כ-30,000 יתומים בישראל אין הכרה אין מעמד אין מעטפת
מנתוני המועצה לשלום הילד עולה כי נכון לדצמבר 2016 חיו בישראל כ-30,000 יתומים עד גיל 17, מתוכם 240 הוכרו כנפגעי פעולות איבה ו-578 הם יתומי צה"ל, מי ידאג לעתידם של היתומים?.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ אלי אלאלוף קיימה דיון בנושא מעמדם של היתומים בישראל. הדיון נערך לבקשת ח"כ יהודה גליק, בשיתוף ארגון "אמיצים"- אלמנים, אלמנות ויתומים צעירים, המאגד כ-500 משפחות, במטרה לקדם הכרה במעמדם של יתומים וגיבוש מעטפת עבורם.
לקראת הדיון ביקשו היוזמים לקבל מהביטוח הלאומי נתונים אודות מספר היתומים בישראל, אולם לדבריהם המוסד לא מצליח להפיק את הנתון כבר ארבעה חודשים, בטענה ש"הנושא מעולם לא נחקר ולכן הדבר ייקח זמן". מנתונים שקיבל מרכז המחקר והמידע של הכנסת מהמועצה לשלום הילד עולה כי נכון לדצמבר 2016 חיו בישראל כ-30,000 יתומים עד גיל 17. מתוכם 240 הוכרו כנפגעי פעולות איבה ו-578 הם יתומי צה"ל.
בראשית הדיון סיפר יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף "אני בעצמי יתום מאב מגיל 4, מספר 9 מתוך 10 ילדים. אמי במרוקו נלחמה כדי להיות אפוטרופסית יחידה על ילדיה, גידלה אותנו בעצמה ומעולם לא התפשרה על דבר אחד- לימודים. היום, בין עשרות נכדיה תמצאו בוגרי הרווארד, הטכניון ומכל הקשת האדירה של ההשכלה הגבוהה בכל התחומים. גם במערכת החינוך במרוקו מעולם לא נתנו לנו להרגיש חריגים. תמיד עשו ונתנו מה שאפשר כדי לתת לנו להרגיש טוב, להרגיש שווים".
ח"כ יהודה גליק אמר "אני התאלמנתי לפני כמעט שנה. כמי שמוכרים כנפגעי פעולות איבה אנחנו מלווים על ידי הביטוח הלאומי ועמותות הפועלות בתחום, אבל לאחר הפנייה של עמותת "אמיצים" נדהמתי לגלות שיתומים שאינם מוכרים לא זוכים כמעט לשום מעטפת. אין מערך, אין חוזר מנכ"ל, אין שום הנחיה למה קורה עם הילד הזה שאיבד את הדבר היקר לו, לפעמים בבת אחת. לאמא או האבא שנשארים אין אפילו אישור להיעדרות מימי עבודה".
הדס דיסין, מייסדת ויו"רית עמותת אמיצים סיפרה: "התאלמנתי בגיל 29. בעלי נפטר מדום לב וביום אחד נשארתי עם 4 ילדים. מאז אני מנסה לשרוד. יתומים שהוכרו כנפגעי פעולות איבה הם מוכרים ומטופלים- וטוב שכך. יתומי צה"ל גם הם מוכרים, בעלי מעמד, אגף ייעודי במשרד הביטחון וחיבוק לאומי עוטף במיוחד- וטוב שכך. חלק מהיתומים מקבלים מענה במסגרות ועמותות המיועדות לקורבנות כגון תאונות דרכים, עבירות המתה ועוד. אבל אין כל התייחסות ומעמד ליתומים ככלל". עוד הוסיפה "בכל הנוגע למעמד וזכויות, היתומים נמצאים בתחתית ומקבלים פחות מילדים חולים, נכים, ילדים להורים נכים או ילדי אומנה. הקצבה הבסיסית לילד יתום היא 720 ₪, לה מתווספת תוספת על פי שנות ותק העבודה של ההורה שנפטר בביטוח הלאומי. אם ההורה נפטר צעיר ואין לו הרבה ותק, או במקרים בהם הוא לא מוכר על ידי הביטוח הלאומי, הקצבה תהיה נמוכה מאוד או לא תינתן כלל. מדובר בילדים עם פוטנציאל אדיר לתרומה לחברה ואנחנו שואלים- מי ידאג לרווחתם, לעתידם הכלכלי והנפשי של יתומי ישראל?"
