מבט לתל חושניה קשת בגולן

מקור השם חושניה אינו ידוע אך מוערך שהוא מגיע מהמילה ח'שן שמשמעה בערבית - קשה וזאת על שם האדמה הקשה והסלעית עליה בנוי הכפר.

בשטחי הכפר והתל נמצאו כלי חרס מהתקופה הרומית, הביזנטית, הערבית והעות'מאנית, ישנה גם סברה שהכפר היה בעברו התיישבות יהודית כנראה בתקופת המשנה והתלמוד.

הכפר יושב על דרך עתיקה שהובילה בין דמשק לים התיכון, בחלקו הדרומי של הכפר קיים תל שבו נמצאו שרידי חאן מהמאה ה-8 לספירה.

את הכפר איכלסו בעיקר בני העם הצ'רקסי אשר איכלסו את רוב אזור קוניטרה ומרכז הגולן, אחרי שבסביבות 1880 הועתקו צ'רקסים רבים על ידי העות'מאנים לאזורי הגבול כדי ליצור חוצץ ולמנוע את התפשטות הבדואים.

בסקירה של הכפר בשנת 1913 על ידי גוטליב שומאכר הוא מתאר את חושניה בתור הכפר הצ'רקסי הגדול ביותר ברמת הגולן, עם 300 בתים.

לפי סקירתו, הכפר התחלק לשני חלקים; החלק הישן והחלק החדש שנבנה על גבעה מצפון, ביניהם עובר ערוץ נחל ובו מאגר מים הניזון ממעיינות באזור (ככל הנראה עין חושניה). לפי תיאורו של שומאכר, הבתים שנבנו בחלק הישן נבנו באופן "גרוע" ואילו אלו בחלק החדש נבנו מבזלת בין רחובות רחבים וישרים.

במהלך קרבות הכיבוש של הרמה הסורית, כאשר הצבא הסורי בנסיגה מהרמה ונערך להגנה על דמשק, תושבי כפרים רבים נטשו את בתיהם. כך היה גם עם כ-2,000 תושבי חושניה.

לאחר המלחמה הרס צה"ל את מרבית בתי הכפר. מסגד הכפר עומד לצד כביש 87, שלם יחסית מלבד הפינה הדרום מערבית שלו, אשר נפגעה במהלך הלחימה בכיסי התנגדות של הצבא הסורי כנגד הניסיון לא לפגוע במקומות קדושים.