דוח קשה בטיפול בהנחות בארנונה לעסקים בקורונה

 

 

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם את הדוח המיוחד על התמודדות ממשלת ישראל עם משבר הקורונה
מבקר המדינה אנגלמן: "ביקורת זו רלוונטית מתמיד והעלתה ליקויים משמעותיים. אנו נמצאים כעת בגל רביעי ויש משמעות לתיקון הליקויים באופן מיידי"

 

על תהליכי קבלת ההחלטות: "נמצאו ליקויים בתהליכי קבלת החלטות והוצאתן לפועל. בדיוני הממשלה וקבינט הקורונה לא התקיים הליך סדור של בקרה ומעקב אחר החלטות רה"מ והממשלה, לא הושלם תהליך של הפקת לקחים ברמה הלאומית, של המל"ל ומשרד הבריאות"

 

"בממשלה ה- 34 ההחלטות על הסתייעות במשרד הביטחון, הצגת חלופות לתחזיות התחלואה וההחלטה על רכש מנשמים התקבלו במסגרת פורומים שונים בראשות רה"מ ולא נדונו במליאת הממשלה"

 

על ההתנהלות התקציבית: "היעדר תקציב מדינה לשנת 2020 פגע בהתנהלות התקציבית של הממשלה במשבר. יש לחזור לשיטות הניהול התקציבי הרגילות"

 

"אי-היערכותו הכוללת של משרד האוצר לפעולות הנדרשות ממנו במצב של התפרצות מגפה, גרמה לכך שהתוכניות לסיוע כלכלי ננקטו בחלקן ללא עבודת מטה סדורה וללא הבחנה מיטבית לגבי אלו שנפגעו יותר".

 

"לא נמצא תיעוד במשרד האוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה לגבי אופן קביעת היקף כולל של תכנית הסיוע שהוכרזה במרץ 2020 בשיעור 80 מיליארד ש"ח והתוכנית לא כללה התייחסות לתרחישים אפשריים של התפתחות המגפה ולמועדי בחינה של אפקטיביות התוכנית".

 

"לא התקיים שיתוף פעולה לזיהוי מוקדי פגיעה בין רשות המיסים לאגף החשכ"ל. שיתוף פעולה של בנק ישראל עם החשכ"ל היה עשוי להביא תועלת רבה יותר בהשגת מטרות התוכניות".

 

על נתב"ג: "מתחילת המשבר ועד מועד סיום הביקורת, לא נמצא פיתרון לסוגיית ההדבקה מנתב"ג. הטיפול בנכנסים מחו"ל מנתב"ג התבסס על פתרון אחד של הפניית כ-96% מהנכנסים לבידוד בית.  הדבר הוכח כלא יעיל הן מבחינת הציות של המבודדים והן מבחינת פעולות האכיפה"

 

על האכיפה: "אין הלימה בין המקומות שבהם הייתה התפרצות נגיף הקורונה ובין האכיפה במקומות אלו. כך נמצא כי היקף הדוחות בירושלים ובבני ברק בתקופת הביקורת לא תאם את רמת התחלואה הגבוהה".

 

 

הנחות בארנונה לעסקים בתקופת משבר הקורונה

 

הסיוע הממשלתי לעסקים באמצעות הנחות בארנונה בשל משבר הקורונה על ידי העברת הכספים לרשויות המקומיות מתקציב המדינה נעשה בשני סבבים ובשתי מסגרות.

משרד מבקר המדינה בדק את הסיוע הממשלתי במתן הנחות בארנונה לעסקים בשל משבר הקורונה. בין היתר נבדק תהליך מתן ההנחות בארנונה לעסקים מהרשויות המקומיות ותהליך השיפוי, מתקציב המדינה, לאותן הרשויות על הירידה בהכנסות שלהן.

 

דוח הביקורת עוסק בעיקרו בסבב א' (במסגרתו הוגדרה הנחת פטור מארנונה לחודשים מרץ עד מאי 2020 או הנחה של 25% מהארנונה לשנת 2020). במועד סיום הביקורת רק החל תהליך הטיפול בבקשות להנחות בארנונה בסבב ב' (במסגרתו הוגדרה הנחה בארנונה לעסקים שנפגעו משמעותית בשל משבר הקורונה בשיעור של 95% עד 100% לחודשים יוני 2020 עד יוני 2021).

 

הביקורת נעשתה במשרד הפנים ובארבע רשויות מקומיות: עיריית תל אביב-יפו, עיריית קריית גת, עיריית נצרת ועיריית נוף הגליל, במשרד האוצר, במרכז השלטון המקומי, במרכז המועצות האזוריות ובסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים (הסוכנות) שבמשרד הכלכלה והתעשייה.

