אוכלוסיית ישראל לפי דת והגדרה עצמית של מידת דתיות

נתונים נבחרים מתוך דוח פני החברה מס' 10

דוח פני החברה הנוכחי הוא העשירי בסדרת דוחות של הלמ"ס המציגים היבטים חברתיים של האוכלוסייה בישראל. השנה מתמקד הדוח בדת ובהגדרה עצמית של מידת דתיות. אוכלוסיית ישראל מוצגת על בסיס נתוני 2016-2015 בהיבטים שונים: מאפיינים דמוגרפיים, רווחת האוכלוסייה, רמת חיים, תעסוקה, בריאות, שירותי רווחה, ביטחון אישי, פשיעה ומשפט, חינוך והשכלה, תחבורה ותאונות דרכים, סביבה ועמדות בנושאים שונים.

• נכון לסוף 2016, 75% מהאוכלוסייה בישראל היו יהודים, כ-20% - ערבים וכ-5% - אחרים.
• בקרב היהודים, כ-45% הגדירו את אורח חייהם חילוני, כ-25% - מסורתי, כ-16% - דתי מאוד ודתי ו-14% - חרדי. בקרב ערבים, כ-11% הגדירו את אורח חייהם חילוני, כ-57% - מסורתי וכ-31% - דתי מאוד ודתי.
• כלל אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע ל-20.0 מיליון תושבים ב-2065. עיקר השינוי הצפוי להתרחש הוא עלייה בחלקה של האוכלוסייה החרדית מ-11% כיום ל-32% ב-2065.
• שיעור הזכאים לתעודת בגרות בבתי ספר שבפיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי דומה: 76.9% ו-76.0%, בהתאמה, וגבוה מאוד לעומת הפיקוח החרדי - 33.8% בלבד.
• אחוז הגברים היהודים עם תואר אקדמי נמוך יותר מאחוז הנשים היהודיות בכל מידות הדתיות מלבד אצל חרדים. אחוז הגברים הערבים עם תואר אקדמי גבוה בהרבה מאחוז הנשים הערביות בכל מידות הדתיות.
• יהודים מרוצים מחייהם יותר מערבים. בקרב יהודים, חרדים מרוצים יותר מחייהם וממצבם הכלכלי מיתר האוכלוסייה היהודית למרות שהם מצליחים פחות לכסות את הוצאות החודשיות של משק הבית שלהם.