דן דיסין, בנה של הדס סיפר: "הייתי בן 7 כשאבי נפטר. אין מנגנון של יידוע בבית הספר. אני למדתי ביישוב קטן, רוב המורים הכירו אותי אבל למי שלא, הייתי צריך כל פעם להסביר מחדש. אמי הייתה עובדת עד 3 בלילה ובמקרים רבים הייתי צריך לארגן את עצמי ואת אחיי בבוקר. לרוב איחרתי לבית הספר ולפעמים הייתי חוטף על הראש ממורים שלא ידעו על המצב".
מלי שמואלי, מקדמת מדיניות בעמותת אמיצים, אלמנה ואם שני בנים בעצמה אמרה: " כשאב גרוש לא משלם מזונות המדינה משלמת לאלמנה במקומו כדי לאפשר לה חיים תקינים. כאן האבא איננו, ואיפה המדינה שתדאג ליתומים האלה? משרדי הממשלה צריכים לתת תמיכה ולספק שירותים שיאפשרו ליתומים לחיות חיים דומים ככל האפשר לאלה שחיו לפני האובדן. אפשר לעשות זאת על ידי צעדים כמו הנחות בארנונה, השוואת קצבאות, מעטפת במערכת החינוך וברשויות הרווחה. יש להקים ועדה משותפת שתאגד חשיבה לבניית תכנית עבור רווחתם של היתומים".
מלי דהרי, נציגת הביטוח הלאומי פירטה את מרכיבי הקצבאות להם זכאים ילדים יתומים. בנוסף לקצבת הבסיס על סך 720 ₪ לילד ותוספת ותק עבודה, ציינה כי יתומים משני הורים מקבלים מכוח כל הורה קצבה בסיסית של 934 ₪ עם תוספת הוותק המגיעה לכל הורה וכי כל יתום ויתומה מקבלים מהמדינה מענק בר ובת מצווה של 5,855 ₪. עוד אמרה כי "הביטוח הלאומי פועל על פי המוגדר בחוק, נשמח לכל העלאה שתאושר".
ח"כ עבד אל-חכים חאג' יחיא אמר "האסלאם מעודד אנשים לעזור ליתומים, לא רק בהיבט הכספי אלא ביחס, שלא ירגישו בחוסר. על פי הדת, אדם הפוגע ביתום דינו כאדם לא מאמין. מעבר לקו הירוק יש עמותות שדואגות ל-16 אלף יתומים ללא הבדל וללא קשר לסיבת היתמות ואין סיבה לעשות אבחנה גם כאן. ששום יתום לא יגדל בתחושה שלא קיבל את מה שמגיע לו מהחברה".
ח"כ קארין אלהרר אמרה "העובדה שאין נתונים ברורים על מספר היתומים בישראל היא בושה, כי זה אומר שאיש לא מתייחס אליהם ולא נותן מענה לצרכיהם. בבית הספר אף אחד לא יודע לזהות אותם. הם לא מקבלים טיפולים פרא-רפואיים ככל שנדרשים, אין עו"סית שמלווה את המשפחה, אלא אם נשים אותם במוסדות או באומנה. אי אפשר קודם? כסף כמובן תמיד עוזר ויש לדון בהעלאת הקצבה, אבל לפני זה יש לחשוב על הכרה ומעמד. ילד הוא ילד וזה לא משנה לו מדוע ההורים שלו לא נמצאים פה. האובדן הוא אותו אובדן". ח"כ אלהרר ביקשה לקחת חלק בהמשך קידום הנושא.
בתום הדיון סיכם ח"כ אלאלוף ואמר "ביקשנו מהממ"מ להגיש לנו בחודש הבא מסמך מפורט יותר עם נתונים אודות הילדים היתומים. נבנה הצעת חוק שמעגנת את מעמדם וזכויותיהם של היתומים האזרחיים ונפעל בשיתוף המשרדים הרלוונטיים, בראשם משרד החינוך, לקידום הנושא. נקיים דיון נוסף בנושא בהקדם האפשרי.
