אמיר עאמר תמיד שם למען החיילים

לאחר שירות ארוך ומשמעותי בחיל האויר מסיים רנ"ג אמיר עאמר מחורפיש את תפקידו בחטיבת כפיר עם סיפור מרגש, לאחר שליווה את חיילו שאבד את עינו ועזר לו להשתקם, נאחל לרנ"ג אמיר הצלחה בתפקידו החדש מפקד מחנה בבסיס מחווה אלון.

13.08.2018 מאת: מיכאל אוריה
אמיר עאמר תמיד שם למען החיילים

לאחר שאיבד את עינו לפני 3 שנים בעקבות מטען שהשליכו לעברו מחבלים, הצליח רון עבדן בעזרת הרבה כוח רצון, אמונה וליווי צמוד של הרס"ר שלו, רנ"ג אמיר אעמר, להשתקם, להתאהב במוזיקה, להגיע עד לחצי גמר The Voice ולהופיע ברחבי הארץ.

כעת, הוא חוזר לראשונה אל גדוד שמשון, הפעם כזמר, במטרה אחת לסגור מעגל: "גם כשהכול נראה אבוד, צריך להילחם על מה שחשוב ולא לתת לשום קושי לעמוד בינך ובין החלום" 

במהלך קיץ 2015 נפצע רון ממטען צינור, שהושלך לעברו במוצב סמוך לבית לחם: "באותו רגע לא הבנתי מה קורה איתי. האדרנלין זרם לי בגוף, יצאתי מהר מהעמדה כדי לתפוס את המחבלים ולראות מי זרק את המטען. אחרי דקה הרגשתי שמשהו אצלי לא בסדר, חזרתי פנימה וצעקתי לעזרה״.

הפיצוץ הרעיד את מוצב פנורמה, וחבריו של רון, ששמעו את הקריאה לעזרה, קפצו מיד לבדוק את מצבו ולנסות להתחקות אחר עקבות החוליה. "תוך דקה כל אנשי המוצב היו בחוץ", נזכר רון באותם רגעים בהם התיישב בתוך העמדה, במטרה לא לקבל מהלומה נוספת ולהחמיר את הפגיעה שספג. "האדם הראשון שניגש אליי היה חובש של כוח משמר הגבול, שהעניק לי טיפול ראשוני בשטח, רגע לפני שפינו אותי לבית החולים".

"אבא שני בשבילי "

"בדרך לשם עוד הייתי בהכרה, אבל לא היה לי מושג מה קרה לי ואיפה נפגעתי. גם מי שידע לא אמר לי מה מצבי, כדי לא להלחיץ אותי ולגרום למצב שלי להידרדר", מסביר רון. "הגעתי ל'הדסה עין כרם' ומשם לקחו אותי לטיפול. האדם היחיד שהיה איתי שם באותם הרגעים היה הרס״ר הגדודי שלנו, רנ״ג אמיר עאמר, שהוקפץ מיד למקום".

את ההמשך רון כבר אינו יכול לספר בעצמו, מפני שנכנס לחדר הניתוח. אולם, רנ״ג עמאר, שליווה אותו באותם רגעים קשים וחשובים, מגלה את שאירע מאחורי הקלעים.

"מיד כשהגעתי, ניגשתי את הרופא כדי לשמוע מה מצבו של רון. הוא מיהר להראות לי את הצילום של העין שלו, וסיפר לי שהוא פצוע קשה", מגלה רנ״ג עאמר. "הבשורה, שכנראה לא יצליחו להציל את העין, איכזבה אותי מאוד. התחננתי שיעשו הכול כדי לנסות להציל את העין של הלוחם שהגן בגופו על המדינה".

"ידעתי שהמשימה שלי היא להיות כאן בשבילו, ולתת לו כל מה שהוא צריך, כדי לשפר כמה שאפשר את מצבו", הוא מבהיר. "התקשרתי להורים של רון, ישבתי איתו, דאגתי שיתנו לו את הטיפול הרפואי הכי מסור, וגם לקחתי על עצמי לתת לו ולמשפחה את המעטפת הטובה ביותר".

גם רון מתייחס לעמידה האיתנה של רנ״ג עמאר ברגעים הלא פשוטים. "אין הרבה אנשים שהיו לצידי לאורך כל הדרך, ונתנו כל כך הרבה מעצמם בשביל לעזור לי להשתקם", הוא מדגיש. ״הדאגה שלו, והקשר היומיומי שנוצר בינינו הפכו במהירות לחברות אמת, שנמשכת עד היום. ומעבר לחברות - הוא כמו אבא שני בשבילי".

