מצב הפשיעה והתמותה בקרב חיילים פוסט טראומטיים

בקרב חיילי צה"ל עם פוסט טראומה הפשיעה והתמותה לא גבוהה בהשוואה לשאר העולם, כנראה בשל הטיפול בישראל, מי עלול ללקות בפוסט טראומה? האם מבחני המיון עשויים לנבא זאת? האם הכשרה מתאימה עשויה לסייע במניעה? פרופ' לאה פוסטיק חוקרת ומרצה במחלקה להפרעות תקשורת אוני' אריאל על התופעה.

09.06.2021 מאת: פורטל הכרמל והצפון
מצב הפשיעה והתמותה בקרב חיילים פוסט טראומטיים

 

 

פרופ' לאה פוסטיק ניהלה מספר מחקרים בראשותו של פרופ' יוסף זהר ראש המחלקה הפסיכיאטרית בתל השומר לשעבר, בנושא של פוסט טראומה בקרב חיילי צה"ל.

המחקרים בדקו לאחור מה היו תוצאות המבחנים שנערכו בלשכת הגיוס, בקרב חיילים שסבלו מאוחר יותר ממפוסט טראומה. וזאת על מנת לבחון האם ניתן לנבא לפי תוצאות המבדקים המוקדמים בקרב מי עלולה להתפתח פוסט-טראומה.

מצאנו שרוב המבחנים שנעשים בשלב המיון, אינם קשורים לסיכוי לפתח פוסט טראומה.

יחד עם זאת נמצא שבעלי אינטליגנציה כללית גבוהה (ציון דפ"ר), כלומר שהציון שלהם היה גבוה יותר נטו פחות לפתח את ההפרעה.

בנוסף נמצא שככל שגדלה מידת ההתאמה בין האימון שניתן לחיילים במהלך השירות לבין התפקיד שהיה להם במהלך הקרב עצמו, כך קטן הסיכוי לפתח פוסט טראומה. כלומר  מי שאומנו לתפקידי שירות והיו בסופו של דבר בחזית, היו בעלי הסיכוי הכי גבוה לפתח פוסט טראומה.

במחקרים אחרים נמצא שבהשוואה למחקרים שנערכו בצבאות זרים, רמת הפשיעה ורמת התמותה של חיילי צה"ל, שפיתחו פוסט טראומה אינה גבוהה מזו של אלה שלא פיתחו את ההפרעה. ההסבר לממצאים אלה הוא, שבצבאות זרים רוב המתגייסים הם משכבות סוציואקונומיות נמוכות ולכן יש יותר פשיעה אצל יוצאי הצבא, במיוחד כאלה שפיתחו פוסט-טראומה, ואילו בצה"ל יש גיוס של מרבית שכבות האוכלוסייה ולכן הקשר עם פשיעה אינו חזק.

בתחום התמותה גם כן קיים הבדל היות ולנפגעי צה"ל קיים ליווי וטיפול  ולכן גורמים שמשפיעים על תמותה, כמו הידרדרות לסמים, צריכת אלכוהול ומקרי התאבדות, פחות נפוצים מאשר בצבאות זרים. ההסבר האמור אינו פופולרי, אבל צריך להבין שלמרות שיש הרבה מה לתקן במערכת, חלק מהבעיה בקרב נפגעי טראומה וקשיים נפשיים, כמו בנושאים רפואיים נוספים, אין מענה מוחלט גם במקרים של רצון טוב והקצאת משאבים. פוסט-טראומה הינה מחלה קשה ומורכבת שאינה עוברת גם במקרים של טיפול מסור.

 

 

פורטל הכרמל

תגובות

מומלצים