היטל האבטחה ברשויות המקומיות מי גובה?

הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת קיימה דיון בדו"ח המדינה העוסק בהיטלי האבטחה המוטלים על ידי הרשויות המקומיות.

יו"ר הוועדה ח"כ שלי יחימוביץ ציינה כי הדיון התקיים לבקשתה של חברת הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי.

בסיכום הדיון אמרה יחימוביץ': "היטל האבטחה היה נחוץ על רקע האינתיפאדה השנייה, ומרגע שנפרצה הפרצה הועלה בוועדה חשש כי היא מהווה עוד דרך לגבות מס מאזרחים פרטיים ומעסקים. מהדיון עולה כי בין אם ההיטל מוצדק ובין אם לא, עד היום לא נעשתה בחינה יסודית בעניין נחיצותו, ולמשרד הפנים אין כל תשתית של מידע בדבר מספר הרשויות שגובות בכלל את ההיטל, האם הגבייה נעשית על פי התקנות, והאם הכסף שנגבה הוא "צבוע" ומשמש למטרה שלשמה נגבה.

רוב הרשויות המקומיות כלל לא ענו לשאלון של משרד הפנים שנועד לאסוף נתונים על גביית וניצול ההיטל, ולכן כלל לא ניתן להידרש לשאלה העקרונית של נחיצות ההיטל, מפני שרמת הבקרה כל כך נמוכה, באופן בלתי סביר לחלוטין מבחינת מנהל תקין. אפשר להבין את ראשי הרשויות שגובים את ההיטל כדי להעניק שירותים טובים יותר לתושבים, אבל ראוי לבדוק אם ההיטל הוא הדרך הנכונה לעשות זאת. בטחון האזרחים הוא תפקידה של המדינה, וברגע שהאחריות לכך עוברת לגביה מקומית על פי רצון הרשות, יש חשש שמי שמתגוררים בישובים עניים עם שיעור גביה נמוך יהיו בטוחים פחות ממי שמתגוררים בישובים מבוססים".

ח"כ יוליה מלינובסקי אמרה כי מדובר על מס לא מוסרי. המדינה מחויבת לתת את הביטחון, ואין שום סיבה למס נוסף שוודאי לא יכול להיות בהוראת שעה. זהו מס לא שוויוני, שנגבה רק בחלק מהרשויות, לעיתים יש כפל מס ואין מנגנון הנחה מוסדר בחוק העזר. משרד הפנים מבקש להאריך את הוראת השעה בשנתיים, למרות שאין בידיו נתונים מלאים על היקף הגבייה וניצול הכספים, ולמרות שבדיון בוועדת הפנים אמר מנכ"ל המשרד לביטחון פנים כי הפסקת גביית היטל האבטחה לא תפגע בשיטור המקומי.

רו"ח נידאל בלעום מנהל האגף לשלטון מקומי במשרד מבקר המדינה הציג מתוך הנתונים שעלו בדוח. נכון לסוף שנת 2015 - 63 רשויות הטילו חוק עזר בדבר אגרת שמירה. 41 מתוכם חייבו את ההיטל לפי נכס ולא לפי תחשיב של מטר רבוע כנדרש בתקנות, רק 22 רשויות פעלו בהתאם לחוזר המנכ"ל. כל זאת מתוך 257 רשויות מקומיות.

עוד אמר כי משרד הפנים שלח שאלון אל הרשויות וביקש לקבל נתונים, אך רק 37 רשויות מתוך 250 השיבו על השאלון. יחזקאל רז מנהל אגף חירום וביטחון במשרד הפנים, אמר כי במעל ל- 70 רשויות מקומיות נגבה היטל האבטחה. הוא הוסיף והדגיש כי הכסף נגבה רק לאחר אישור תכנית מבצעית לאבטחה והוא מנוהל בחשבון נפרד ומאושר לביצוע רק בהתאם לתכנית המבצעית שאושרה.

יהודה שגב מנכ"ל התאחדות התעשיינים אמר כי הסכום השנתי הכולל שנגבה על ידי הרשויות בהיטל האבטחה עומד על 350 מיליון ₪. לדבריו, לא יכול להיות מצב בו יש גבייה לא מוסרית ולא מקצועית. 45 אחוז מהיקף האגרות בא מבעלי העסקים אשר חלקם מחויבים להחזיק שומרים בחוק רישוי עסקים, בתוספת אמצעי אבטחה על ידי חברות הביטוח ונוסף על כך נדרשים לשלם על הסיירת העירונית עוד 28 שקלים שנה לכל מטר מידי שנה. שימי אוליאל ראש המועצה כוכב יאיר צור יגאל אמר כי בשנתיים האחרונות קיים חוק עזר ביישובו.

לראש הרשות מחויבות לשמירה על אבטחה וסדר ציבורי, כאשר בית נפרץ התושב מגיע לראש הרשות. בשנתיים האחרונות נעשו שינויים והסדרה של משרד הפנים. לאחר תהליך מאוד מסודר, שכלל תכנית אבטחה, למניעת פריצות ולשמירת הסדר הציבורי שאושרה על ידי משרד הפנים, נגבה מכל תושב ועסק 4.11 ₪ למטר מרובע לשנה. בסה"כ הגבייה עומדת על כשני מילין ₪ לשנה עבור 11 אלף תושבים ו- 200 דונם תעשייה. שביט מס ראש מועצת קדימה צורן אמר כי חוק העזר החדש אושר במאי 2017, ומאז גובה המועצה לפי 2.5 ₪ למטר רבוע. הוא הדגיש כי הכסף נמצא בחשבון בנק ייעודי ומופנה אך ורק למטרות האבטחה.

עוד הדגיש כי מחודש מאי שיעור הפריצות לעסקים במועצה ירד לאפס בזכות הגבייה ומתן המענה האבטחתי על ידי המועצה.

יו"ר הוועדה ח"כ יחימוביץ' סכמה את הדיון ואמרה כי הוועדה תפנה לשר הפנים ותבקש ממנו לבדוק מחדש את סוגיית ההיטל, בטרם אישור התקנות המאפשרות לגבות אותו. "אני לא קוראת לבטל אותו, ואינני יודעת אם הוא מוצדק, אלא שכרגע, בהיעדר מידע מספק, איש לא יכול לתת מענה לשאלה הזו".