גברותי ורבותי: אנו בורחים מעצמנו נא להדק חגורות

אני הישראלי לדעתכם בנוי למלחמה הזאת? מוכן לקבל על עצמי את תוצאותיה?

כאשר נורים על ישראל 500 טילים זה נקרא מלחמה ואנו נבין את זאת במוקדם או מאוחר ונחזיר מלחמה, ובמלחמה שכולנו מבינים ומתכוונים אליה- לא מקישים בגג ואני שואל אותכם: האם להערכתכם העם היושב בציון יעמוד במלחמה הבינלאומית שתוכרז עליו מאומות העולם כתוצאה משורה בת אלפי הרוגים ערבים? גינויים, החרמות, אולי אפילו מארה"ב ולבטח מאירופה, זה ישפיע על הכלכלה שלנו, על רמת החיים, אתם חושבים כי הישראלים בני היום בנויים לזה? מוכנים להקרבה כזו ואפילו הימניים שבוחרים היום בליכוד.

אם להתחיל מהסיכום הייתי מציין בשורה האחרונה: אנו בורחים מעצמנו רבותי. אני רוצה לשאול אותכם שאלה: מי עושה את מי- המנהיג עושה את האומה או האומה עושה את המנהיג.

בשביל שתבינו לאן אני חותר אספר לכם משהו קטן מכאן מפנמה. בשלהי המאה שחלפה הקימו סוף סוף בפנמה בית כנסת חדש ומפואר בנוסף על הקיים זאת כי הקהילה גדלה. מי שעמד אז בראש הקהילה היה הרב הראשי ציון לוי ז"ל ששלט ממש ביד רמה. 

באו יום אחד נציגי הקהילה ואמרו לו: רבנו, מי שמינית לתפקיד רב בית הכנסת החדש לא כל כך מתאים לתפקיד ובלשון המעטה. לציין כי ביהכ"ס החדש ניצב בשכונה יהודית עשירה, רוב היהודים שגרו בסביבה נמנו על העשירון העליון והמפונק- הנובורישים שלא נולדו עם כסף כי אם עשו את כספם בשנים של הגנרל המושחת נורייגה, כאשר מקצוע הלבנת הכספים היה מכובד ומבוקש. הייתה תחרות בין הנובורישים השכונתיים: מי יותר מיישם את ה-'שופוני יא נאס' כהלכתו, למי יש אוטו יותר מפואר בית יותר גדול וגם מאהבת יותר יפה.

בקיצור זה היה הרקע של הקהילה והרב ציון לוי ענה לשואליו: הרב הבלתי ראוי בעיניכם שמיניתי לבית הכנסת החדש הוא הרב המתאים ביותר לאורחי ביהכ"ס; אין מתאים ממנו.

אנו בורחים מעצמנו גברותי ורבותי. הבעיה היא איתנו, עם הדי.אנ.איי שלנו שסטה מן הדרך בנקודת זמן מסוימת ומשם המשיך להתפתח ולאבד גובה וזהות. המנהיגות שלנו ומוסדותנו לא במקרה מנוהלים בידי חסרי-זנב שגם נתניהו נמנה עליהם. תשימו את אהרונסון בראש המדינה אתם חושבים שמשהו ישתנה? אתם חושבים שבן-גוריון בגין או אשכול יכלו לעמוד היום בראש המדינה להנהיגה? לא יהיה להם אוויר לנשום האמינו לי, הם ימותו מחנק.

אנחנו מדברים על ימין ושמאל אבל האמת אין היום בישראל ימין ושמאל כולם בשעת מבחן היינו הך, גם אהרונסון היה מבקש מגבאי להצטרף לממשלה בראשותו אחרת לא תהיה לו ממשלה. עקרונות לא בבית-ספרנו.

אינני יודע אם ישנה אנטיביוטיקה למחלה שלנו, אבל אם נרצה לתקן משהו מהסטייה שממנה התפתחה מחלתנו הארורה ולהתחיל לעלות על אם הדרך- צריך להחליף את שיטת השלטון ולעבור מיד לממשלה מקצועית טכנוקרטית, אותה ירכיב אדם שנבחר הוא ודרכו ישירות על-ידי העם וידיו לא יהיו כבולות בשום הסכם קואלציוני.

כך נקנה לנו 'כיוון' ולא משנה לנו עכשיו איזה כיוון זה, גם הכיוון הגרוע ביותר נקרא כיוון ועדיף על דרך חד סטרית ללא שום יעד שמוליכה אותנו לאנשהו ביקום.