ניצול עובדים פלסטינים בצל משבר הקורונה

עכשיו הסביר בעל החברה שהאפליה בין עובדים ישראלים ופלסטינים בחברתו היא תוצאה של אמונתו לפיה ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. "אני לא מוכן שעובד פלסטיני יקשר למדינת ישראל בכל דרך שהיא. אם החוק מתישהו יחייב אותי, אפסיק להעסיק אותם".

עובדי מפעל ימית סינון באזור התעשיה "ניצני שלום" פתחו ביום חמישי 31.12 בשביתה כללית וזאת לאחר שמעסיקם, הבעלים והמנהל של החברה, עופר תלמי, סירב לכל דרישותיהם לשיפור בתנאי השכר וההעסקה. 75 עובדי הייצור הפלסטינים במפעל הם תושבי טולכרם והסביבה, שהתאגדו בראשית שנת 2020 במען-ארגון עובדים, ודרשו הסכם קיבוצי שישים קץ לשיטת העסקה פוגענית שמונעת מהם כל ביטחון תעסוקתי ומשאירה אותם ברמות שכר ירודות.

אחרי 11 חודשים של דחיות וסירוב לגלות את עמדתה ביחס לתביעות העובדים בתירוץ של משבר הקורונה, העבירה הנהלת החברה בסוף דצמבר האחרון את תשובותיה על טיוטת ההסכם הקיבוצי. תשובות אלו היו בעצם "לא" רבתי לכל דרישות העובדים. לא רק ששכרם לא ישופר אלא שהם נדרשים להסכים להפחתת שכר של עובדים ותיקים. עובדים שלא יסכימו הוזמנו לקבל פיטורים.

כאשר מען והעובדים פתחו בשביתה הודיע מנהל החברה במייל ששלח ביום 2.1 למנכ"ל מען כי הסיבה לסירוב היא בעצם אידיאולוגית. לפי מנהל החברה: "משום שלעובדים אין תעודת זהות ישראלית והם בהגדרה שלהם לא עובדי חוץ כמו העובדים מתאילנד או ממדינות אחרות... עובדים  בחברה שבבעלותי של מי שיודע שארץ ישראל שייכת לעם ישראל ואני לא מוכן שעובד פלסטינאי יקשר למדינת ישראל בכל דרך שהיא. אם החוק מתישהו יחייב אותי אפסיק להעסיק אותם".

אמירות אלו חיזקו את נחישותם של העובדים להמשיך בשביתה. עמדת מען וועד העובדים היא שלא תהיה חזרה לעבודה לפני חתימה על הסכם קיבוצי.

רקע - מאבק עובדי ימית סינון למען בטחון תעסוקתי ושכר הוגן מפעל הייצור של חברת ימית סינון ממוקם באזור התעשיה הישראלי ניצני שלום הסמוך לגדר ההפרדה בתוך תחומה של העיר הפלסטינית טולכרם.

במשך כמעט שלושה עשורים מועסקים במפעל עובדי ייצור שכולם תושבי הרשות הפלסטינית.

רובם של עובדים אלו, חלקם הגדול עובדים מקצועיים ומיומנים, מקבלים עד היום שכר מינימום ללא כל אפשרות לקידום.

אין להם קרן פנסיה ואפילו הפרשות לקרן פיצויים של החברה שהיו בעבר הופסקו לפני עשר שנים. העובדים אינם מקבלים תשלום עבור דמי  הבראה. החברה עומדת על כך שכל הסכם עם העובדים  יתבסס על הסכמים אישיים משנת 2016 שמבוססים על החוק הירדני משנת 1966  - הסכמים עליהם חתמו העובדים מבלי שהיו מיוצגים על ידי ארגון עובדים או בכלל.

בינואר 2020 התאגדו העובדים – כל עובדי היצור חתמו על טפסי הצטרפות במען - בדרישה לשיפור שכר, פנסיה, הבראה והסדרת יחסי העבודה בהסכם קיבוצי. בתגובה לפניית מען על כך שהוא הפך לארגון יציג הסכימה ההנהלה לקיים ישיבה ראשונה של מו"מ בחודש פברואר 2020. בפגישה זו הוצגו תביעות העובדים וההנהלה רשמה בפניה את הנושאים שעלו וביקשה שהות לשקול את תשובתה. בהמשך נדחו ישיבות המו"מ עקב משבר הקורונה ורק בקייץ חודשו.

בחודש ספטמבר 2020 סוכם בין הצדדים כי במסגרת הכניסה למו"מ אינטנסיבי יעביר הארגון טיוטת הסכם קיבוצי וכך היה. אבל המו"מ נעצר שוב והפעם בטענה לקשיים כלכליים גדולים שנובעים מהקורונה. גם הסכמות-ביניים עם החברה שהושגו במטרה לייצר אמון הופרו פעם אחר פעם.

בנובמבר 2020 הכריז מען על סכסוך עבודה וקיים שביתת אזהרה של יומיים. בהמשך החודש נפתחה שביתת אזהרה נוספת במהלכה גייסה החברה עובדים חלופיים והדבר גרר עתירה של מען לבית הדין לעבודה נגד הפרת החוק. שני הצדדים נפגשו ב-16.11 בבית הדין לעבודה בירושלים והגיעו להסכמות על קידום המו"מ וחזרה לעבודה סדירה.

רק בסוף דצמבר 2020 ולאחר דיון נוסף בבית הדין העבירה החברה את תגובתה לטיוטת ההסכם הקיבוצי. תגובה זו הוותה סירוב גורף לכל תביעות העובדים, ואף כללה איום בהורדות שכר לעובדים ותיקים תוך הודעה כי מי שלא יסכים יפוטר.

כאמור בתגובה לעמדה שלילית זו הוכרזה שביתה כללית שבעקבותיה כתב מנהל החברה את הודעת המייל שלו שהבהירה כי מדובר בסירוב אידיאולוגי ולא על רקע מצב כלכלי, וכי האפליה בין עובדים פלסטינים וישראלים היא עקרונית עבורו.

מען-ארגון עובדים חרט על דגלו את עקרון השוויון בין כל העובדים ובני האדם ללא תלות בלאום, אזרחות, דת או מגדר. עמדת הארגון שנתמכת באופן נחרץ על ידי כל עובדי המפעל היא שאין לקבל בשום אופן אפליה ממוסדת כפי שמייחל לה מר תלמי. אנו קוראים לציבור בישראל ובעולם להתקומם נגד גישות נלוזות אלו ולתמוך במאבקם הצודק של עובדי ימית סינון.