היועמ"ש אישר הגשת כתב אישום נגד השר חיים כץ

בכתב האישום נאשם גם איש שוק ההון מרדכי מוטי בן-ארי, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בצוותא ושימוש במידע פנים.

בכתב האישום נטען כי במקביל לכהונתו כחבר כנסת, שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ומתוקף תפקידיו אלו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים. במקביל, פעל השר כץ רבות בשוק ההון.

בן-ארי הוא איש שוק הון ששימש יועץ כלכלי של אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי השולטת בחברות שונות ובהן איירפורט סיטי, נצבא ועוד. מתוקף תפקידו, עסק בן-ארי במסחר בניירות-ערך בחשבונות החברות בקבוצה.

בצד זה, הוא ניהל את תיק ניירות-הערך הפרטי שלו שכלל, בין היתר, החזקות באג"ח. לפי כתב האישום, עם השנים התפתחה בין השר כץ לבן-ארי מערכת יחסים חברית, כשבמקביל אחזו השניים באינטרסים כלכליים הדדיים.

על פי האישום הראשון, בשנת 2010 וביוזמתו של בן-ארי, הניח השר כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית מטעמו - תיקון 44 לחוק ניירות-ערך שנועדה להביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, באופן שיטיב עם בן-ארי. השר כץ ידע שבן-ארי אחז באינטרסים כלכליים מובהקים בנוגע לקידום הצעת החוק ולמרות זאת החליט לקדם את הצעת החוק שיזם בן-ארי.

לאחר אישור הצעת החוק בקריאה טרומית, פעל השר כץ לניתוב הדיון בה לוועדת הרווחה שבראשותו, כדי להבטיח לעצמו שליטה בהליכי קידום הצעת החוק ולאחר שהצעת החוק אכן עברה לוועדה שבראשותו, זירז השר כץ את ההליכים, תוך שהוא הודף במהלך הדיונים חלק ניכר מהערותיהם של גורמי המקצוע.

ע"פ כתב האישום, למרות שמערכת היחסים המדוברת, והאינטרסים בהם אחזו השניים בקידום תיקון 44, העמידו את השר כץ בניגוד עניינים בין ענייניו הפרטיים לבין תפקידו הציבורי, הוא נמנע מלגלות אינטרסים אלה לוועדת הרווחה בעת הדיונים על תיקון החוק. בנוסף, השר כץ הזמין את בן-ארי להופיע בוועדה כמומחה אובייקטיבי לתחום, תוך שהוא נמנע מלספר לוועדה כי בן ארי הוא יוזם הצעת החוק, כי יש לשניהם אינטרס כלכלי ברור בקידום הצעת החוק וכי בין שניהם יש מערכת יחסים הדוקה. הצעת החוק אושרה בוועדה בתום שלושה דיונים.

בהמשך, משנחשפה מערכת היחסים החברית ביניהם והוגשה תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת, מסר השר כץ מצגים כוזבים בעניין זה לוועדת האתיקה, שעל בסיסם דחתה קובלנה אתית שהוגשה נגדו, הגם שקבעה כי קיים טעם לפגם בכך שלא יידע את חברי הוועדה על החברות בינו לבין בן-ארי, על הקשר של בן-ארי לקבוצת אקוויטל ועל ההשפעה הפוטנציאלית של הצעת החוק על חברות הקבוצה.

על פי האישום השני, במקביל לקידום תיקון 44, השר כץ ובן-ארי תיאמו ביניהם הזרמת עשרות הוראות מסחר בניירות ערך של קנייה ומכירה, וכתוצאה מהתיאום נקשרו עשרות עסקאות, בהיקפים של מיליוני שקלים ובאופן שהניב לשר כץ תועלת כלכלית.

בניגוד לחובה המוטלת עליהם על פי כללי הבורסה לניירות ערך, נמנעו השר כץ ובן-ארי מלסמן את העסקאות כמתואמות, וכך יצרו בפני המשקיעים מצג כאילו מדובר בעסקה מקרית ואקראית בין קונה ומוכר אנונימיים.

הפרשה נחקרה ע"י מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, וכתב האישום הוגש ע"י עוה"ד חנה קורין ויוני לבני ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה.