מערת קבורה נחשפה במהלך עבודות פיתוח

מערת קבורה מרשימה ומורכבת המתוארכת לתקופה הרומית הקדומה (מלפני כ-2000 שנה) נחשפה בימים האחרונים בטבריה. המערה נחשפה במהלך עבודות פיתוח שכונה חדשה בצפון העיר, המתבצעות ביוזמת עיריית טבריה. כלי מכאני כבד פגע וחשף את פתח המערה, והקבלן אשר פעל באחריות דיווח על כך מידית לרשות העתיקות. הפקח אשר מיהר להגיע למקום הופתע למראה המערה המרשימה.

המערה החצובה מורכבת ממבואה שעוטרה בטיח צבעוני, חדר מרכזי ובו כוכי קבורה וגלוסקמאות חרס ואבן מעוטרות, וחדר פנימי נוסף. בכניסה לכל חדר הותקנו דלתות אבן מעוטרות, המפרידות בין החדרים. באחד מחדרי המערה נמצאו כתובות ביוונית, המציינות את שמות הנקברים במערה. כתובות אלה יפורשו בהמשך ע"י מומחים. נראה שהמערה נשדדה כבר בעת העתיקה.

לדברי יאיר עמיצור, מפקח נפת גליל מזרחי ברשות העתיקות,"נראה כי המערה שימשה לקבורת משפחה שהתגוררה בטבריה או באחת העיירות הכפריות הסמוכות לעיר".

לפני כ- 2000 שנה, בשנת 18 לספירה, הקים הורדוס אנטיפס  (בנו של הורדוס מלך יהודה), את טבריה וקרא לה על שמו של הקיסר טיבריוס. במהלך התקופות, הפכה טבריה לעיר הגדולה ביותר בגליל ולאחת הגדולות בארץ כולה. בתקופה הרומית והביזנטית התקיימו בסביבת העיר כמה ישובים כפריים שהיוו מעין שכונות של העיר, בהן בית מעון (ביתו של ריש לקיש), כופרא, באר מזיגא ועוד. מערת הקבורה שימש משפחה מהעיר טבריה, או מאחת מהעיירות הסמוכות לעיר, שבחרו להיקבר מצפון לעיר, למול הכנרת.

עמיצור: "מערת הקבורה הינה ממצא מרגש ומעניין וכמעט יחידאי באזור. איכות החציבה, מורכבותה והעיטורים והכתובות שנמצאו בה מצביעים על שימושה, ככל הנראה לקבורת משפחה אמידה, שהתגוררה באזור בתקופה הרומית".

לדברי ראש עיריית טבריה, יוסי בן דוד, "יחד עם משרד הבינוי והשיכון ורשות העתיקות נפעל לשימור המקום המדהים הזה ולבצע שינוי בתכנון השכונה כך שהתגלית תוכל להישמר".

פתח המערה נחסם על מנת לשמור על המערה, והיא תיחקר ע"י מומחי רשות העתיקות.