חג הקורבן הוא חג מוסלמי

נתונים לרגל חג הקורבן, בכ-15% ממשקי הבית המוסלמיים כל בני משק הבית מועסקים, לעומת 45.8% ממשקי הבית היהודיים, כ-27% ממשקי הבית הנוצריים וכ-20% ממשקי הבית הדרוזיים, סוף שנת 2017 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית בישראל ב-1.562 מיליון נפש.

21.08.2018 מאת: פורטל הכרמל והצפון
חג הקורבן הוא חג מוסלמי

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת

חג הקורבן عيد الاضحى - עיד אל אדחא) המכונה גם "החג הגדול"), הוא חג מוסלמי המציין את המועד לקיום החאג', העלייה לרגל למכה. הוא נחגג מהיום העשירי של חודש ד'ו-אל-חיג'ה, הוא החודש האחרון בלוח המוסלמי, ונמשך ארבעה ימים. העלייה לרגל עצמה נמשכת כשבוע, וחג הקורבן מציין את אחד השיאים במהלך הטקסים הנהוגים בה. אלו שמקיימים את החג בביתם מקיימים טקס דומה לזה הנהוג באותו יום במכה, שעיקרו הקרבת טלה כקורבן והכנת בשרו למאכל בסעודת החג או כתרומה לעניים. מקובל לקשר חג זה לסיפור "עקדת ישמעאל", המקביל לסיפור "עקדת יצחק" המופיע במקרא (מתוך ויקיפדיה). 

• בסוף שנת 2017 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית בישראל ב-1.562 מיליון נפש, שהם 17.8% מכלל תושבי ישראל. זהו גידול של 38 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2016.

• אחוז הגידול השנתי של האוכלוסייה המוסלמית בשנת 2017 עמד על 2.5%, בדומה לשלוש השנים האחרונות.

•    בעיר ירושלים נמצא הריכוז הגדול ביותר של תושבים מוסלמים, 329 אלף, שהם 21% מכלל המוסלמים בישראל ו-36.5% מכלל תושבי העיר.

•    האוכלוסייה המוסלמית היא אוכלוסייה צעירה: אחוז הילדים בני 14-0 גבוה - 34.4% ואחוז בני 65 ומעלה נמוך -  4.0%.

• שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) באוכלוסייה המוסלמית עלה מ-3.29 ילדים לאישה בשנת 2016 ל- 3.37 ילדים לאישה בשנת 2017, בהשוואה ל-3.16 ילדים לאישה יהודייה, 1.93 - לאישה נוצרייה ו-2.10 - לאישה דרוזית.

• כ-33% ממשקי הבית שבראשם עמד/ה מוסלמי/ת מונים 6 נפשות או יותר, בהשוואה לכ-10% בלבד ממשקי הבית שבראשם עמד/ה יהודי/יה.

• אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בשנת 2017 בקרב מוסלמים בני 15 ומעלה היה 43.4% , 61.5% בקרב גברים ו-25.3% בקרב נשים.

• ב-2017 שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הערבי עמד על 62.4% מבין תלמידי כיתות יב בהשוואה ל-66% בחינוך העברי.

• אחוז המוסלמים בקרב כלל מקבלי התארים  בישראל בתשע"ז (2016/17) עלה ל-8.4% (בהשוואה ל-7.7% בתשע"ו, 7.3% בתשע"ה ו-6.7% בתשע"ד). עם זאת, חלקם היחסי של המוסלמים בקרב מקבלי התארים עדיין היה נמוך משמעותית בהשוואה לחלקם היחסי בכלל אוכלוסיית ישראל (19.4% בגילים 32-22 ).

• ל-47.2% ממשקי הבית המוסלמים יש מינוי לאינטרנט לעומת 79.4% במשקי בית יהודים.

נתונים דמוגרפיים בסוף שנת 2017 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית ב-1.562 מיליון נפש, שהם קרוב ל-18% מכלל תושבי ישראל. זהו גידול של כ-38 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2016.

