רפיק אל תשים פס ותבחן לאן הולכים

סוגית הכניסה לתאגיד המים והביוב מדאיגה את התושבים והפוליטיקאים בדלית אל כרמל ועוספיה, לאור המצב התכנוני והעדר תכניות מאושרות, המועצה בדליה נכנסה לדיונים בנושא כדי להגיע לתוצאה סופית כן תאגיד או לא תאגיד, רפיק חלבי עומד בפני שני מהלכים לכניסה לתאגיד, חתימת ראש הרשות ,הגזבר והמהנדסת על החוזה, ואישור מליאת המועצה כולל ראש המועצה וחברי המועצה עם רוב ברור לחוזה המוצע .

אנחנו בפורטל הכרמל מנתחים את הסוגיה באופן רציונאלי ופרקטי, ללא השפעה מכל מיני גורמים.

המצב המשפטי אומר כך :

 סעיף 6א. (א) רשות מקומית לא תפעיל בעצמה את שירותי המים והביוב שבתחומה החל בתום שש שנים מיום תחילתו של חוק זה (2001), אלא באמצעות חברה.

 (ב) לא הפעילה רשות מקומית את שירותי המים והביוב באמצעות חברה עד יום כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013), תורה לה מועצת הרשות להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת, ולהעביר לאותה חברה את הפעלת משק המים והביוב שלה עד יום כ"ז בסיוון התשע"ט (30 ביוני 2019), בתנאים שהמועצה תפרט בהוראתה, ואולם בלי לגרוע מהוראות חוק זה, לא יראו רשות מקומית שערב תחילתו של חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 11), התשע"ח-2018, לא הפעילה את שירותי המים והביוב שלה באמצעות חברה כמפרה את הוראות סעיף קטן זה.

זאת אומרת שיש אורכה לכל הרשויות שלא התאגדו עד היום הזה ,הן לא חייבות להתאגד עד 30.6.2019 וזה לא נחשב עבירה על החוק .

מצב משק המים בדלית אל כרמל כדלקמן :

המועצה קונה מעל 2 מיליון קוב מים ממקורות שעלותם 11 מיליון ₪ זה לפי מחירי הקוב 1.563 ₪ לפני מ.ע.מ להקצבה הראשונה שהם 672 אלף קוב הראשונים לפי 7 קוב לנפש לחודשיים כפול 16000 נפש בדליה , ו6.43 ₪ לקוב לפני מ.ע.מ  לכל קוב מעל ההקצבה הראשונה , מחירי 1.1.2018 .

בנוסף המועצה חייבת להפריש לקרן שיקום 1.85 ₪ לכל קוב מים שהיא קונה ביחד זה 3.7 מיליון ₪ סה"כ הוצאות קנית מים  14.7 מיליון ₪ בשנה, נניח שלא היה פחת בדלית אל כרמל אז לפי ההקצבה לנפש אמורים לצרוך תושבי דלית אל כרמל 672 אלף קוב לפי מחיר עלות 1.563 ₪ לפני מ.ע.מ, ונניח שהאנשים צורכים עוד 50% יותר על ההקצבה כולל צריכת המים הציבורית שהיא על חשבון המועצה אז נוסיף עוד 336 אלף קוב לפי מחיר 6.43 ₪ לקוב לפני מ.ע.מ, בסך הכל עלות קנית המים למועצה 3.75 מיליון ₪ בשנה ועוד 1.85 מיליון לקרן שיקום ביחד 5.6 מיליון ₪ בשנה שלמה .

לכן ההפרש בין הקניה בפועל לבין הצריכה האמורה להיות ללא פחת הוא 9 מיליון ₪ בשנה .
הגביה למים לפי נתונים שנמסרו  למשרד הפנים היא בסביבות ה 50% שנת 2016 ממחיר המים שחויבו בהם התושבים .

מה המועצה עשתה לטפל בבעיה זו עד הים ? 

המועצה מטפלת בתיקון פיצוצי מים שעולים לשטח, איתרה כמה גנבי מים בודדים , לא הגבירה גביית תשלומי המים שעל התושבים ועדיין יש חובות גדולים תמורת צריכת המים שלא נגבו .

לכן המועצה בבעיית מימון כספית וחור בתקציב שלה שכל יום גדל ב 24600 ₪ בגלל קנית המים ביתר של מעל מיליון קוב בשנה במחיר הגבוה שמסתכם ב 9 מיליון בשנה .

מצד שני  הממשלה מונעת קבלת תקציבים למשק המים בכפר על פי חוק תאגידי המים אלא דרך חברה (תאגיד מים) . עם התנאים הקשים שלו ,המחיר הגבוה לחיבור הבתים לרשת המים והביוב כולל תוספת הררית ותוספת צפיפות נמוכה והחובה של טופס 4 והיתר בניה,שבכל הכפרים שכבר נכנסו לתאגיד רוב האוכלוסייה סובלת מהם .

