איך מגיבות מתבגרות הסובלות מאנורקסיה לאוכל עתיר קלוריות?

המערכת המוחית האחראית על עצירת תגובות פועלת בצורה מוגברת יותר אצל מתבגרות הסובלות מאנורקסיה נרבוזה כאשר הן נחשפות לגירויים של אוכל עתיר קלוריות, זאת בהשוואה למתבגרות שאינן סובלות מהמחלה, כך עולה ממחקר חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Behavior Research and Therapy.

"הממצא מהווה עדות לגבי פעילות יוצאת דופן של מנגנון עצירת תגובות בקרב מתבגרות עם אנורקסיה שיכול להוות את הבסיס ליכולת שלהן להרעבה עצמית ממושכת", אמר ד"ר נועם ויינבך עורך המחקר.

אנורקסיה היא הפרעה נפשית קשה בעלת אחוזי תמותה הגבוהים ביותר מכל ההפרעות הנפשיות. סיבת התמותה העיקרית באנורקסיה היא הרעבה עצמית ממושכת המובילה לירידה דרמטית במשקל עקב הפרעה בדימוי הגוף. עם זאת, מעט מאוד ידוע על המנגנונים הביולוגיים שגורמים לכך שנערה אחת שסובלת מהפרעה בדימוי הגוף תצליח להרעיב עצמה באופן קיצוני ואילו נערה אחרת עם הפרעה דומה לא תצליח להרעיב עצמה עד כדי סכנת חיים. על פי חלק מהסברות, המערכת המוחית הקרויה "מנגנון עצירת תגובות" קשורה להבדלים אלה. מדובר במערכת שמונעת מאתנו לפעול באופן אימפולסיבי כדי לעודד התנהגות מוכוונת מטרה. במחקר הנוכחי, ביקשו ד"ר ויינבך מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטה יחד עם צוות חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מארצות הברית, לבדוק את הקשר של מנגנון זה לאנורקסיה. "נשים החולות באנורקסיה מגלות מידה רבה של שליטה באכילה שלהן, לכן רצינו לבחון אם המערכת של עצירת תגובות עומדת בבסיס של היכולת שלהן לשלוט בכך", אמר ד"ר ויינבך.

במחקר השתתפו 60 נערות בגלאים 12-18, מחציתן סובלות מאנורקסיה. הנבדקות התבקשו לבצע מטלת מחשב שבה הן נדרשו להחליט מהר ככל הניתן האם תמונה של אוכל המוצגת במרכז המסך היא של אוכל רב קלוריות או דל קלוריות דרך לחיצה על מקשי מקלדת מתאימים. מידי פעם אחרי הופעת התמונה הושמע צליל "ביפ" שהנחה את הנבדקות להימנע מתגובה ולא ללחוץ על כלום. בעזרת פונקציה מתמטית מורכבת חישבו החוקרים את הזמן שלקח לנבדקות לעצור תגובה כשנחשפו לתמונה של אוכל רב קלוריות לעומת דל קלוריות.

מתוצאות המחקר עולה כי המערכת האחראית על עצירת התגובות פעלה בצורה חזקה יותר בקרב הנערות שחולות באנורקסיה בעת החשיפה לגירויים של אוכל עתיר קלוריות. כאשר נחשפו הנערות לאוכל דל קלוריות, לא היה הבדל בפעילות של מנגנון עצירת התגובה בין הנחקרות.. "המנגנון הזה הוא בוודאי לא הגורם היחיד לאנורקסיה. יש הרבה אנשים עם מנגנון עצירה מפותח ואין להם אנורקסיה. אבל ממצאי המחקר מעידים על כך שיכול להיות שאם יש מתבגרת עם דימוי גוף נמוך, פרפקציוניזם, וומנגנון עצירת תגובה טוב מהממוצע, היא ברמת סיכון גבוהה יותר לפתח אנורקסיה. בשביל לאשר זאת, צריך להמשיך לחקור את הנושא, אולם ייתכן כי הפעילות החריגה של מערכת עצירת תגובות בעת חשיפה לאוכל מאפשרת לנשים עם אנורקסיה להתמיד בדיאטה הקיצונית ולהימנע מאכילה", אמר ד"ר ויינבך.

"הבנה כיצד מערכות נוירוקוגניטיביות משמרות ואף מעצימות סימפטומים קליניים בהפרעות נפשיות מסייעת לנו לקבל תמונה מלאה יותר של כל המערכות המעורבות בהפרעות פסיכולוגיות. בנוסף, ידע זה מהווה צוהר לפיתוח התערבויות טיפוליות חדשות אשר מתמקדות, לצד טיפול בהיבטים רגשיים, בשינוי תפקודים קוגניטיביים דרך אימון באופן ממוקד ויעיל יותר מההתערבויות הכלליות המוצעות כיום. סיכם ד"ר ויינבך.