91% מהחרדים תרמו כסף בשנה האחרונה לארגונים חברתיים או לאנשים פרטיים לעומת 60%

• מהחילונים.
• 46% מהיהודים ו-25% מהערבים יצאו לנופש או לטיול בחו"ל בשנה האחרונה. בקרב היהודים - רק 17% מהחרדים יצאו לנופש או לטיול בחו"ל לעומת כ-60% מהחילונים (פי-3.5).
• 83% מהיהודים בני 20 ומעלה משתמשת באינטרנט לעומת 43% מהערבים. בקרב היהודים: 92% מהחילונים לעומת 40% מהחרדים.
• כ-12% מבני 20 ומעלה הרגישו עניים בשנה האחרונה (כ-630 אלף איש). בקרב יהודים ואחרים, 8% הרגישו עניים (7% בקרב היהודים) ו-31% בקרב הערבים. בקרב היהודים, כ-8% מהחרדים הרגישו עניים בשנה האחרונה ו-7% מהיהודים שאינם חרדים.
• שיעור התעסוקה היה 64.9% בקרב יהודים ו-42.5% בקרב ערבים. בקרב יהודים, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים נמוך: 41.6% לעומת 75.0% בקרב גברים חילונים. בקרב נשים הפערים מצטמצמים: 59.2% לעומת 67.7%, בהתאמה. בקרב הערבים, 58.1% מהגברים הדתיים עבדו, לעומת 63.7% מהמסורתיים ו-64.5% מהחילונים. בקרב הנשים הערביות, הקשר בין מידת הדתיות ותעסוקה מובהק יותר: 20.2% מהנשים הדתיות עובדות, לעומת 24.5% מהמסורתיות, ו-42.6% מהחילוניות.
• שיעור הסיכון לעוני גבוה פי 3.3 בקרב ערבים מאשר בקרב יהודים. שיעור הסיכון לעוני בקרב יהודים עולה עם העלייה במידת הדתיות.
• שיעור הרשומים הערבים במחלקות לשירותים חברתיים גבוה מאשר שיעור היהודים ואחרים. הנזקקות העיקרית השכיחה ביותר גם אצל יהודים וגם אצל ערבים הייתה 'תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער'.
• תוחלת חיים בקרב הערבים נמוכה יותר מאשר בקרב יהודים.
• בקרב גברים שיעור התחלואה בסרטן הערמונית גבוה אצל יהודים פי 1.9 מאשר אצל ערבים, ואילו שיעור התחלואה בסרטן הריאות גבוה פי 1.7 יותר בקרב ערבים לעומת יהודים. אצל נשים שיעור התחלואה בסרטן השד גבוה יותר אצל יהודיות לעומת ערביות (פי 1.5).
• אחוז הערבים המדווחים על מצב בריאות טובה נמוך מאחוז היהודים.
• באוכלוסייה היהודית, חילונים עישנו פי 2.3 מהחרדים, באוכלוסייה הערבית, אחוז המעשנים יורד בהדרגה ככל שעולה מידת הדתיות.
• כשליש מהיהודים עוסקים בפעילות גופנית במידה המומלצת. מספרם יורד בהדרגה ככל שעולה מידת הדתיות. 25.9% מהערבים החילונים עסקו בפעילות גופנית, לעומת 18.9% מהדתיים מאוד.
• מכלל המורשים לנהוג אחוז היהודים - 79.6% (יותר מחלקם באוכלוסייה), ואחוז הערבים - 13.6% (פחות מחלקם באוכלוסייה).
• חלקם של הנפגעים הערבים בתאונות דרכים גבוה מחלקם באוכלוסייה.
• משקי בית של יהודים ואחרים נפגעו מעבירות רכוש בשיעורים גדולים יותר ממשקי בית של ערבים.
• ערבים חשו בטוחים במידה רבה או במידה רבה מאוד ללכת לבדם באזור מגוריהם בשעות החשכה יותר מיהודים ואחרים (89%  לעומת 85%).

עבירות כלפי הסדר הציבורי היו השכיחות ביותר - הן אצל מורשעים יהודים ואחרים (33.0%) הן אצל מורשעים ערבים (35.5%).

מאפיינים דמוגרפיים

בסוף 2016 חיו בישראל 8.6 מיליון תושבים: 6.4 מיליון יהודים (74.7%), 1.8 מיליון ערבים (20.8%), ו-385.2 אלף אחרים (1) (4.5%). 84.8% מהאוכלוסייה הערבית (2) היו מוסלמים, 7.4% היו נוצרים ערבים ו-7.8% היו דרוזים. דתם של 90.7% מאוכלוסיית האחרים לא סווגה במרשם האוכלוסין, והשאר (9.3%) היו נוצרים לא ערבים.

כלל אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע ל-20.0 מיליון תושבים ב-2065, מהם 9.7 מיליון יהודים ואחרים (ללא חרדים), 6.4 מיליון חרדים ו-3.8 מיליון ערבים. עיקר השינוי הצפוי להתרחש הוא עלייה בחלקה של האוכלוסייה החרדית מ-11% כיום ל-32% ב-2065.

1 אחרים: נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות ואנשים ללא סיווג דת במרשם האוכלוסין.

2 האוכלוסייה הערבית כוללת כ-1,700 תושבים לבנונים שדתם אינה מופיעה במרשם האוכלוסין. תושבים אלו עברו לישראל לאחר נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000.

בשנת 2016, 17% מהיהודים בני 20 ומעלה (כ-722 אלף נפש) דיווחו כי הם דתיים יותר ממה שהיו בעבר: 31% מהחרדים, 35% מהדתיים, 33% מהמסורתיים-דתיים, ו-17% מהמסורתיים-לא כל כך דתיים. 15% מבני 20 ומעלה (כ-664 אלף נפש) דיווחו כי הם דתיים פחות ממה שהיו בעבר: 14% מהמסורתיים-דתיים, ו-20% מהמסורתיים-לא כל כך דתיים ומהחילונים.

41% מהערבים דיווחו כי כיום הם דתיים יותר ממה שהיו בעבר. 56% לא שינו את מידת דתיותם.

קיים שוני ניכר בין קבוצות האוכלוסייה בדפוסי הנישואין והגירושין. באוכלוסייה הערבית שיעורי הנישואין גבוהים מאוד ושיעורי הגירושין נמוכים מאוד, ואילו באוכלוסיית היהודים והאחרים השיעורים מתונים יותר.

בשנים 2015-1992 חלה מגמת עלייה בגיל הממוצע בנישואין ראשונים בכל הדתות, הן בקרב גברים הן בקרב נשים.

בשנים 2015-1970 עלה שיעור הגירושין הגולמי בכל הדתות - עלייה של פי 1.8 אצל דרוזים, של פי שניים אצל יהודים, של פי שלושה אצל מוסלמים ושל פי שבעה אצל נוצרים.

שיעור הפריון הכולל (3.11 ילדים בממוצע לאישה ב-2016) היה הגבוה ביותר מהשיעורים במדינות ה-OECD (1.68 ילדים בממוצע לאישה ב-2015).

לוח א - גיל ממוצע בנישואין ראשונים, מספר זוגות שנישאו ושהתגרשו ושיעור פריון כולל לפי דת

דת	גיל ממוצע של גברים בנישואין ראשונים ב-2015	גיל ממוצע של נשים בנישואין ראשונים ב-2015	זוגות שנישאו (1) ב-2015	זוגות שהתגרשו (2)-2015	שיעור פריון כולל1 ב-2016
סך הכל	27.6	25.2	53,579	14,487	3.11
יהודים	28.0	26.1	39,111	11,412	3.16
מוסלמים	26.3	22.2	12,516	2,217	3.29
נוצרים	30.2	25.8	877	114	2.05
דרוזים	28.4	24.1	1,009	126	2.21

 

1 הנתונים אינם כוללים נישואין שנערכו בחו"ל או נישואין אלטרנטיביים של יהודים שנערכו בישראל שלא במסגרת יהודית אורתודוקסית.

2 כולל זוגות שדתם אינה ידועה.

חינוך והשכלה

חינוך קדם-יסודי

בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) כ-474 אלף ילדים למדו בגני ילדים שבפיקוח משרד החינוך. מהם 371,574 (כ-78%) יהודים, 76,554 (כ-16%) מוסלמים, 7,423 (1.6%) דרוזים ו-5,141 (1.1%) נוצרים ערבים. 50.2% מהילדים בחינוך העברי למדו בגנים שבפיקוח הממלכתי, 29.2% - בגנים שבפיקוח החרדי ו-20.6% - בגנים שבפיקוח הממלכתי-דתי.

חינוך יסודי ועל-יסודי

באותה שנה למדו כ-1.7 מיליון תלמידים במערכת החינוך, מהם 70.4% תלמידים יהודים. מתוך כ-1.26 מיליון תלמידי החינוך העברי, 57.9% היו תלמידים בפיקוח ממלכתי, 23.8% - בפיקוח חרדי ו-18.3% - בפיקוח ממלכתי-דתי. התלמידים הערבים היו 25.9% (כ-22.7% מוסלמים כ-1.4% נוצרים ו-1.8% דרוזים).

הישגים של תלמידי כיתות יב בבחינות הבגרות

בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) ניגשו לבחינות הבגרות 84.6% מתלמידי כיתות יב. בחינוך העברי עלה שיעור הזכאים מ-64.2% בתשע"ה ל‑64.9% בתשע"ו, ובחינוך הערבי - מ-57.6% ל-58.8%, בהתאמה.