 

בביקורת נמצא כי השיטה לקביעת העסקים הזכאים להנחות בארנונה בסבב א' התבססה על סוג הנכס והשימוש בו. הגם שהשיטה גובשה לצורך מתן מענה מיידי ומהיר לעסקים ולרשויות המקומיות, לצורך קביעת העסקים הזכאים, לא נכללה דרישה להוכחת ירידה בפעילות העסק בתקופת משבר הקורונה (פרט לגבי נכס שסווג כ"נכס אחר").

בנוסף, משרד הפנים לא הסדיר סיווג אחיד לנכסים כדי שישמש אותו ואת כל הרשויות בקביעת חיובי הארנונה. ריבוי סיווג הנכסים עלול להשפיע על מתן ההנחות לעסקים. כלומר, אם חלה טעות בסיווג הנכס, הדבר עלול להביא לכך שבעל עסק הזכאי להנחה לא יקבלה וכן להפך.

.

השוואת פרמטרים עיקריים בין סבב א' לבין סבב ב'
	סבב א'	סבב ב'
סוג ההנחה	הנחת פטור מארנונה לחודשים מרץ עד מאי 2020 או הנחה של 25% מהארנונה לשנת 2020	הנחה בארנונה לעסקים שנפגעו משמעותית בשל משבר הקורונה בשיעור של 95% עד 100% לחודשים יוני 2020 עד יוני 2021
היקף התקציב בסבב א' כולל: סכום ההשתתפות של הרשויות המקומיות ושל קרן הניקיון	2.8 מיליארד ש"ח לחודשים מרץ עד מאי 2020	3.5 מיליארד ש"ח לחודשים יוני 2020 עד יוני 2021
שיעור מימוש התקציב (נכון לאפריל 2021)	100%	22% - 280 מיליון ש"ח מ-1.3 מיליארד ש"ח שהוקצו לחודשים יוני עד דצמבר 2020
הקריטריון לזכאות להנחה	כלל העסקים המחזיקים בנכסים על פי הכללים שנקבעו בתקנות	עסקים שמחזורם הוא עד 400 מיליון ש"ח ושמחזור פעילותם נפגע משמעותית על פי הכללים שנקבעו בתקנות
מקבלי השיפוי בגין ההנחה	כלל הרשויות המקומיות, מהן 29 רשויות איתנות שקיבלו 1.3 מיליארד ש"ח מתקציב משרד הפנים (57%)	הרשויות שלעסקים שבתחומן אישרה הסוכנות בקשה להנחה, והרשות נתנה להם את ההנחה בפועל
זמן הטיפול במתן ההנחה לעסק	מיידי	שניים עד שלושה חודשים לכל הפחות (ללא עיכובים)

 

באפריל 2020 פורסם תיקון לחוק שמירת הניקיון ובו נקבע כי קרן הניקיון תעניק מענק סיוע חד-פעמי לטיפול בפסולת ביתית, מכספי היטל ההטמנה, לרשות מקומית המקבלת מענק איזון לשנת 2020 בסך כולל של כ-150  מיליון ש"ח. עוד נקבע בתיקון כי רשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 6 בדירוג החברתי-כלכלי יקבלו מענק בסך כולל של כ-40 מיליון ש"ח. מהאמור בחוק עולה כי שני המענקים המפורטים, בסך 190 מיליון ש"ח, שיועברו מקרן הניקיון, יועדו להוצאות בגין טיפול בפסולת ביתית.

בנוסף, אף ש-150 מיליון ש"ח מהסיוע ניתנו מקרן הניקיון ולכאורה היו מיועדים להוצאות ניקיון, הסכום נכלל במודל השיפוי להנחות בארנונה.

 

כמו כן, מדיווחי עיריית נוף הגליל ועיריית קריית גת עולה כי הרשויות לא הונחו לבצע רישום ובקרה כספית נפרדת עבור הסכומים אשר התקבלו מקרן הניקיון, ועלתה אי-בהירות לגבי הייעוד של כספים אלו - האם עבור הירידה בארנונה מעסקים או עבור הוצאות ניקיון. עוד עלה כי נציגי משרד הפנים ונציגי המשרד להגנת הסביבה מסרו כי לא הוכנה תוכנית להתחשבנות עם הרשויות על תוספת עלויות הניקיון כתוצאה מהטיפול בפסולת.

בנוגע לבקרת משרד הפנים על כספי השיפוי נמצא כי הנתונים והדוחות שבידי משרד הפנים על שלושה מצבים: נכסים ממשלתיים, נכסים אחרים ותיקון עיוותים, הקשו עליו ועל גורמי בקרה חיצוניים להבחין בין המצבים האמורים ולבצע את הבקרה הנדרשת.

 

עוד נמצא כי בהסכם השיפוי לא נקבעה הוראה בדבר כספי העודף או החוסר שבין השיפוי הראשוני לבין ההנחות שניתנו בפועל בגינו. לכן, במקרים שבהם נוצר לרשות עודף מהשיפוי הראשוני, הרי הוא יכול להישאר בידיה, ובמקרים שבהם נוצר לרשות חוסר, משרד הפנים לא יעביר כספים לכיסויו. כמו כן,  מהמידע שמסרו ארבע הרשויות שנבדקו בביקורת עלו פערים בבקרה על סיווג הנכסים ברשויות ובהתאמת הסיווג לנקבע בתקנות קורונה א', ובהם בין היתר, היעדר סיווג אחיד של נכסים לכל הרשויות ודיווח של הרשויות על פי סיווג מוסכם זה. יצוין כי פערים אלה עלולים להביא לטעויות בזכאויות להנחה, לטעויות בחישוב סכומי הארנונה וכתוצאה מכך לטעויות בחישובי ההנחות הנגזרים ממנה.

 

בנוגע להנחות בארנונה למשכירי נכסים, עלה כי בתקנות קורונה א' ובתקנות קורונה ב' לא ניתן מענה למקרים שבהם שוכר של נכס עזב את הנכס מסיבות הקשורות לקורונה, והמשכיר של אותו הנכס לא הצליח להשכיר אותו שוב באותה תקופה.

בתהליך הטיפול בבקשה לקבלת הנחה בארנונה עלה כי בתקופת הביקורת, היה קיים פער זמנים בנוגע לטיפול בבקשה בהתאם למועד בחודש שבו היא מוגשת. כך, לדברי הסוכנות, אם עסק הגיש את הבקשה שלו ב-11 לחודש, הבקשה שלו תחכה עד ל-10 לחודש שאחרי וישלח לרשויות המקומיות עד ה-20 לחודש שאחרי. עסק שהגיש ב-9 לחודש, הבקשה שלו תגיע לרשות המקומית תוך כ-10 ימים.

 

בנוסף, נמצא כי שיעור הניצול התקציבי של תקציב הסיוע שניתן במסגרת תקנות קורונה ב' הסתכם בסך כ-280 מיליון ש"ח ששולמו נכון לאפריל 2021 בגין החודשים יוני 2020 עד דצמבר 2020. שיעור ניצול זה היווה כ-22% מהתקציב אותו ייעד משרד האוצר להנחות בארנונה בסבב ב'.  שיעור ניצול התקציב המתייחס לתקופה האמורה היה כ-22% מהתקציב אותו ייעד משרד האוצר להנחות בארנונה בסבב ב'.

כמו כן, עם החלת תקנות קורונה ב' לא גובש מנגנון המאפשר דחיית גבייה של תשלומי הארנונה לעסקים שהיו זכאים לדחייה זו, לרבות בעניין חיובי הריבית בגין תשלומים אלו.

 

בביקורת צוין לחיוב לגבי סבב א' כי את מנגנון מתן ההנחות בנו משרד הפנים ומשרד האוצר, והוא פשוט ליישום לכלל העסקים. הכנת התקנות, הכנת מתווה השיפוי, סיכום אומדן העלות והתקצוב, הסיכום והחתימה על הסכם השיפוי והעברת השיפוי - כל אלו נעשו בתוך זמן קצר ממועד החלטת הממשלה, נתנו מענה מיידי לעסקים ושמרו על היציבות התקציבית של הרשויות המקומיות. רוב העסקים לא נדרשו להגיש בקשות, טפסים ומסמכים. העסקים שנמצאו זכאים להנחה לפי התקנות זוכו בהנחה באופן ישיר, לרוב על ידי זיכוי בחשבון הארנונה.

 

בכל הנוגע לסבב ב' צוין לחיוב כי בתחילת התהליך העסקים שביקשו הנחות בארנונה נדרשו לפעול מול כמה גופים, דבר שהכביד את הנטל הבירוקרטי עליהם, ונוצרו עיכובים בטיפול בבקשות. במהלך הביקורת הסוכנות ורשות המיסים שיפרו את סדר הגשת הבקשות והטיפול בהן. בדצמבר 2020 הוסדר ממשק מקוון בין הסוכנות לרשות המיסים, והעסקים מגישים בקשה לסוכנות באופן מקוון באמצעות המרשתת וללא צורך להמציא אישור מרשות המיסים.

 

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "בעלי העסקים והעצמאיים הם מהמפסידים הגדולים של הקורונה. מן הראוי היה שמשרדי הממשלה יעשו הכל כדי להקל עליהם במיצוי זכויותיהם וייוודאו שהסיוע מגיע לעסקים שנזקקים לכך. מומלץ כי משרד הפנים ומשרד האוצר ימשיכו לפעול בשיתוף פעולה וינתחו את צורכי העסקים והרשויות המקומיות ויעשו את כל הנדרש להגברת מיצוי הזכויות של עסקים הזכאים. יש לפעול לתיקון הליקויים שעלו בביקורת ולקבוע קווים מנחים לתוכניות סיוע עתידיות, אם יידרשו".