• אחוז הגידול השנתי של האוכלוסייה המוסלמית בשנת 2017 עמד על 2.5%, בדומה לשלוש השנים האחרונות. אחוז הגידול השנתי של האוכלוסייה המוסלמית בשני העשורים האחרונים נמצא במגמת ירידה מ-3.8% ל-2.5%. עם זאת, אחוז הגידול של אוכלוסייה זו הוא הגבוה ביותר בישראל. לשם השוואה, בשנת 2017 אחוז הגידול של האוכלוסייה היהודית היה 1.7%, של הנוצרית 2.2% ושל הדרוזית 1.4%.כמחצית מהאוכלוסייה המוסלמית מרוכזת בצפון הארץ (35.6% במחוז הצפון ו-%13.8 במחוז חיפה). עוד 21.8% גרים במחוז ירושלים. היתר גרים במחוז המרכז (11.0%) ובמחוז הדרום (16.6%). 1.1% גרים במחוז תל אביב.

• בעיר ירושלים נמצא הריכוז הגדול ביותר של תושבים מוסלמים, 329 אלף, שהם 21% מכלל המוסלמים בישראל ו-36.5% מכלל תושבי העיר. היישוב השני בגודלו מבחינת מספר התושבים המוסלמים הוא רהט, ובו מתגוררים 66.6 אלף מוסלמים, שהם 99.8% מכלל תושבי העיר. יישובים נוספים שבהם ישנו ריכוז גדול של האוכלוסייה המוסלמית הם נצרת ואום אל-פחם (54.3 אלף ו-54.2 אלף תושבים, בהתאמה).

השנה עלה בפעם הראשונה מאז תחילת שנות האלפיים שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) של הנשים מוסלמיות והגיע לרמה של 3.37, לאחר ירידה ממושכת בשיעור הפריון (4.74 בשנת 2000 ו-3.29 ב-2016).

• בשנת 2016 נישאו בישראל כ-12,600 זוגות מוסלמים. באותה שנה, התגרשו בישראל כ-2,100 זוגות מוסלמים.

• בשנת 2016 גיל הנישואין הממוצע של חתנים מוסלמים שנישאו לראשונה (26.5) היה נמוך ביחס לבני דתות אחרות (יהודים – 27.8, נוצרים - 30.1 ודרוזים - 28.6).

• באותה שנה גיל הנישואין הממוצע של כלות מוסלמיות שנישאו לראשונה (22.5) היה נמוך ביחס לבנות דתות אחרות (יהודיות – 25.9, נוצריות - 26.2 ודרוזיות – 24.5).

• בשנת 2017 נולדו בישראל 39,550 תינוקות לאימהות מוסלמיות (21.5% מכלל התינוקות שנולדו בשנה זו).

• שיעור הפריון הכולל של הנשים המוסלמיות (3.37) גבוה מזה של נשים משאר קבוצות הדת בישראל (יהודיות – 3.16, נוצריות – 1.93 ודרוזיות -2.10).

• רמת הפריון של הנשים המוסלמיות בישראל גבוהה מזו הקיימת בחלק ניכר מהמדינות המוסלמיות במזרח התיכון כדוגמת טורקייה –2.1 ולבנון – 1.7 , ודומה לרמת הפריון במדינות כדוגמת מצרים וירדן – 3.3. 

השנה עלה בפעם הראשונה מאז תחילת שנות האלפיים שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) של הנשים מוסלמיות והגיע לרמה של 3.37, לאחר ירידה ממושכת בשיעור הפריון (4.74 בשנת 2000 ו-3.29 ב-2016). 

• בשנת 2016 נישאו בישראל כ-12,600 זוגות מוסלמים. באותה שנה, התגרשו בישראל כ-2,100 זוגות מוסלמים.

• בשנת 2016 גיל הנישואין הממוצע של חתנים מוסלמים שנישאו לראשונה (26.5) היה נמוך ביחס לבני דתות אחרות (יהודים – 27.8, נוצרים - 30.1 ודרוזים - 28.6).

• באותה שנה גיל הנישואין הממוצע של כלות מוסלמיות שנישאו לראשונה (22.5) היה נמוך ביחס לבנות דתות אחרות (יהודיות – 25.9, נוצריות - 26.2 ודרוזיות – 24.5).

• בשנת 2017 נולדו בישראל 39,550 תינוקות לאימהות מוסלמיות (21.5% מכלל התינוקות שנולדו בשנה זו).

• שיעור הפריון הכולל של הנשים המוסלמיות (3.37) גבוה מזה של נשים משאר קבוצות הדת בישראל (יהודיות – 3.16, נוצריות – 1.93 ודרוזיות -2.10).