עלייה נצפתה גם בשיעורי העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות: מ-53.5% ב-2015 ל-55.1% ב-2016 בחינוך העברי, ומ-41.8% ל-43.8% בחינוך הערבי, בהתאמה.

זכאות לתעודת בגרות הכוללת לפחות 3 יחידות לימוד במתמטיקה ו-4 יחידות לימוד באנגלית ובמקצוע נוסף.

שיעור הזכאים לתעודת בגרות בבתי ספר שבפיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי דומה: 76.9% ו-76.0%, בהתאמה, וגבוה מאוד לעומת הפיקוח החרדי - 33.8% בלבד.

בפיקוח החרדי הבנות הן הרוב המכריע של הנבחנים בבחינות הבגרות (82.5%) ושל הזכאים לתעודה (91.6%).

אחוז הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה (4 או 5 יח"ל) בפיקוח הממלכתי-דתי גבוה במעט מהאחוז בפיקוח הממלכתי (36.7% ו-34.8%, בהתאמה). לעומת זאת, רק 4.1% מהלומדים בפיקוח החרדי נבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה.

השכלה גבוהה

בשנת תשע"ו (2015/16) מספר הסטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה עמד על 314.4 אלף, מתוכם 61.2 אלף סטודנטים למדו לתואר שני ו-11.0 אלף סטודנטים - לתואר שלישי.

באותה שנה למדו 257.5 אלף יהודים במוסדות להשכלה הגבוהה, %82.2 מכלל הסטודנטים.

בקרב הערבים, מספר הסטודנטים המוסלמים עמד על 33.6 אלף. האחוז שלהם מכלל הסטודנטים גדל מ-6.9% בתשס"ט (2008/09)  ל-10.7% בתשע"ו. מספר הסטודנטים הנוצרים בתשע"ו עמד על 6.0 אלף. מספר הסטודנטים הדרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה גדל פי 3 בתוך 15 שנה - מ-1.7 אלף בתש"ס (1999/00) ל-5.1 אלף בתשע"ו.

מספר הסטודנטים החרדים במוסדות להשכלה גבוהה בתשע"ו היה גבוה ביותר מפי שניים ממספרם בתש"ע (2009/10) (11 אלף ו-4.5 אלף, בהתאמה). בשנת תשע"ו, יותר ממחצית מהסטודנטים החרדים לתואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך למדו לימודי המשך (1,419 מתוך 2,618). סטודנטים אלו הוכשרו להוראה בעבר בסמינרים החרדים, ולאחר מכן השלימו את לימודיהם לתואר ראשון (B.Ed.) במכללות האקדמיות לחינוך.

חרדים (בוגרי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי) - סטודנטים שלמדו בשנתם האחרונה במערכת החינוך במוסד בפיקוח אחר (חרדי). החרדים אינם כוללים בוגרי מוסדות חינוך חרדיים-לאומיים (השייכים לפיקוח החרדי) ובוגרי מוסדות חינוך חרדים המיועדים לאוכלוסייה שאינה חרדית. נכללים תלמידים חרדים שלמדו במוסדות חב"ד אשר לא נכללים בפיקוח החרדי.

הגדרה זו איננה מתייחסת למידת הדתיות הנוכחית של האדם ו/או להגדרתו העצמית.

רווחת האוכלוסייה

ב-2016, 88.3% מבני 20 ומעלה דיווחו שהם מרוצים מחייהם – 89.8% מהיהודים, ו-80.7% מהערבים.

בקרב יהודים, אחוז החרדים המרוצים מחייהם וממצבם הכלכלי גבוה מיתר האוכלוסייה היהודית. החרדים גם אופטימיים יותר מיתר האוכלוסייה היהודית לגבי השיפור בחייהם ובמצבם הכלכלי בשנים הקרובות. אחוז החילונים המצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית שלהם גבוה מיתר האוכלוסייה היהודית. בקרב הערבים, לא נמצאו הבדלים בולטים בין דתיים ללא דתיים באחוז המרוצים מחייהם (כ-80%) וממצבם הכלכלי (כ-50%).