ממיטת הטיפולים לחצי גמר The Voice 

כשיצא מחדר הניתוח, אושפז רון למשך שבוע, שאחריו שוחרר לשיקום באורך שנה בביתו. "זאת הייתה תקופה לא פשוטה", הוא משתף. "התנתקתי מכל השגרה שהכרתי עד אז ומהחברים שלי מהצבא". אולם, דווקא מהנקודה הזו, בה הוא חש בחוסר העשייה שלו, להבדיל מהשירות הקרבי והאינטנסיבי, החליט רון להתחיל להתעמק ולהתפתח בעולם המוזיקה.

"תמיד אהבתי מוזיקה", מעיד רון, ומוסיף כי כבר לפני הצבא למד מעט פסנתר, ואף לקח חלק בלהקת בית הספר. "היה לי ברור שאני רוצה להתגייס לקרבי ולכן לא חשבתי על קריירה מוזיקלית. אבל אחרי הפציעה, הרגשתי שזה מה שנותר לי והתחלתי ללמוד מוזיקה ולשיר. זאת הייתה נקודת המפלט שלי".

חצי שנה לתוך תקופת השיקום בבית, נרשם רון לתוכנית The Voice. באודישן, קולו גרם לשופט שלומי שבת לסובב את כיסאו לעברו, וסיפורו הצליח לרגש מדינה שלמה. רון המשיך בתוכנית, וצלח שלב אחר שלב עד שהגיע למעמד חצי הגמר, בו סיים במקום החמישי. 

שב הביתה

חייו של רון התקדמו והמשיכו מאז אותו פיגוע בו איבד את עינו, כשבמשך שלוש השנים האחרונות הוא כבש במות בזו אחר זו. אך לאורך כל התקופה הזאת, רון הרגיש שעדיין לא סגר את המעגל בגדוד שהיה עבורו לבית, ונפרד כמו שצריך מהחברים לנשק.

רגע לפני סיום תפקידו, רנ״ג עאמר זיהה את ההזדמנות להיפרד מחייליו בצורה הטובה ביותר, והציע לרון להגיע ולהופיע בערב גדודי מיוחד, לרגל עליית גדוד שמשון לתעסוקה מבצעית בגזרת בנימין.

"אמיר התקשר אליי והזמין אותי לבוא אל הגדוד, בפעם הראשונה מאז הפציעה", מספר רון. "לא יכולתי לחשוב אפילו לשנייה לסרב להצעה כזאת. היה לי חשוב לבוא ולהחזיר לו על כל מה שהוא עשה עבורי, וגם לפגוש את החברים מהגדוד, המפקדים, הלוחמים שהגיעו אחרי לסגור מעגל".

כשעלה רון על הבמה, היה לו קשה להסתיר את ההתרגשות: "הופתעתי מכל האהבה שקיבלתי מהחיילים והמפקדים בגדוד. הרגשתי שבאתי להראות ולהוכיח לכל מי שהכיר אותי וגם לאלה שהגיעו אחריי, שגם כשמשהו משתבש לך בתוכניות, ופתאום אתה נתקל בקשיים אסור אף פעם להרים ידיים".

"המסלול הקרבי והמכשולים שחוויתי בשירות הם אלה שביגרו אותי, ועזרו לי לגבור על כל האתגרים שחוויתי בהמשך, ולהפוך אותי לאדם חזק וטוב יותר", הוא מוסיף, "אני חושב שהלוחמים שמולם הופעתי צריכים לזכור שגם במצב הקשה ביותר, וגם כשהכל נראה אבוד, עליהם להילחם על מה שחשוב להם ולא לתת לשום קושי לעמוד בינם לבין החלום".

רון ממש לא היה שהתרגש מהמעמד. רנ״ג עאמר שצפה מהקהל כיצד החייל שלו משלהב את הקהל, שמח לראות אותו חוזר אל הגדוד ושר בפני הלוחמים: "הרגשתי גאווה אדירה לצפות ברון. הוא מקור השראה עבור כל לוחם בגדוד שמשון, ויותר מזה, הוא ההוכחה שהטרור לא יוכל לעולם לשבור אותנו".

 

פורטל הכרמל

תגובות

4. אמין לפני 6 שנים
דוגמה לכולם
3. צפוני לפני 6 שנים
איש מיוחד
2. דרוזי לפני 6 שנים
כל הכבוד
1. רמי לפני 6 שנים
סיפור מרגש

מומלצים