• רמת הפריון של הנשים המוסלמיות בישראל גבוהה מזו הקיימת בחלק ניכר מהמדינות המוסלמיות במזרח התיכון כדוגמת טורקייה –2.1 ולבנון – 1.7 , ודומה לרמת הפריון במדינות כדוגמת מצרים וירדן – 3.3. 

תלמידים במערכת החינוך  (תשע"ז – 2016/17)

• בשנת הלימודים תשע"ז למדו בחינוך היסודי והעל-יסודי 386,542 תלמידים מוסלמים (5,131 מהם למדו בחינוך העברי, והשאר - בחינוך הערבי). באותה שנה היו התלמידים המוסלמים 22.4% מכלל התלמידים, בדומה לשיעורם בשנת הלימודים תשע"ו (22.7%). התלמידים המוסלמים היו 86.9% מהתלמידים בחינוך הערבי.

• בשנת הלימודים תשע"ז למדו בכיתה א (חינוך ערבי) 33,417 תלמידים מוסלמים, שהם 87.3% מסך התלמידים בכיתה א בחינוך הערבי.

• מבין התלמידים המוסלמים בחטיבה העליונה (חינוך ערבי),41.7%  (44% מהבנים ו-39.6% מהבנות) למדו בנתיב הטכנולוגי.  שיעור זה דומה לשיעור בקרב הנוצרים – 44.9% (46.2% מהבנים ו-43.6% מהבנות) וגבוה מהשיעור בקרב היהודים (חינוך עברי) – 34.9% (33.1% מהבנים ו-36.9% מהבנות).

נבחנים בבחינות הבגרות (2017) ב-2017 שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הערבי עמד על 62.4% מבין תלמידי כיתות יב בהשוואה ל-66% בחינוך העברי. בשנה זו התלמידים המוסלמים היו 84.4% מכלל תלמידי יב בחינוך הערבי, ושיעור הזכאות לבגרות בקרבם הגיע ל-59.5%. לעומת זאת, שיעור הזכאות בקרב התלמידים הנוצרים והדרוזים עמד על כ-79%.

• שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות עמד על 47.6% בקרב תלמידי כיתות יב בחינוך הערבי, בהשוואה ל-56.8% בקרב תלמידי החינוך העברי. שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב תלמידי יב המוסלמים הגיע ל-44.3%, בהשוואה ל-60.8% בקרב התלמידים הדרוזים ו-71.9% בקרב הנוצרים. 

מקבלי תארים בשנת תשע”ז (2016/17) • בשנת תשע”ז 6.4 אלף מוסלמים קיבלו תואר אקדמי  ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מהם 3.1 אלף קיבלו תארים מהאוניברסיטאות,  1.8 אלף קיבלו תארים מהמכללות האקדמיות ו-1.4 אלף - מהמכללות האקדמיות לחינוך. אחוז המוסלמים בקרב כלל מקבלי התארים בישראל בתשע"ז (2016/17) עלה ל-8.4% (בהשוואה ל-7.7% בתשע"ו, 7.3% בתשע"ה ו-6.7% בתשע"ד). עם זאת, חלקם היחסי של המוסלמים בקרב מקבלי התארים עדיין היה נמוך משמעותית בהשוואה לחלקם היחסי בכלל אוכלוסיית ישראל (19.4% בגילים 32-22 ).

•  7.7% מכלל מקבלי התארים מהאוניברסיטאות ו-7.2% ממקבלי התארים מהמכללות האקדמיות היו מוסלמים, לעומת 14.7% ממקבלי התארים מהמכללות האקדמיות לחינוך.

• מתוך 6.4 אלף מוסלמים שקיבלו תואר אקדמי בתשע"ז, 4.6 אלף קיבלו תואר ראשון, 1.6 אלף קיבלו תואר שני ו-44 קיבלו תואר שלישי. בנוסף, 0.2 אלף מוסלמים קיבלו  תעודה אקדמית.

•  בקרב כלל מקבלי תואר ראשון היה אחוז המוסלמים 9.0%, בקרב כלל מקבלי תואר שני - 7.2% ובקרב כלל מקבלי תואר שלישי - 2.8% (44 אנשים). בקרב מקבלי תעודה היה אחוז המוסלמים 16.3%.

