אנחנו והאופנה

בואו נבחן נושא חשוב זה, כן האופנה מאוד חשובה, חשוב לנו להראות במיטבנו, מדויקים ולבושים לפי הצו האחרון, חשוב לנו להרגיש טוב עם עצמנו, כך שאם נתלבש, נדבר ונתנהג לפי "צו האופנה" כלומר בדיוק איך שמצופה מאתנו אז כביכול הכל בסדר אתנו

20.01.2021 מאת: רחל אבידר
אנחנו והאופנה

 

אז כדי לבחון את הסדר נתחיל בשאלה, לאן פנינו מועדות? האם לשוק או לארמון המלך?

אם לשוק הרי שאפשר בבגדים פשוטים ויום יומיים

ואם לארמון המלך ודאי שנתלבש בהתאם למקובל בארמון, והמלך הוא הקדוש ברוך הוא, הוא ולא אחר

אבל ישנם תכתיבי אופנה שמשנים ושבשים את הדימוי העצמי ואת הרצון האמתי שלנו כבני מלך להרגיש ולהראות, היה זמן שקו במכנסיים הסתיים הרבה מתחת לפופיק, תודו שמאוד לא נוח להסתובב כך ואפילו מלחיץ, והיה זמן שהחצאית הייתה כל כך קצרה שבקושי הסתירה את האגן

או לאומת זאת המחשופים שממש חשפו הכל, ועדיין, וכך הגיע תור הבגדים הקרועים, כבר אין לדמיון הפרוע לאן ללכת או מה לחשוף אז קרוע זה האופנה הכי אין, אבל מי ילך עם בגדים קרועים ועדיין ירגיש אדם בעל ערך? והדבר נוגע במיוחד בצעירים ובצעירות, עם איזה ערך עצמי הם יגדלו, ודאי שבהתאם וכך יגיעו מהר יותר לסמים, לאלכוהול, לפורנו, ליחסים שלא מגדלים, כך יגיעו יותר מהר לחוסר אונים, לניתוקים מהמשפחה, הרי הדברים כבר לא חשובים, חשוב רק להיות כמו כולם, חשוב יותר להיענות לתכתיבי האופנה ולא לתכתיבי הבית והמשפחה

ואיך יוקם בית טוב שמח ויציב? הרי אחוזי הגרושים רק עולים, השימוש בפורנו משתולל והמצוקות גדולת

ואיך נעביר את המסר הפשוט לצעירים שזו לא הדרך, איך נמצא את המילים הנכונות והדוגמה האישית שתחזק ותעצים, את המילים הנכונות שיאפשרו לצעירים ולנו להגיד לא, לא את זה אנחנו רוצים, בגדים קרועים מוסרים לחייט לתיקון או שלא קונים, בגדים קרועים לא מוסיפים לערך העצמי ולא מאפשרים באמת את מקומנו בחברה

עד היום מקובל שהאופנה, יהיה מי שיהיה המכתיב את הקו שלה, האופנה קבעה איך להתלבש, וכאן ומכאן עולה ההזדמנות להפוך את הכיוון, שאנחנו, וילדינו נקבע מה באמת נכון לנו ללבוש, איזה צבעים אנחנו אוהבים, ולא יכתיבו לנו שהעונה כולם באפור או כל צבע אחר, אנחנו וילדינו נאמר לאותם מעצבים איזה גיזרה מתאימה לנו וזה מה שנבקש

נראה שהזמן שהוליכו אותנו ואת הנוער במיוחד, שקבעו לנו אוזל, כן נגמר הזמן הזה, וזו ההזדמנות לחזור אל התופרת השכונתית ולהזמין מספר פריטים ולא ארון מלא שאין בו שימוש, אולי זה הזמן להפסיק להתייחס ללבוש, לבגדים בזלזול, ונלמד לכבד את עצמנו בתור לובשי הבגדים, ויותר חשוב מזה לא נמלא את הארון שלנו בבגדים שנתפרו אולי בסין או אולי בהודו על ידי ילדות קטנות שאולי מקבלות דולר ליום, כך שאם לא נקנה בלי סוף ולא נצרוך בגדים שבאמת אין בהם צורך ייתכן וניתן יד לתחילתו של שינוי מבורך, שינוי עצמי ושינוי גלובלי

מאת בלה אשור, סופרת  מטפלת רב תחומית בשיטת הדמיה  על פי רפואת הרמב"ם.כמו כ7 מטפלת בשמנים ארומטיים  מצחי הארץ על פי שיטת הרמב"ם, מחברת הספרים  השתקפויות וסוד האותיות, התעוררות, אכילה מודעת , וספר השמנים אשר מסביר מהו כל צמח ולמה מתאים לאיזה מצב בריאותי כל צמח משפיע בגופינו מבריא  מרפא ובטוח יותר, בלה איננה שוללת את הטיפול הקובציונאלית וממליצה בחום כטיפולים תומכים מחזקים את מערכת החיסון ואף מרפאים כבר עשור מאז נכנסה הרפואה המשלימה לבתי חולים לקופות החולים כטיפולים תומכים ולעיתים רק בהם, בהתאם למצב הבריאותי,של המטופל

אופנה כמו כל אופנה חוזרת על עצמה כמעט כמו ההיסטוריה שלנו ,אופנות נוטות לחזור על עצמן בערך כל עשור, חשוב שנזכור מי תופר לנו ילדים בסין במצרים ובמקומות שונים בעולם מי ?

לא כל חברות האופנה נעזרות בעבדות ילדים

אך רבים מהן אכן כן, אופנה נעשתה חשובה בחיינו קובעת סטטוסקוו דירוג חברתי ,כלכלי

רק המלך נשאר ערום. ערכים וחינוך לדברים החשובים בחיים מתחיל בגיל קטן מאוד, שאמא יקרה מלבישה רק  את צוו האופנה החדשני  לילד לילדה  משם אין צפי שיגדל והתפשר על פי מצבו הכלכלי קל מאוד להתרגל "לטוב "קשה לרדת בהרגלי חיים טובים, העיקר שנבין מה באמת חשוב בחיינו ערכים בצניעות לעשייה טוב להתלבש נכון וראוי בהתאם לגיל והמקום הארוע, ,והיכולת הכלכלית מצפונית,צוו האופנה ואנחנו

 

תגובות

1. מעצבת לפני 3 שנים
סופרת כותבת על תחום

מומלצים