בשנת 2016 כ-12% מבני 20 ומעלה דיווחו כי הרגישו עניים בשנה האחרונה (כ-630 אלף איש). בקרב יהודים ואחרים, 8% הרגישו עניים (7% בקרב היהודים) ו-31% בקרב הערבים. בקרב היהודים, כ-8% מהחרדים דיווחו כי הרגישו עניים בשנה האחרונה ו-7% מהיהודים שאינם חרדים.

55% דיווחו כי יצאו לנופש או לטיול בארץ בשנה האחרונה – 60% מהיהודים ו-27% מהערבים. בקרב היהודים, 50% מהחרדים דיווחו כי יצאו לנופש או לטיול בארץ בשנה האחרונה, 53% מהמסורתיים-דתיים, 61% מהמסורתיים-לא כל כך דתיים ו-65% מהדתיים ומהחילונים.

43% דיווחו כי יצאו לנופש או לטיול בחו"ל בשנה האחרונה – 46% מהיהודים ו-25% מהערבים. בקרב היהודים, 17% מהחרדים דיווחו כי יצאו לנופש או לטיול בחו"ל בשנה האחרונה, 30% מהדתיים, 34% מהמסורתיים-דתיים, 46% מהמסורתיים-לא כל כך דתיים ו-60% מהחילונים.

מדד הגיוון התעסוקתי הוא כלי מחקרי חדשני וראשון מסוגו בישראל ובעולם, אשר מספק תמונת מצב של שילוב עובדים מקבוצות מגוונות באוכלוסייה בשוק העבודה הישראלי.

ממצאי הדוח מראים כי חרדים (1) מיוצגים בשיעורים גבוהים יחסית רק בחלקים מצומצמים של שוק העבודה, בעיקר בענפי "הצווארון הלבן". בנוסף מצבם של בעלי השכלה אקדמית מקבוצות מיעוט פחות טוב מזה של חסרי השכלה: בעלי השכלה אקדמית מקבוצות בעמדת מיעוט בשוק העבודה (נשים, ערבים, יוצאי אתיופיה, (2) חרדים ומבוגרים משתלבים בשוק העבודה בשיעורים נמוכים יותר מאשר שכירים חסרי השכלה אקדמית מאותן קבוצות, וסובלים מפערי שכר גבוהים יותר. הם משתלבים בעיקר בתעשיות "הצווארון הכחול" וחווים פערי שכר גבוהים מאוד. שכרם של אקדמאים מקבוצות מיעוט מוריד את השכר הממוצע לאקדמאים, שהוא נמוך מלכתחילה בענפי הצווארון הכחול.

ענפי "הצווארון הכחול" מגוונים יותר גם בכוח האדם הלא אקדמאי שלהם: שכירים ללא השכלה אקדמית מקבוצות מיעוט חווים פערי שכר נמוכים יותר בענפי הצווארון הכחול, עם השכר הנמוך במשק, לעומת פערי השכר הגדולים שהם חווים בענפי הצווארון הלבן.

ליוצאי אתיופיה ולערבים הייצוג הנמוך ביותר ברוב ענפי "הצווארון הלבן" ביחס לשיעורם באוכלוסייה. לעומת זאת, ברוב ענפי הצווארון הכחול, אשר בהם משולם השכר הנמוך במשק, לחרדים הייצוג הנמוך ביותר ואילו לערבים וליוצאי אתיופיה ייצוג יתר.

בענפים עם ההכנסה הגבוהה במשק לחרדים, ואחריהם לערבים, שוויוניות שכר גבוהה יותר מאשר לנשים וליוצאי אתיופיה.

 

1 שכירים חרדים אותרו במדד באמצעות אלגוריתם המייחס לאדם רמת דתיות לפי זיקתו למוסדות חינוך שונים. מקור הנתונים בקבצים מנהליים בתחום החינוך, שבהם ניתן לשייך מוסדות חינוך לאחד משלושת הזרמים - ממלכתי, ממלכתי-דתי וחרדי.

