חוקרים מהאונ' העברית מבקרים את דו''ח משרד הבריאות על תחלואת קורונה בילדים

צוות החוקרים: "קראנו את הדו"ח הארוך והמפורט הנדון. אנו מברכים על הוצאת מסמך חשוב הסוקר את התחלואה בקורונה בילדים. יחד עם זאת, לדעתנו המסמך מציג פרשנות שגויה ומגמתית לנתונים המוצגים בו. בשל הדחיפות, אנו מביאים כעת את תמצית הביקורת שלנו ומסמך מפורט יוצג בהקדם".

א. במסמך חסרה ההכרה בתפקיד החיוני שבתי הספר ממלאים בהתפתחותם הגופנית, השכלית , הרגשית והחברתית של ילדים, בתזונתם ובצמצום פערים בחברה וכן בהשפעת סגירת מסגרות החינוך על מצבם הכלכלי של הורי הילדים והמדינה .

ב. המסמך ומסקנותיו מתייחסים לילדים כקבוצה אחידה והומוגנית. לעומת זאת, הנתונים למעשה מעידים על דיפרנציאליות לפי גיל, ושההעברת הנגיף שונה בעליל בין ילדים בני 0-9 שנים לילדים ובני נוער בני 10-17 .

ג. ממצאי הסקר הסרולוגי אינם תקפים (בעיקר) בילדים ואינם יכולים לשמש בסיס לקבלת החלטות עקב ההטייה שבדגימה.

ד. על אף שהנתונים המוצגים בדו"ח מדגימים בבירור שילדים נדבקים פחות, לרוב נדבקים ממבוגרים ולא להיפך ומהווים אחוז קטן ממפיצי-העל באוכלוסייה ( 4.9% ), בחרו כותבי הדו"ח להציג מסקנות הפוכות.

ה. הקביעה כי ניתן לייחס את העליה הדרמטית בשיעור המאומתים ב- 1.9 לפתיחת בתי הספר הינה שגויה מן היסוד מבחינה אפידמיולוגית שכן ברור שהיא מבטאת אירועי הדבקה שאירעו 10-14 יום לפניכן. בנוסף, אין לייחס את הירידה בתחלואה לסגירת בתי הספר, כשכל אוכלוסיית ישראל נכנסה לסגר מלא יום לאחר מכן, ב- 18.9 .

ו. מסקנות הדו"ח, שאינן בהלימה לנתונים עליהם הן מבוססות, מדגישות את הסיבות מדוע אין להחזיר ילדים למסגרת לימודית סדורה ומתעלם מהחובה המוסרית להחזרתם, המוסכמת ע"י אירגוני רופאי ילדים, ארגון הבריאות העולמי ואנשי בריאות ואקדמיה.

ז. כאנשי בריאות הציבור אנו קוראים לקיים דיון ענייני על אופן פתיחת מסגרות החינוך בצורה בטוחה, ולא על עצם פתיחתן.

הדו"ח הוכן ע"י : דר' אלכס גיללס-הלל, דר' חגית הוכנר, ד"ר קטיה יז'מסקי, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' אורה פלטיאל, מר ארי פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית -צוות בין תחומי ילדים וקורונה של הדסה והאוניברסיטה העברית.