חובת עריכת ופרסום דוחות כספיים שנתיים תחול על תאגידים ציבוריים

תוטל על תאגידים ציבוריים חובה לערוך ולפרסם דוחות כספיים שנתיים, להגישם לשר הנוגע בדבר ולחשב הכללי במשרד האוצר. במקביל, מוצע להקנות לחשב הכללי במשרד האוצר סמכויות כלפי התאגידים הציבוריים, הנוגעות לאופן הכנתם ופרסומם של הדוחות הכספיים.

25.10.2021 מאת: פורטל הכרמל והצפון
חובת עריכת ופרסום דוחות כספיים שנתיים תחול על תאגידים ציבוריים

 

 

ועדת החוקה אישרה לקריאות 3-2 את החוק שיחיל על תאגידים ציבוריים חובת עריכת ופרסום דוחות כספיים שנתיים

 

לדרישת היו"ר ח"כ קריב וח"כ רוטמן שונתה הצעת החוק כך שהחש"כל לא יוכל להתערב בתוכנו של הדוח; יו"ר הוועדה ח"כ קריב ביקש מהממשלה בנוסף, לתמוך בהסתייגותו של ח"כ רוטמן לפיה החשכ"ל ידווח לוועדת הכספים אודות התאגידים שלא הגישו דוחות במועד ולא קיבלו אישור לכך.

 

בין היתר תוטל החובה על הרשות לניירות ערך, יד ושם, תאגיד השידור הציבורי, המועצה להשכלה גבוהה, רשות שדות התעופה, רשות העתיקות.

 

ועדת החוקה אישרה לקריאות שנייה ושלישית את פרק ג' (תאגידים שהוקמו לפי חוק) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

 

לפי הצעת החוק, תוטל על תאגידים ציבוריים חובה לערוך ולפרסם דוחות כספיים שנתיים, להגישם לשר הנוגע בדבר ולחשב הכללי במשרד האוצר. במקביל, מוצע להקנות לחשב הכללי במשרד האוצר סמכויות כלפי התאגידים הציבוריים, הנוגעות לאופן הכנתם ופרסומם של הדוחות הכספיים.

 

בין היתר, נקבע כי יהיה הליך דו-שלבי בו החשכ"ל יוכל להורות על קיום דיון מחודש בנושאים שבמחלוקת בינו לבין התאגיד הציבורי, בנוגע לדוח, ואם עדיין נותרה מחלוקת והתאגיד לא מקבל את עמדת החש"כל, התאגיד יידרש לעשות גילוי מסוים בדוח הכספי אודות המחלוקת והחשכ"ל יוכל לפרט על כך באתר האינטרנט שלו.

 

יו"ר ועדת החוקה ח"כ גלעד קריב (העבודה): "המהלך הזה הוא מהלך חלקי בלבד, חלק מהתאגידים אחראים לתחומים חיוניים וראוי לחזור לחוק התאגידים הציבוריים ולחוקק אותו, לא להירתע מסוגיות סבוכות.

 

החוק הזה מעיד עד כמה המצב שעליו התריע מבקר המדינה אינו תקין ואני מקווה שהממשלה תקדם את העניין. בדיון שלנו על רפורמת הרגולציה אנחנו מגנים על מעמדם העצמאי של התאגידים הציבוריים אך ככל שנרצה לשמור על עצמאותם יש לוודא שיש בקרה על הממשל התאגידי שלהם ואני מוציא קריאה למשרד המשפטים לחזור למשימה הגדולה והחשובה של חקיקת חוק התאגידים הציבוריים".

 

ח"כ קרן ברק (הליכוד): "אני חוזרת על מחאתי על כך שכל דיוני התקציב וחוק ההסדרים מתקיימים ללא האופוזיציה שלא יכולה להשתתף בהצבעות בגלל פרשנות מוטעית של תקנון הכנסת. אנחנו מודרים מההצבעות". עוד אמרה כי לא הוצג מסמך המפרט את אחוז התקצוב של התאגידים ע"י המדינה.

 

היו"ר ח"כ קריב הגיב לדבריה: "התקנון מאוד ברור- משלא הוגשו שמות החברים כעבור 60 ימים. הוועדה הזו שהייתה ראשונה שהוקמה כוועדת קבע, קיימה כל המושב הראשון הצבעות עם חברי אופוזיציה ואשמח שהמחלוקת תגיע לידי מיצוי".

 

ח"כ ברק: "איזו סיבה יש שלא לתת לחברי אופוזיציה להצביע גם אם אינם חברי הוועדה? למה חברי הוועדה צריכים להיות קבועים, זה פוגע בדמוקרטיה. לח"כים הנורבגים אין שום יכולת להצביע נגד עמדת השר שאותו החליפו. אין להם שום כוח או מנוף להצבעה אחרת. לעומת זאת ח"כים מהאופוזיציה יש להם יכולת להשפיע הרבה יותר. אם היה תקנון עדכני הסעיף הזה היה מוסר מהתקנון".

 

ח"כ ענבר בזק (יש עתיד): "כח"כים נורבגיים הצלחנו להשפיע רבות. בחיים לא ניסיתי לפעול מתוך מאזן אימה אלא רק בדיאלוג והידברות. העמדה שאם לא תקבלו את עמדתי אפיל את הממשלה היא אווילית. הצלחתי לשנות דברים בחוק ההסדרים בלי לאיים".

 

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "ועדות הכנסת צריכות לייצג ולשקף את הרכב הסיעות בכנסת וזה לא המצב היום. ההרכב הנוכחי של הוועדה הדן בחוק מנוגד לתקנון ולחוק היסוד ואינו משקף את רצון העם בישראל".

 

בהסתייגותו הציע כי "החש"כל ידווח עד ל-1.4 לוועדת הכספים אודות התאגידים שלא הגישו דוחות במועד ולא קיבלו אישור להגשת הדוחות הכספיים במועד מאוחר יותר. הדיווח יתפרסם באתר החשכ"ל, כך שנדע מי התאגידים שלא הגישו או לא עמדו בזמנים ובמידה מסוימת זה ייצר הרתעה". לרעיון זה הצטרף גם היו"ר ח"כ קריב וביקש ממשרדי הממשלה לבחון את הכנסת ההסתייגות לנוסח הסופי שיאושר.

 

תמכו בחוק: היו"ר ח"כ גלעד קריב (העבודה) והח"כים ענבר בזק (יש עתיד), בני בגין (תקווה חדשה), אלון טל (כחול לבן).

 

נכחו באולם הוועדה ולא השתתפו בהצבעה: הח"כים קרן ברק (הליכוד) ושמחה רוטמן (הציונות הדתית).

 

 

 

תגובות

מומלצים