• אחוז הנשים המוסלמיות בקרב כלל הנשים שקיבלו תארים אקדמיים (9.8%) היה גבוה יותר מאשר אחוז הגברים המוסלמים בקרב כלל הגברים שקיבלו תארים אקדמיים (6.2%). פערים אלו היו משמעותיים יותר בקרב מקבלי תואר ראשון (10.7% לעומת 6.3%, בהתאמה) ומתונים יותר בקרב מקבלי תואר שני (8.1% לעומת 5.7%, בהתאמה) ותעודה אקדמית (16.8% בהשוואה ל-14.7%, בהתאמה).

• בקרב מקבלי תארים מהאוניברסיטאות, אחוז המוסלמים הגבוה ביותר היה באוניברסיטת חיפה (15.9%) והנמוך ביותר באוניברסיטת אריאל (2.7%). בטכניון היה אחוז המוסלמים 7.7%, באוניברסיטת בר-אילן -7.2%, באוניברסיטת תל אביב - 6.7%,  באוניברסיטה העברית - 5.8% ובאוניברסיטת בן גוריון היה חלקם היחסי 4.7% . באוניברסיטה הפתוחה היה חלקם היחסי של המוסלמים 8.8% מכלל מקבלי התארים.

• בקרב מקבלי תארים מ-32 המכללות האקדמיות שהעניקו תואר, אחוז המוסלמים היה גבוה מ-10% ב-9 מכללות, ונמוך מ-1% ב-5 מכללות אקדמיות.

• בקרב מקבלי תארים מ-20 המכללות האקדמיות לחינוך, אחוז המוסלמים היה גבוה מ-10% ב-7 מכללות, ונמוך מ-1% ב-8 מכללות אקדמיות לחינוך.

•  בקרב מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות המכללות האקדמיות והאוניברסיטה הפתוחה, מתוך 172 מקצועות לימוד, אחוז המוסלמים היה גבוה יחסית (יותר מ-20%) במקצועות הלימוד האלה:  שפה וספרות ערבית (53.3%), מינהל מערכות בריאות (38.4%), מדעי הרוח והחברה (37.4%), תרבות ואמנות (36.5%), רפואת שיניים (30.4%), סיעוד (30.2%), רוקחות (28.0%), אופטומטרייה (27.5%), ספרות עברית (26.2%), לשון עברית (25.8%), מדעי הרפואה המעבדתית (24.3%) ושפה וספרות אנגלית (22.7%). לעומת זאת, היו 62 מקצועות לימוד שבהם אחוז המוסלמים היה לכל היותר אחוז אחד, וביניהם הנדסת תעשייה וניהול.

• בקרב מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות, המכללות האקדמיות והאוניברסיטה הפתוחה, מתוך 197 מקצועות לימוד, אחוז המוסלמים היה גבוה יחסית (יותר מ-20%) במקצועות הלימוד האלה:  חברה ואמנויות (38.6%), דידקטיקה (36.5%), שפה וספרות אנגלית (26.9%) והוראת מתמטיקה ומדעי הטבע (26.8%). לעומת זאת, היו 102 מקצועות לימוד שבהם אחוז המוסלמים היה לכל היותר 1%, וביניהם פסיכולוגיה. 
עבודה.

• אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בשנת 2017 בקרב מוסלמים בני 15 ומעלה היה 43.4% , 61.5% בקרב גברים ו-25.3% בקרב נשים. יש לציין כי אחוז ההשתתפות של הנשים המוסלמיות נמוך משמעותית בהשוואה לאחוז זה בקרב יהודיות (65.9%), נוצריות (48.3%) ודרוזיות (34.9%).
•    אחוז הבלתי מועסקים בקרב מוסלמים בגיל 15 ומעלה היה 5.1%, גבוה מאשר בקרב היהודים (4.1%) הנוצרים (4.7%) והדרוזים (4.3%).

•    כ-72% מהמועסקים המוסלמים עובדים ב-5 ענפי כלכלה עיקריים: כ-20% בענף הבינוי, כ-17% בענף מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים, אופנועים, קטנועים, וטובין לשימוש אישי וביתי כ-15% בענף החינוך, כ-11% בענף התעשייה ו-10% בענף שירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד.