2 יהודים ואחרים שנולדו באתיופיה או שאחד מהוריהם נולד באתיופיה.

רמת חיים

הכנסות משקי הבית היהודיים גבוהות מהכנסות משקי הבית הערביים. בשנת 2016 ההכנסה הכספית החודשית הממוצעת ברוטו למשק בית¹ במשקי בית של יהודים (20,595 ש"ח) הייתה גבוהה ביותר מ-70% מזו של משקי בית של ערבים (12,078 ש "ח).

בבחינה לפי מידת דתיות, ההכנסות יורדות כשמידת הדתיות עולה הן במשקי בית של יהודים, הן במשקי בית של ערבים.

לוח ד - הכנסות והוצאות במשקי בית לפי קבוצת אוכלוסייה ואורח חיים דתי, 2016

הכנסות	יהודיים	יהודיים	יהודיים	ערביים	ערביים	ערביים
והוצאות	סך הכל	מזה	מזה	סך הכל	מזה	מזה
-	סך הכל	חילונים	חרדים	סך הכל	חילונים	דתיים
הכנסה חודשית ממוצעת ברוטו[1] למשק בית (ש"ח)	20,595	22,061	13,658	12,078	15,766	10,379
הכנסה כספית חודשית ממוצעת נטו[2] למשק בית (ש"ח)	16,831	17,633	12,189	10,654	13,556	9,336
הכנסה כספית חודשית ממוצעת נטו  לנפש סטנדרטית[3] (ש"ח)	6,619	7,516	3,180	3,145	4,579	2,888
מקורות ההכנסה באחוזים:
מעבודה	78%	79%	67%	82%	85%	78%
מפנסיות וקופות גמל	8%	10%	4%	2%	2%	3%
מקצבאות ותמיכות	11%	8%	23%	15%	11%	19%
מהון	3%	3%	5%	1%	2%	0%
סך ההוצאה לתצרוכת[4] (ש"ח)	16,193	16,519	14,357	14,547	16,282	13,250
ההוצאה למזון לדיור מסך ההוצאה לתצרוכת (אחוזים)	16%	15%	18%	24%	19%	25%
הוצאה לדיור מסך ההוצאה לתצרוכת (אחוזים)	26%	26%	28%	17%	16%	18%
אחוז משקי הבית הגרים בדירות בבעלותם	67%	62%	69%	78%	69%	85%
ערך ממוצע של דירה בבעלות (אלפי ש"ח)	1,888	2,008	1,663	1,005	1,246	983
ההוצאה על בריאות מסך ההוצאה לתצרוכת (ש"ח)	960	1,002	680	596	706	622

 

1 הכנסה כספית ברוטו למשק בית: כל ההכנסות הכספיות השוטפות ברוטו של משק הבית לפני תשלומי החובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות). הכנסה זו כוללת את ההכנסות של כל בני משק הבית מעבודה שכירה או עצמאית, מרכוש, מריבית או מדיבידנדים, מתמיכות ומקצבאות ממוסדות ומפרטיים, הכנסות מפנסיות וכל הכנסה שוטפת אחרת. לא נכללים תקבולים חד-פעמיים, כגון ירושה או פיצויים. כמו כן, ההכנסה לא כוללת זקיפות בעבור הכנסות הנובעות משימוש בדיור עצמי, או בעבור סוגים שונים של הכנסות בעין (הכנסות לא כספיות).

2 הכנסה כספית ברוטו לאחר ניכוי תשלומי החובה. נתוני ההכנסה נטו לא התקבלו ישירות ממשקי הבית שנחקרו, אלא חושבו על סמך נתוני ההכנסה ברוטו וכללי המס הנהוגים במדינת ישראל.

3 הכנסה נטו של משק הבית מחולקת במספר הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית.

4 הוצאה לתצרוכת: סך כל התשלומים שמשלם משק הבית על קניית מוצרים או שירותים, וכן זקיפת הוצאה לצריכת שירותי דירה ורכב (שכן קניית מוצרים אלה מוגדרת כהשקעה ולא כתצרוכת).

