8,170 בקשות הוגשו למסלול הפטר לחייב מוגבל באמצעים

כידוע, תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל, שקבע מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל, נקבע כהוראת שעה, ולאחר מספר הארכות התיקון פקע ביום 16 ביוני 2020. לנוכח פקיעת הוראת השעה, רשות האכיפה והגבייה מפרסמת נתונים על היקף פעילות המסלול.

כאמור, תיקון חוק ההוצאה לפועל, המסדיר מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים הביא עמו בשורה לחייבים מוגבלים באמצעים במערכת ההוצאה לפועל, אשר במשך שנים שילמו צו תשלומים נמוך שלא כיסה את תשלום הריבית על החובות.

על פי התיקון לחוק, הרשם הוסמך לתת הפטר לחייב שהיה חייב מוגבל באמצעים במשך ארבע השנים האחרונות שטרם הגשת בקשת ההפטר, לפחות; סך חובותיו, הן בהוצאה לפועל והן מחוץ להוצאה לפועל, לרבות חובות שאינם ברי-הפטר, עומד על 800,000 שקלים חדשים או פחות; אין לו נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש או למכירה למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; והוא עמד בצו התשלומים שקבע לו הרשם, בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר; אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב ולא מתנהל נגדו הליך או לא הוכרע לגביו במסגרת הליך שהתנהל בעניינו.

תיקון 57 לחוק הרחיב את תחולת ההסדר הקיים, וכלל מתן שיקול דעת לרשמי ההוצאה לפועל לבחינת תנאי הסף לכניסה למסלול ההפטר, ובמקרים המתאימים לתת הפטר גם לחייב שיש לו נכסים. כמו כן, נקבע כי הרשם יוכל להתחשב בכך שהחייב שילם לפחות מחצית מהתשלומים במהלך 3 השנים שקדמו למועד הבקשה ובלבד שישלים את הפיגורים בתשלום. הרשם הוסמך לתת הפטר במקרים מיוחדים גם למי שלא עמד בהסדר התשלומים אפילו בתנאים המקלים, וכן לגבש הסדר חוב מוסכם בין החייב לנושים, גם במקרים בהם החייב אינו זכאי להפטר. גם תנאי הסף לכניסה להליך שונה, כך שגם מי שהחוב שלו מגיע ל-2,000,000 ₪ יכל להיכנס להליך ובלבד שקרן חובותיו לא עלתה על 400,000.

כאמור, סך הכל הוגשו   במהלך תקופת הוראת השעה 8,170 בקשות לקבלת הפטר, ועד היום ניתנו 2,541 הפטרים לחייבים. 583 חייבים מצויים כרגע במסלול ההפטר, והחלטה בעניינם תתקבל בהמשך, שאר הבקשות נדחו בשל אי עמידה בדרישות למתן הפטר (כגון: קיומם של נכסים, אי עמידה בצווי תשלומים ועוד). מובן שבקשות רבות שהוגשו לאחרונה טרם נידונו, והרשות תפרסם גם בהמשך הודעות על התקדמות הטיפול בבקשות אלו.

האגף לתכנון ומדיניות ברשות פרסם לאחרונה מחקר שבדק את החייבים שקיבלו הפטר במסגרת הוראת השעה.   בין השנים 2016 – 2018 (  1,511 מקבלי הפטר) בין היתר מצא המחקר, כי שיעור הנשואים גבוה יותר בקרב מקבלי ההפטר שחזרו להוצאה לפועל (48% לעומת 42% עבור מקבלי הפטר שלא חזרו להוצאה לפועל); וכך גם שיעורם של האלמנים (10% לעומת  4% עבור מקבלי הפטר שלא חזרו להוצאה לפועל). לעומת זאת, רווקים מקבלי הפטר, חוזרים להוצאה לפועל בשכיחות נמוכה יותר. אחוזים גבוהים של חזרה להוצאה לפועל נראו בקרב חייבים מעל גיל 55, חייבים עם 3 ילדים ויותר וכן חייבים בעלי השכלה של עד 12 שנות לימוד. שיעורים גבוהים (51%) של חוסר תעסוקה נמצאו בקרב חייבים אשר קיבלו הפטר וחזרו להוצאה לפועל וכן של קבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי (43%).

מבחינת תחושתם של החייבים באשר להתמודדות עם תשלומים לאחר קבלת ההפטר מצאנו שיעור גבוה יותר של חייבים המתקשים לשלם חובותיהם בקרב החייבים אשר חזרו להוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר (32% לעומת 20%).

בשתי הקבוצות החובות העיקריים אותם הם מתקשים לשלם הם חובות לבנקים ולמשפחה או חברים. 32% ממקבלי ההפטר אשר חזרו להוצאה לפועל דיווחו כי פנו לקבלת עזרה כלכלית לאחר קבלת ההפטר. מרביתם

פנו למוסד לביטוח לאומי ולגורמי הרווחה. לעומתם רק 20% מקרב מקבלי ההפטר אשר לא חזרו להוצאה לפועל פנו לקבלת עזרה כלכלית בעיקר מהבנק או מחברות מימון.

באשר לנכונות הנשאלים להשתתף בקורסי ההכשרה הכלכלית כ-50% מהנשאלים השיבו כי היו רוצים להשתתף בקורס שכזה. ממצא מעודד נוסף, הוא שכ-70% ממקבלי ההפטר אשר נפתח להם תיק בהוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר ציינו כי לדעתם יצליחו להתמודד עם התיק שנפתח כנגדם.

יובהר, כי עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון בהוצאה לפועל ביום 15 בספטמבר 2019 בוטלה האפשרות להכריז על "חייב מוגבל באמצעים" בהוצאה לפועל.

חייבים שאינם יכולים לשלם את חובותיהם יכולים לפנות להליך חדלות פרעון בהוצאה לפועל במידה וסך חובותיהם עד 150 אלף ₪. הליך חדלות פירעון לחייבים שהיקף חובותיהם  גדול יותר מנוהל על ידי הממונה על חדלות פירעון (כונס הנכסים הרשמי).