מצודה מימי דוד המלך התגלתה בחיספין שבגולן

החפירה מתקיימת כהכנה להרחבת היישוב, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן, והשתתפו בה עשרות מתושבי היישובים חיספין ונוב, וכן בני נוער רבים מהמכינות הקדם-צבאיות מנטור, כפר הנשיא, אל-רום וקצרין, וחניכי שנת שירות מבי"ס שדה גולן.

לדברי מנהלי החפירה, ברק צין ואנו ברון מרשות העתיקות, "המתחם שחשפנו נבנה במיקום אסטרטגי: הוא עומד בראש 'כיפה' קטנה על גדת נחל אל על, וצופה אל המרחב הקרוב, כאשר בסמוך למיקום המצודה ניתן היה לחצות את הנחל מצד לצד, ללא צורך בחציית הערוץ העמוק. המצודה נבנתה מאבנים גדולות ('בולדרים'), רוחב קירותיה כמטר וחצי, והיא הקיפה את הכיפה הטבעית''.

''בחפירת המצודה הופתענו לגלות ממצא נדיר ומרתק: אבן גדולה, שעליה חרות עיטור, בו מופיעות באופן סכמטי שתי דמויות בעלות 'קרניים' הפורשות ידיים. יתכן שלידן מונח חפץ נוסף". אומרים החוקרים.

מעניין לדעת, שממצא דומה, נחשף בשנת 2019 על אסטלה (מצבה) ממלכתית-פולחנית בבית ציידה אשר בפארק הירדן צפונית לים כנרת, במשלחת הארכיאולוגית של בית ציידה בניהולו של הארכיאולוג ד"ר רמי ערב מאוניברסיטת נברסקה. האסטלה נמצאה ליד שער, ובסמוך לבמת אבן, ועליה תיאור דמות בעלת 'קרניים' עם ידיים פרושות הצידה. דמות זו, זוהתה ע"י החוקר כפולחן לאל הירח.  האבן מחיספין הונחה בסמוך לפתח, ועל מדף, אך עליה גולפו - לא דמות אחת, אלא שתיים. לדברי החוקרים, "לא מן הנמנע שאדם שראה את האבן הפולחנית המרשימה בבית ציידה, החליט ליצור דגם מקומי, המחקה את האבן הממלכתית."

העיר המבוצרת שבתל בית ציידה הייתה, להערכת חוקרים, בירתה של ממלכת 'גשור' הארמית, ששלטה במרכז ובדרום הגולן לפני כ-3,000 שנה. מסופר במקרא שממלכה זו, ניהלה קשרים דיפלומטיים ומשפחתיים עם בית דוד: אחת מנשותיו של דוד המלך היתה מעכה, בתו של תלמי מלך גשור.

עריה של ממלכת גשור מוכרות לאורך הכנרת, ובהן תל עין גב, תל הדר ותל סורג, אבל בגולן עצמו ידועים מעט מאוד אתרים, שגודלם קטן, מתקופת ממלכת בית דוד . המתחם המבוצר הייחודי, מעורר מחדש את מחקר הגולן בתקופת הברזל.

ראש המועצה חיים רוקח אמר: "בגולן, משתלב העבר המפואר של העם היהודי עם ההווה-ההתישבות ברחבי הגולן, כאשר אנו מביטים אל העתיד המרגש לבוא-המשך צמיחה וקליטה. תושבי הגולן הם הקשר העז, בין העבר, ההווה והעתיד, והם גם סייעו בחפירה המיוחדת הזו, בחיספין. בגולן יש חפירות רבות הנמצאות בשטחים הציבוריים, בהם מטיילים וחיים תושבי הגולן. ההיסטוריה היא עדות מתמדת לכך ואנו גאים להיות חלק משימורה".

בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן, תשונה תוכנית הבניה, כך שהמצודה לא תיפגע, ותפותח כשטח ציבורי פתוח על גדת נחל אל על, וכמקום בו יערכו פעולות ארכיאולוגיות-חינוכיות, ללימוד המורשת ולחיבור הציבור אל העבר. זאת, בהמשך לתפישת רשות העתיקות, לפיה לימוד העבר תוך התנסות בעבודת שטח, מחברת את דור העתיד לשורשיו.