הכנסה כספית ברוטו למשק בית: כל ההכנסות הכספיות השוטפות ברוטו של משק הבית לפני תשלומי החובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות). הכנסה זו כוללת את ההכנסות של כל בני משק הבית מעבודה שכירה או עצמאית, מרכוש, מריבית או מדיבידנדים, מתמיכות ומקצבאות ממוסדות ומפרטיים, הכנסות מפנסיות וכל הכנסה שוטפת אחרת. לא נכללים תקבולים חד-פעמיים, כגון ירושה או פיצויים. כמו כן, ההכנסה לא כוללת זקיפות בעבור הכנסות הנובעות משימוש בדיור עצמי, או בעבור סוגים שונים של הכנסות בעין (הכנסות לא כספיות).

[1] הכנסה כספית ברוטו לאחר ניכוי תשלומי החובה. נתוני ההכנסה נטו לא התקבלו ישירות ממשקי הבית שנחקרו, אלא חושבו על סמך נתוני ההכנסה ברוטו וכללי המס הנהוגים במדינת ישראל.

[1] הכנסה נטו של משק הבית מחולקת במספר הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית.

[1] הוצאה לתצרוכת: סך כל התשלומים שמשלם משק הבית על קניית מוצרים או שירותים, וכן זקיפת הוצאה לצריכת שירותי דירה ורכב (שכן קניית מוצרים אלה מוגדרת כהשקעה ולא כתצרוכת).

שירותי רווחה

בשנת 2016 היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים כ-1.3 מיליון נפש – שיעור של 152.9 רשומים ל-1,000 נפש. שיעור הרשומים בקרב ערבים היה גבוה יותר מאשר בקרב יהודים ואחרים (217.6 ל-1,000 נפש לעומת 134.6 ל-1,000 נפש). 29.6% מהערבים היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים – שיעור גבוה משיעורם באוכלוסייה (20.8%).

שיעור הרשומים הגבוה ביותר בקרב הערבים נמצא אצל מוסלמים – 225.9 ל-1,000 נפש, והשיעור הנמוך ביותר - אצל נוצרים ערבים – 129.2 ל-1,000 נפש. המוסלמים היו 17.7% מכלל האוכלוסייה אך חלקם בקרב הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים היה 26.1%.

בשנת 2016 הוגדרה נזקקות ל-70.1% מכלל הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים. הנזקקות העיקרית השכיחה ביותר הייתה 'תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער' – שיעור של 34.7 ל-1,000 נפש. נזקקות זו כוללת בעיות ביחסים שבין הורים לילדים, בעיות בתפקוד האם או האב, חינוך ובעיות התנהגות של ילדים, נערות במצוקה, ילדים נטושים ועוד. היו שלוש נזקקויות עיקריות נוספות הדומות בשיעוריהן: 'זִקנה' (23.6 ל-1,000 נפש), 'סיבות רפואיות ומוגבלות' (21.0 ל-1,000 נפש) ו'עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה' (28.0 ל-1,000 נפש). שיעור בעלי הנזקקות 'אלימות' היה 3.9 ל-1,000 נפש ושיעור בעלי הנזקקות 'התמכרות ועבריינות' היה 2.4 ל-1,000 נפש.

בכל סוגי הנזקקויות נמצא שיעור גבוה יותר של בעלי נזקקות בקרב ערבים מאשר בקרב יהודים ואחרים, חוץ מהנזקקות 'זִקנה'. בסוג נזקקות זו היה השיעור גבוה יותר בקרב יהודים ואחרים מאשר בקרב ערבים (26.6 ל-1,000 נפש לעומת 12.3 ל-1,000 נפש, בהתאמה).