•    כ-27% מהגברים המוסלמיים המועסקים עובדים בענף הבינוי, כ-18% - בענף מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים, אופנועים, קטנועים, וטובין לשימוש אישי וביתי ו-13% - בענף התעשייה.
•    כ-38% מהנשים המוסלמיות המועסקות עובדות בענף החינוך, כ-23% בענף שירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד, כ-14% - בענף מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים, אופנועים, קטנועים, וטובין לשימוש אישי וביתי וכ-5% - בענף התעשייה.

•  86% מהמועסקים המוסלמיים עובדים ב-4 משלחי יד עיקריים: כ-35% הם עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים, כ-17% הם עובדי מכירות ועובדי שירותים, כ-20% הם בעלי משלח יד אקדמי, וכ-15% הם עובדים בלתי מקצועיים.

•    כ-49% מהגברים המוסלמים המועסקים הם עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים, כ-12% הם עובדי מכירות ועובדי שירותים וכ-16% הם עובדים בלתי מקצועיים.

•    כ-38% מהנשים המוסלמיות המועסקות הן בעלות משלח יד אקדמי, כ-28% הן עובדות מכירות ועובדות שירותים וכ-12% הן עובדות בלתי מקצועיות.

•    ב-234.2 אלף משקי בית של מוסלמים (77.6% מכלל משקי הבית המוסלמיים) היה מועסק אחד לפחות.

•    בכ-15% ממשקי הבית המוסלמיים כל בני משק הבית מועסקים, לעומת 45.8% ממשקי הבית היהודיים, 
כ-27% ממשקי הבית הנוצריים וכ-20% ממשקי הבית הדרוזיים.

•  צפיפות הדיור במשקי בית מוסלמים עמדה על 1.40 נפשות לחדר, גבוהה מאשר בקרב היהודים (0.81), הנוצרים (1.02) והדרוזים (1.14). 
נתונים על האוכלוסייה המוסלמית מתוך סקר הוצאות משק הבית לשנת 2016 .

•   סך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית מוסלמים מסתכמת ב-14,315  ש"ח לעומת 16,193 ש"ח במשקי בית יהודיים. סך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית מוסלמיים היא 88.4% מזו של משקי בית יהודיים. מספר הנפשות הממוצע במשקי בית מוסלמיים הוא 4.7, ובמשקי בית יהודים - 3.1.

הרכב

התצרוכת

משקי בית מוסלמיים* בש" ח

משקי בית מוסלמיים* באחוזים

משקי בית יהודיים בש"ח

משקי בית יהודיים באחוזים

הוצאות לתצרוכת - סך הכל

14,315

100.0

16,193

100.0

מזון ( כולל ירקות ופירות)

3,471

24.2

2,514

15.5

דיור

2,475

17.3

4,141

25.6

תחזוקת הדירה ומשק הבית

1,230

8.6

1,485

9.2

ריהוט וציוד לבית

843

5.9

579

3.6

הלבשה והנעלה

767

5.4

487

3.0

בריאות

558

3.9

960

5.9

חינוך, תרבות ודיור

1,244

8.7

1,961

12.1

תחבורה ותקשורת

2,776

19.4

3,288

20.3

מוצרים ושירותים אחרים

951

6.6

778

4.8

 

לפי דת הראשון ברשימת הפרטים במשק בית
• ההוצאה החודשית הממוצעת למזון (כולל ירקות ופירות) במשקי הבית המוסלמיים מסתכמת ב-3,471 ש"ח לחודש והיא גבוהה יותר מההוצאה למזון במשקי הבית היהודיים – 2,514 ש"ח. גם חלקה היחסי של ההוצאה למזון בהרכב ההוצאה של משקי הבית המוסלמיים גבוה יותר מאשר במשקי הבית היהודיים (24.2% לעומת 15.5%, בהתאמה).

• במשקי בית מוסלמיים אחוז הבעלות על צלחת לוויין גבוה מאוד ועומד על 90.3%, ואילו אחוז המנויים על טלוויזיה בכבלים או בלוויין עומד על 5.0% בלבד. לעומת זאת, במשקי בית יהודים אחוז הבעלות על צלחת לוויין נמוך ועומד על 3.2% בלבד, ואילו אחוז המנויים על טלוויזיה בכבלים או בלוויין עומד על 69.2%. הבדל משמעותי נוסף הוא המינוי לאינטרנט – ל-47.2% ממשקי הבית המוסלמים יש מינוי לאינטרנט לעומת 79.4% במשקי בית יהודים.

 

תגובות

מומלצים