בקרוב יהיה קל יותר למחזר פסולת אלקטרונית

 בקרוב יהיה קל יותר למחזר פסולת אלקטרונית, ציוד חשמלי וסוללות

תאגידי המיחזור מ.א.י ואקומיוניטי קיבלו מהמשרד להגנת הסביבה רישיון לחמש שנים נוספות כתאגידי מיחזור לפסולת אלקטרונית. התאגידים חויבו לפרוס בתוך 4 שנים תשתית מיחזור בכל רחבי הארץ.
במסגרת הליך לחידוש רישיונות לתאגידי מיחזור של פסולת אלקטרונית, התקבלו בקשות משתי חברות בלבד.

​מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט: "עד היום, חוק פסולת אלקטרונית נתן לציבור שירות של פינוי מוצר ישן בעת רכישת מוצר חשמלי חדש. כעת, אנחנו מתמקדים בהעלאת רמת השירות לתושבים ולרשויות. הורינו לתאגידי המיחזור למנוע זליגת פסולת אלקטרונית לשטחים פתוחים שם היא נשרפת באופן פיראטי, וכן לפקח על מפעלי המיחזור שאליהם מועברת הפסולת האלקטרונית. הורינו לתאגידים אקומיוניטי ומ.א.י להגיע לפריסת תשתית בכל הארץ בתוך 4 שנים, כך שיהיה מוקד איסוף אחד לכל 5,000 איש ומרכז איסוף אחד לפחות לכל 50 אלף איש או ישוב. המשרד ימשיך ויפקח על תאגידי המיחזור לשם יישום החוק באופן מיטבי, עמידה בתנאי הרישיון באופן הסביבתי ביותר ומתן שירות ומימון מקסימלי לתושבים".

בחלוף חמש שנים, לאחר שהסתיימה תקופת הרישיון הראשונה לחברות שמהוות תאגידי מיחזור לפי חוק פסולת אלקטרונית, המשרד להגנת הסביבה פתח בקיץ 2018 בהליך לקבלת בקשות לרישיון מחברות המעוניינות להיות תאגידי מיחזור לחמש השנים הקרובות. תפקיד תאגיד המיחזור הוא לדאוג לאיסוף פסולת חשמלית ואלקטרונית וסוללות מהציבור ומהעסקים, ולהביאה למיחזור במפעלי מיחזור. 

שתי החברות שקיבלו רישיון ב-2014 היו תאגיד מ.א.י ותאגיד אקומיוניטי, והן גם היחידות שהגישו בקשה לחדש את רישיונן. המשרד העניק לשתי החברות הללו רישיון לחמש שנים נוספות, עד 12 בינואר 2024.

כמות פסולת ציוד אלקטרוני וסוללות מוערכת בישראל בשנה ב-165 אלף טונות. פסולת אלקטרונית מהווה רק כ-3% מסך הפסולת העירונית-מסחרית, אך מכילה חומרים מסוכנים וגורמת נזק רב כשאינה מטופלת באופן סביבתי. 

במסגרת חידוש רישונותיהם של תאגידי המיחזור, המשרד להגנת הסביבה בחן את התכניות שהוגשו בדגש על שיפור רמת השירות לתושבי ישראל ואופן יישום החוק ברשויות מקומיות. במסמכי ההכרה מפורטים התנאים למילוי מטרתם, ביניהם תנאים מחייבים שלא התקיימו בתנאי ההכרה עד היום. 

כך למשל, על מנת שהציבור יוכל למחזר את פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני והסוללות שברשותו, המשרד קבע אמות מידה שמטרתן להנגיש את אפשרויות השלכת הפסולת האלקטרונית לציבור הרחב. 

המשרד קבע, כי בתוך 4 שנים, כלל תושבי ישראל יקבלו שירות מתאגידי המחזור עבור פסולת האלקטרונית שברשותם. המשרד הורה לתאגידים אקומיוניטי ומ.א.י להגיע לפריסת תשתית בכל הארץ בתוך 4 שנים, כך שיהיה מוקד איסוף אחד לכל 5,000 איש ומרכז איסוף אחד לפחות לכל 50 אלף איש או ישוב.

בהתאם לחוק, הציבור מוזמן להשליך את פסולת הסוללות שברשותו בכל עסק שמוכר סוללות ולפנות ציוד חשמלי ואלקטרוני ישן מביתו לבית העסק ממנו רכש מוצר חדש דומה ללא עלות.  יצוין, כי הפעילות בישראל של החזרת מוצר חשמלי גדול בעת קניית מוצר חדש ללא תשלום מהאזרח מתקדמת גם בהשוואה למדינות באירופה, ותימשך לטובת תושבי מדינת ישראל.

כמו כן, המשרד חייב את תאגידי המיחזור להפריש לקרן ייעודית 15% מהכנסות דמי הטיפול בכל שנה עבור פעילות הסברה וקמפיינים ארציים, כדי להעלות את רמת המודעות של הציבור. כמו-כן, תאגידי המיחזור חויבו לביצוע סקרי פסולת וחויבו גם בביצוע בקרות הדוקות על מפעלי המיחזור שאליהם הם מעבירים פסולת.

המשרד אף התייחס בתנאי ההכרה לריכוזיות הכלל-משקית, וציין כי בתקופה הקרובה הוא מתכנן לבחון את תאגידי המיחזור גם מבחינת מבנה בעלויות וגם מבחינת זיקה עסקית מהותית לחברות בעלות עניין בשוק הפסולת – כמו למשל הנושא של הזיקה האנכית בין מפעל המיחזור אקולוגיה וסביבה לבין תאגיד אקומיוניטי. המשרד להגנת הסביבה הבהיר, כי לאור ממצאי הבחינה ייתכן ויידרשו שינויים במבנה הבעלויות של תאגידי המיחזור, בהתקשרויות הקיימות שלהם ובתנאי הרישיון הרלוונטיים.