בשיעור בעלי הנזקקות 'עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה' נמצא הפער הגבוה ביותר בין ערבים ליהודים ואחרים, פער של פי 3.17 (45.1 ל-1,000 נפש לעומת 14.2 ל-1,000 נפש, בהתאמה). כמו כן נמצא פער של כמעט פי שניים בשיעור הנזקקות 'תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער' בין ערבים ליהודים ואחרים (56.9 ל-1,000 נפש לעומת 28.6 ל-1,000 נפש, בהתאמה).

פשיעה ומשפט

נאשמים במשפטים פליליים

בשנים 2015-2000 ירד אחוז הנאשמים היהודים והאחרים (למעט עליות בשנים מסוימות) מ-65.0% ל-55.8%, בהתאמה. במקביל, אחוז הנאשמים הערבים מכלל הנאשמים עלה בשנים אלו מ-34.4% ל-43.4%, בהתאמה.

בשנת 2015 הוכרע דינם של 41.4 אלף נאשמים. 33.7 אלף (81.2%) מהם היו תושבי ישראל ושיעורם בכלל אוכלוסיית ישראל היה 5.6 ל-1,000 נפש (בני 15 ומעלה). בשנה זו, 23.1 אלף מהנאשמים היו יהודים ואחרים ו-18.0 אלף ערבים.

עבירות כלפי הסדר הציבורי היו השכיחות ביותר – הן בקרב מורשעים יהודים ואחרים (33.0%) והן בקרב מורשעים ערבים (35.5%).

תחושת ביטחון

85.4% מבני 20 ומעלה בישראל חשו בטוחים במידה רבה או במידה רבה מאוד ללכת לבדם באזור מגוריהם בשעות החשכה, כ-85% מהיהודים והאחרים וכ-89% מהערבים. באוכלוסייה הערבית היה אחוז זה נמוך יותר בקרב נוצרים (85.3%) וגבוה יותר בקרב מוסלמים (89.3%) ודרוזים (91.4%). באוכלוסייה היהודית האחוז בקרב לא דתיים, חילונים (כ-87%) גבוה יותר מאשר קרב מסורתיים-דתיים ומסורתיים לא כל כך דתיים, דתיים וחרדים (84%-81%).

סביבה

ב-2016, 86.1% מהיהודים בני 20 ומעלה היו מרוצים מאזור מגוריהם באופן כללי לעומת 66.9% מהערבים. בשביעות הרצון מפארקים ומשטחים ירוקים באזור המגורים נמצא פער גדול יותר – 63.5% בקרב יהודים לעומת 12.5% בלבד בקרב ערבים. עוד עולה מהנתונים כי 53.4% היו מרוצים מהניקיון באזור המגורים, יהודים מרוצים יותר מערבים (56.4% לעומת 37.3%, בהתאמה). 68.5% מרוצים משירותי איסוף האשפה, 72.2% מהיהודים ו-49.2% מהערבים.

שביעות הרצון של האוכלוסייה החרדית מפארקים ומשטחים ירוקים וממצב הניקיון בסביבת המגורים הייתה נמוכה בהשוואה לשאר הקבוצות באוכלוסייה היהודית.

אחוז המדווחים על כך שזיהום האוויר מפריע להם היה גבוה יותר בקרב ערבים מאשר בקרב יהודים (40.3% לעומת 32.0%, בהתאמה). אחוז המדווחים על רעש המגיע מחוץ לדירת המגורים, בקרב יהודים ובקרב ערבים דומה (כשליש מהאוכלוסייה).

ב-2016, כמות הפסולת לנפש ליום הייתה נמוכה יותר בערים שמרבית אוכלוסייתן מגדירה את עצמה דתית וחרדית – בני ברק וירושלים, וגבוהה יותר בערים שמרבית אוכלוסייתן מגדירה את עצמה חילונית, כגון תל אביב-יפו ואשקלון.

צריכת המים לנפש הייתה הנמוכה ביותר בערים שמרבית אוכלוסייתן מגדירה את עצמה דתית וחרדית: בני ברק, ירושלים ובית שמש. לעומת זאת, בערים שמרבית אוכלוסייתן מגדירה את עצמה חילונית הייתה הצריכה גבוהה יותר.