מת "בעת מילוי תפקידו"

 

האני עמאשה, תושב עוספיה, חבר מועצה לשעבר, נאמן איכות הסביבה, שמבקש להטמיע את החינוך הסביבתי בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בכפרי הכרמל, מצא את הצבוע הדרוס ומאוד הציק לו הדבר.

האני: " כאשר הכבישים חוצים בתי גידול, אין ברירה לבעלי החיים אלא לאגור אומץ ולחצות להמשך פעילותם בבתי הגידול.

רק במקרה של הצבוע "הגיבור" הזכר הצעיר שנדרס, על פי הממצאים והתרשמות שלי, הצבוע מת בעת מילוי תפקידו הסניטרי כשניגש לפגר אחר דרוס בכביש, ככל הנראה חתול.

העדר מעברים בטוחים, באזורים ערכיים גורם ללא מעט בעלי חיים להסתכן בדריסה ואף לסכן את הסניטרים במילוי תפקידם".

ברשות הטבע והגנים מחדדים כי הפסולת שאנו משאירים וזמינות המזון וכמותו ביישובי האדם מושכים בשנים האחרונות את הצבועים מן השטחים הפתוחים אל יישובי האדם. הצבועים למדו להתרגל לקרבת האדם ולאבד את הפחד ממנו, והם מתועדים בתדירות הולכת וגדלה בקרבת יישובים, מפעלים ובסיסי צבא, במיוחד במרכז הארץ ובדרומה.

הקרבה של חיות הבר לאדם אינה רצויה. היא מזיקה להן וגם לנו. הרחקת צבועים ממקומות יישוב ללא מניעת גורמי משיכתם אליהם אינה יעילה, וללא שיתוף הפעולה של הציבור לא יימצא פתרון הולם לחדירתם ליישובים. כולנו יכולים לסייע בהרחקת חיות הבר בכלל והצבועים בפרט ממקומות יישוב האדם.

הצבוע המפוספס הינו המין היחיד בארץ ממשפחת הצבועיים (Hyaenidae) וגְדול הטורפים היבשתיים בישראל (משקלו של צבוע בוגר כ-35 ק"ג בממוצע). הצבועים הם פעילי לילה ונצפים ביחידות בדרך כלל. נראה שהאם היא האחראית העיקרית לגידול הגורים, והם נמצאים עימה לעיתים עד גיל שנה וייתכן אף יותר.

מחקר שנעשה בקניה הראה כי הצבועים אינם מונוגמיים כמחצית משגרי הגורים שנבדקו הכיל צאצאים מאבות שונים. הצבועים מקיימים תקשורת עם פרטים אחרים בכמה דרכים: באמצעות הסתמרות שיער הרעמה והזנב, בתקשורת כימית באמצעות בלוטת ריח שבעזרתה הם מסמנים נקודות בשטח, ובתקשורת קולית. צבועים יכולים לכסות מרחקים עצומים בהליכה. בארץ צבוע שהושב לטבע לאחר שיקום מפציעה כיסה יותר מ-1,000 קמ"ר בתוך חודשים מעטים.

סכנת הכחדה

על פי הערכות איגוד שמירת הטבע העולמי ( (IUCN, מספר הצבועים המפוספסים בעולם עומד על פחות מ-10,000 פרטים והאוכלוסייה הכוללת מוגדרת במגמת ירידה. במזרח התיכון מצבו מוגדר בדרגת סיכון חמורה אף יותר. גורמי הסיכון העיקריים לצבועים בארץ הם הרעלות ודריסה (הצבועים נוהגים לאסוף בכבישים פגרים של בעלי חיים שנדרסו, ונדרסים בעצמם). על גורמים אלו יש להוסיף רדיפה והרג מכוון על ידי האדם אם עקב אמונות תפלות ופולקלור ואם לצורך סחר באיברי גוף לשימוש ברפואה מסורתית. משתמשים בהם גם בקרבות כלבים או כחיות מחמד. בשטחי הגדה המערבית מתועדים בקביעות מקרי דריסה וירי בצבועים.

הצבוע והאדם בישראל

הצבוע המפוספס מצוי בכל חלקי הארץ. הצבועים מותאמים לאכילת פגרים, אך ניזונים גם ממקורות אחרים: מבעלי חיים קטנים, איטיים או פצועים וחלשים, אשפה, מזון חתולים ומפירות וירקות. הם נחשבים ל"סניטרים" של הטבע מפני שבאכילת הפגרים והפסולת הם מנקים את הסביבה, וכך מונעים הפצה של מחלות.

אולם בשנים האחרונות הפסולת שאנו משאירים וזמינות המזון וכמותו ביישובי האדם מושכים אותם מן השטחים הפתוחים אל יישובי האדם. הצבועים למדו להתרגל לקרבת האדם ולאבד את הפחד ממנו, והם מתועדים בתדירות הולכת וגדלה בקרבת יישובים, מפעלים ובסיסי צבא, במיוחד במרכז הארץ ובדרומה. במודיעין צבועה צעירה אף למדה לבסס את עיקר מזונה על שאריות מזון שמצאה בעיר בצפון הארץ תועדו צבועים בקרבת משקי בקר.

חיות בר נמנעות מעימות עם בני אדם בדרך כלל, ומעולם לא תועדה תקיפה ע"י צבוע מפוספס בטבע בישראל. אף על פי כן חשוב לזכור שסביבת האדם אינה מקומו הטבעי של הצבוע והתנהגות של חיית בר עלולה להיות בלתי צפויה ולסכן אותם ואותנו.

האם מותר לפגוע בצבועים?

צבוע מפוספס מוגדר חיית בר מוגנת בחוק, וחל איסור חמור לצוד, לפגוע ,או ללכוד אותו. רשות הטבע והגנים מופקדת על שלומן של חיות הבר מתוקף החוק בישראל, והיא פועלת לצמצם את הפגיעה או ההטרדה שגורמות חיות הבר לאדם.

זיהוי מהיר

דגם הפרווה כולל פסים שחורים על גוף לבן-אפרפר או צהבהב. דגם הפסים ייחודי לכל פרט. חלקו הקדמי של גוף הצבוע גדול וחסון מחלקו האחורי, על מנת לתמוך בשרירי הלסת והראש המאסיביים המותאמים לפיצוח עצמות פגרים. גודל כף הרגל הקדמית כמעט כפול מהאחורית ובזכות מבנה זה קל יחסית לזהות עקבות של צבוע בשטח.

כיצד נוכל לסייע בהרחקת צבועים מיישובים?

הקרבה של חיות הבר לאדם אינה רצויה. היא מזיקה להן וגם לנו. הרחקת צבועים ממקומות יישוב ללא מניעת גורמי משיכתם אליהם אינה יעילה, וללא שיתוף הפעולה שלכם לא יימצא פתרון הולם לחדירתם ליישובים:

אל תתקרבו לצבועים, גם לא למטרת צילום, ואל תאכילו אותם. קרבה גורמת לצבוע לאבד את הפחד הטבוע בו מבני האדם.

יצבו וקבעו היטב את פחי האשפה, ודאו שהם סגורים.

השגיחו על חיות המחמד שלכם ואל תשאירו להן מזון זמין על הקרקע.

ביישובים חקלאיים גדרו כראוי מתקני גידול של בעלי חיים המוחזקים מחוץ לבית (לולים, דירים, רפתות ופינות חי). כמו כן הקפידו לפנות פגרים בהתאם לתקנות משרד החקלאות והשירותים הווטרינריים.