הפרקליטות ערערה על זיכויו של ניסו שחם
שחם הורשע בעבירה אחת של מעשה מגונה וזוכה מיתר המעשים בהם הואשם, הפרקליטות ערערה על זיכויו מעבירה של מרמה והפרת אמונים.
ניסו שחם, ניצב בדימוס במשטרת ישראל, הואשם בביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים בשל מכלול מעשיו במסגרת שמונה פרשות שונות.
על פי עובדות כתב האישום, קשר הנאשם קשרים אינטימיים בעלי אופי מיני עם שמונה שוטרות זוטרות, צעירות בשנים, והוסיף ופעל בענייניהן במצבים של ניגוד עניינים. נוסף לכך, יוחסו לנאשם בכתב האישום שתי עבירות של מעשה מגונה ועבירה של הטרדה מינית בגין שלוש פרשות מתוך שמונה המוזכרות.
בהכרעת הדין מיום 24.4.18 הרשיע בית משפט השלום בתל אביב את שחם בעבירה של מעשה מגונה בשוטרת אחת וזיכה אותו מיתר העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בית המשפט הטיל על שחם עונש של 240 שעות שירות לתועלת הציבור.
ערעור המדינה מתמקד בזיכויו של שחם מן העבירה של מרמה והפרת אמונים בשל מכלול מעשיו בשמונה הפרשות השונות הנוגעות לקשריו עם שמונה שוטרות שרובן היו כפופות לו. בערעור נכתב, כי התנהלותו של שחם בתפקידיו הבכירים במשטרת ישראל עלתה כדי דפוס פעולה, שעניינו ניצול מעמדו הרם לצורך מימוש מאוויו המיניים עם שוטרות זוטרות, ולאחר זאת - טיפול בענייניהן של השוטרות, בהיותו במצב של ניגוד עניינים על רקע קשריו עמן.
לטענת הפרקליטות טעה בית משפט השלום, בכך שהתעלם ממשמעות דפוס ההתנהלות האמור ומהפגיעה הקשה בערכים המוגנים באמצעות העבירה של מרמה והפרת אמונים, ובפרט – מהפגיעה שפגע שחם באמון הציבור ברשויות.
לטענת הפרקליטות: "עובד בכיר באשר הוא משמש דוגמא ומופת לעובדים האחרים באותו הארגון. כאשר עובד שכזה מנצל את מעמדו כדי לקיים יחסים אינטימיים (אף בהסכמה) המסר הברור לחבריו לעבודה הוא שזה "לגיטימי", שניתן לחקותו; שאם לו "מותר", אז כך גם להם. המסר לחברות אחרות בארגון הוא, שאולי אף הן צריכות "להסכים" ולהתמסר לו עצמו, או לחבריו הבכירים כמוהו; אולי זו הדרך היחידה להתקיים ולהתקדם במקום העבודה. המסר לכל העובדים הוא, שאולי כך "מתקדמות" כל הנשים במקום העבודה. הפגיעה בכבוד האדם של העובדות ובשוויון ההזדמנויות שלהן, והפגיעה בחובות הנאמנות של העובד הבכיר כלפי חברותיו וחבריו לעבודה היא אפוא מהותית וברורה".
ככל שיתקבלו טענות הפרקליטות בערעור, תטען הפרקליטות כי יש להחמיר בהתאם בעונש שיוטל על הנאשם בהתאם למעשים שבהם יורשע.
הערעור הוגש על ידי עו"ד נעמי גרנות ועו"ד נילי פינקלשטיין מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
ההליך בבית משפט השלום נוהל ע"י עו"ד רונן יצחק, עו"ד ליאת יוניניאן ועו"ד רות יצחק שרוני מהמחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה.
