העדות הקדומה ביותר לדיג בכנרת לפני כ-23,000 שנים
מחקר ארכיאוזואולוגי, במסגרתו נבדקו שרידי דגים מהאתר הארכיאולוגי של אהלו II, שופך אור חדש על הקשר בין הכנרת הקדומה וחברת הדגים שבה, לבין יציבות כלכלית ודיאטה עשירה ומגוונת של חברת הציידים שהתגוררה במקום.
המחקר נעשה בהובלת ד"ר עירית זהר ממכללת אורנים ומכון זינמן לארכאולוגיה באונ' חיפה, בשיתוף פרופ' תמר דיין, פרופ' ישראל הרשקוביץ וד"ר מנחם גורן ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באונ' תל אביב ופרופ' דני נדל ממכון זינמן לארכאולוגיה באונ' חיפה
מחקר חדש בראשותה של ד"ר עירית זהר ממכללת אורנים, בשיתוף עם מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב ומכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, פורסם במגזין היוקרתי PLOS ONE ומראה לראשונה את תרומתם הרבה של הדגים לאבולוציה של אוכלוסיות לפני כ-23,000 שנה, טרום ה״מהפכה החקלאית״. מהפכה זו, אשר התרחשה לפני כ-12,000 שנה, נחשבת לשינוי החשוב ביותר בהיסטוריה האנושית. במחקר מוצגות תיאוריות רבות על הגורמים והתהליכים אשר הביאו לשינוי כלכלי, תרבותי וחברתי, מחברת ציידים לקטים נוודית לחברת חקלאים יושבי קבע.
המחקר הארכיאוזואולוגי, במסגרתו נבדקו שרידי דגים מהאתר הארכיאולוגי של אהלו II, שופך אור חדש על הקשר בין הכנרת הקדומה וחברת הדגים שבה, לבין יציבות כלכלית ודיאטה עשירה ומגוונת של חברת ציידים לקטים. "הידע שלנו בנוגע לחשיבותה של הכנרת הקדומה כבית גידול אטרקטיבי להתיישבות של חברות קדומות ותרומתה להתפתחות של חברות דייגים לוקה בחסר", אומרת ד"ר עירית זהר, אוצרת אוספי הטבע בבית מרגולין, מכללת אורנים וחוקרת במכון לארכיאולוגיה ע״ש זינמן באוניברסיטת חיפה. לדבריה "בין הסיבות המרכזיות לכך ניתן לציין את השינויים בגובה פני המים אשר כיסו ולעיתים גם הרסו עדויות ארכיאולוגיות".
שרידי הדגים שנחקרו מעידים שאוכלוסיית אהלו II התמחתה בדיג של אמנונים וקרפיוניים מאזור ה"ליטוראל", בהתאם לעונות השנה. "מחקר זה מעיד, לראשונה, שניצול אינטנסיבי של דגים ממשפחת האמנונים, הביא גם לכך שחלקם שומר ואוחסן וסיפק יציבות כלכלית לכל אורך השנה", אומרת פרופ' תמר דיין יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באונ' תל אביב. "הישיבה לחופי הכנרת וניצול הדגים יצרה שינוי משמעותי באורח החיים המציג מבנה של חברה נוודית למחצה, המהווה שלב הכנה לקראת המהפכה החקלאית שהתרחשה אלפי שנים מאוחר יותר ומציג אור חדש על תיאוריות ישנות שהיו מקובלות במחקר." האתר הארכיאולוגי של אהלו II המתוארך ללפני 23,000 שנה, הינו האתר החופי והתת ימי היחיד מהכנרת אשר נחפר ונחקר ביסודיות ע״י פרופ' דני נדל ממכון זינמן באונ' חיפה. "אתר זה מציג מאפיינים תרבותיים ייחודיים של חברת דייגים, ציידים, לקטים, מסוף תקופת הפליאולית העליון ומעיד על חשיבות הדיג בכנרת ותרומתו לשינויים תרבותיים", אומר פרופ' נדל.
תגלית מחקרית יחודית נוספת מתייחסת למבנה חברת הדגים של הכנרת הקדומה, אשר עד לפני 18,000 שנה היתה החלק הצפוני של ״אגם הלשון״. האגם, שנחשב לגדול באגמי בקעת הירדן וים המלח בתקופה שלפני 60,000 ועד לפני 18,000 שנה, מתואר ע״י הגיאולוגים כאגם מלוח. זיהוי שרידי הדגים, כולל מינים של קרפיונים הרגישים לשינויים ברמת מליחות המים ומינים אנדמיים הייחודים רק לאגם הכנרת כמו לבנון הכנרת ממשפחת הקרפיונים וטריסטרמלה ממשפחת האמנונים. דגים אלו מעידים על כך שהשינויים הסביבתיים והטקטונים אשר יצרו את ״אגם הלשון״ ולאחר מכן את אגם הכנרת לא גרמו לשינויים קיצוניים ברמת מליחות המים בחלקו הצפוני, שהיה בעל תנאים אקולוגים דומים לאלו המוכרים לנו מאגם הכנרת, ושאפשרו את ההישרדות של חברת הדגים שבו.