מצב הכפר התכנוני כיום לא מאפשר לתאגיד, גם אם נכנס מחר כדי לפתור בעיית פחת המים בדלית אל כרמל. חוסר תוכניות מפורטות  לחלקים גדולים ושכונות שלמות לא יאפשר לתאגיד להשקיע שקל אחד כי הוא גם צריך היתר לעבודות שלו והוא יבוא בדרישה מהמועצה לסיים הכנת התוכניות המפורטות כדי שהוא יתחיל לתכנן ולעבוד בשכונות הלא מתוכננות והמצב לא ישתנה .

רק גירעון המים מהפחת 9-10 מיליון ₪ יעבור לתאגיד ולא ירשם בספרי המועצה וככה היא תתפטר ממנו .זה טוב למועצה אבל זה רע לכפר,  למה ??

כניסת התאגיד בתנאים הקיימים ללא הורדת תוספת הצפיפות הנמוכה והתוספת ההררית ולפני הכנת כל התוכניות המפורטות וקבלת היתרים לכלל הבתים והרחבת הקו הכחול שיכסה כל הבתים הקיימים בצורה רשמית, זו תהיה בכייה לדורות לאלפי בעלי הבתים שאין להם היתר, יצטרכו לחפש תקנת שחל חדשה לחיבורי בתים למים ולביוב ולחשמל ביחד.

למה תאגיד מוצקין מוכן לקבל דלית אל כרמל ?

הדיונים בכנסת סביב צמצום התאגידים או ביטולם וסביר להניח שזה בסוף יהיה צמצום התאגידים עם שינויים פה ושם ושל הקלות הקשורות למחירים שהאזרח משלם, אבל לא יבטלו עצם קיום התאגידים .

והמטרה לצמצם ל 15 תאגידים או חברות אזוריות, תאגיד מוצקין רוצה להיות כמה שיותר גדול כדי שהוא יישאר אחד מבין 15 התאגידים האזוריים בארץ וגם רוצה לקבל המענקים מהמדינה, והוא יודע שלא יכול לפתור בעיית הפחת כל כך מהר, אלא הוא יתקין (שיבר) בכניסה לכל שכונה וישלח לתושבים שני חיובים חיוב עפ"י השעון הפרטי וחשבון עפ"י השעון השכונתי שכל פחת המים יתחלק על כל השכונה, לביצוע העבודות שלו הוא יכין תוכניות עבודה ויעבוד עפ"י הספר לאט לאט, הנטל הזה ייפול על כתפי האזרח למה ? מה אשמתו באוזלת ידי המוסדות ??

אם ראש המועצה רוצה לכנס לספר ההיסטוריה של דלית אל כרמל עליו עכשיו להילחם לקבלת כל הכספים  לתוכניות מפורטות לכל שטח דלית אל כרמל לקו הכחול החדש ולהתחיל לעבוד מיידית כדי לאשרם בתוך זמן של שנה ,ולעבוד שכל הבתים בכפר יקבלו  היתרים ,וככה הוא יעשה העברת שירותי המים והביוב לטיפול ע"י חברה או תאגיד בצורה מסודרת עד 30.6.2019 (בתנאי  שנשאר החוק  בתוקף עד אז) . ככה צריכה להיות דרישתו ממשרד האוצר וממשרד הפנים כי למצב הזה שנוצר גם שני המשרדים האלה אחראים במיוחד שיש כאן חשב מלווה וגם וועדת תכנון ובניה שעשרות שנים לא תרמו לקידום המצב של הכפר.

ראש המועצה צריך להגיד להם יש שתי אופציות או שאני מתפטר ומחזיר לכם המפתחות או שאתם עוזרים לי ולמשרדים שלכם להשלים כל התוכניות המפורטות לכפר ומתן היתרים לכל הבתים הקיימים, כדי שיהיה אפשר להעביר משק המים והביוב לניהול חברה חיצונית כחוק .

הבחירות מתקרבות וכל מועמד יתחיל לפרסם את האג'נדה שלו וגם בסוגית הכניסה לתאגיד, שלא יטעו אתכם אף מועמד לא יכול להבטיח שלא יכנס לתאגיד כי זה מנוגד לחוק, תקראו סעיף 6א הרשות שלא הפעילה שירותי מים וביוב באמצעות חברה עד 30.6.2019 רשות המים והביוב תורה לה להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת . אלא אם ישונה החוק בכנסת .

להלן הקטע הרלוונטי מחוק תאגידי המים :

6א.(א)רשות מקומית לא תפעיל בעצמה את שירותי המים והביוב שבתחומה החל בתום שש שנים מיום תחילתו של חוק זה, אלא באמצעות חברה.

(ב)לא הפעילה רשות מקומית את שירותי המים והביוב באמצעות חברה עד יום כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013), תורה לה מועצת הרשות להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת, ולהעביר לאותה חברה את הפעלת משק המים והביוב שלה עד יום כ"ז בסיוון התשע"ט (30 ביוני 2019), בתנאים שהמועצה תפרט בהוראתה, ואולם בלי לגרוע מהוראות חוק זה, לא יראו רשות מקומית שערב תחילתו של חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 11), התשע"ח-2018, לא הפעילה את שירותי המים והביוב שלה באמצעות חברה כמפרה את הוראות סעיף קטן זה.

(ג)שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לפטור רשות מקומית מהחובה להפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומה באמצעות חברה לפי הוראות חוק זה, אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.

6ב.החל במועד הקובע (1)רשות מקומית לא תבצע פעילות חיונית אלא באמצעות חברה אזורית, ובלבד שלא קיבלה פטור לפי סעיף 6א(ג);

(2)חברה לא תעסוק בפעילות חיונית או בפעילות נוספת אלא באמצעות חברה אזורית, ובלבד שלא קיבלה פטור לפי סעיף 6ו.

6ג.(א)מועצת הרשות תקבע בהודעה ברשומות, לאחר המלצת הממונה ובהתחשב במטרות חוק זה, שיוך של הרשויות המקומיות בישראל לקבוצות, כך שלכל קבוצה כאמור תהיה חברה אזורית אחת; הודעה ראשונה לפי סעיף קטן זה תפורסם לא יאוחר מיום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013).

(ב)הרשויות המקומיות ששויכו לקבוצה לפי סעיף קטן (א) והחברות הפועלות בתחומן (בחוק זה – חברות הקבוצה), יקימו חברה אזורית בהתאם לשיוך שנקבע לפי אותו סעיף קטן.

(ג)הקמת חברה אזורית טעונה אישור מועצת הרשות, לאחר המלצת הממונה וקבלת רישיון לפי סעיף 15; מועצת הרשות תקבע, לפי המלצת הממונה, כללים להבטחת ההקמה של חברות אזוריות, לעניין אופן ההקמה ולעניין עמידתן של חברות אזוריות בהוראות לפי חוק זה, ובכלל זה כללים בעניינים אלה:

(1)המידע והמסמכים שעל רשות מקומית או חברה להעביר לעיוני של הממונה, לבדיקתו או לאישורו, והמועדים להעברתם, ובכלל זה מידע ומסמכים הנדרשים לממונה לשם חלוקת בעלות בחברה אזורית כאמור בסעיף 73(ב);

(2)מינוי נושאי משרה ובעלי תפקידים אחרים בחברה אזורית, תקופת כהונתם ועילות לסיום כהונתם, בכפוף להוראות פרק ד', והכול כנדרש מהיות החברה חברה אזורית;

(3)הגבלת התחייבויות או פעולות אחרות שעלולות למנוע מיזוג עתידי של חברה שקיבלה פטור לפי סעיף 6ו לחברה אזורית, או להקשות עליה להתמזג.

(ד)(1)איגוד ערים, וכן אדם המספק שירותי מים או שירותי ביוב בתחום מועצה אזורית, רשאים לבקש להצטרף לחברה אזורית, ועל החברה האזורית לצרפם, אם הורתה על כך מועצת הרשות, לאחר קבלת חוות דעת הממונה ולאחר שמצאה כי הדבר דרוש לשם מימוש מטרות החוק ואסדרת שירותי המים והביוב בתחומה של החברה האזורית;

(2)על אף האמור בפסקה (1), אדם המספק שירותי מים כאמור באותה פסקה, ורוב כמות המים שהוא מספק היא למטרת חקלאות, לא יבקש להצטרף לחברה אזורית אלא לאחר שקיבל את הסכמתם של הצרכנים שלהם הוא מספק את רוב כמות המים למטרת חקלאות

(ה)לשם יישום ההוראות לפי סעיף זה, רשאי הממונה, בכפוף לכללים שקבעה מועצת הרשות לפי חוק זה, לתת הוראות לחברה מסוימת, ובכלל זה לעניין התקשרויות של חברה מסוימת מיום כ"ה באב התשע"ג (1 באוגוסט 2013) עד מועד ההקמה, במטרה להבטיח כי היא מביאה בחשבון את הקמת החברה האזורית ואת השלכותיה, ואולם בעניינים שלגביהם המועצה מוסמכת לקבוע כללים לפי חוק זה, רשאי הממונה לתת הוראות כאמור לתקופה של שנה החל מיום כ"ה באב התשע"ג (1 באוגוסט 2013), או עד לקביעת אותם כללים, לפי המוקדם.