סכנת הכחדה ל-65 מיני ציפורים בישראל  

מומחים מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים וממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, עמלו במשך שלוש שנים, בסיוע מומחים מהאקדמיה ועשרות צפרים, על מנת למפות ולסווג את מידת הסכנה להכחדה הנשקפת לעופות המקננים בישראל. 

שיטות ההערכה עוקבות אחרי ההמלצות של ארגון שמירת הטבע הבינלאומי IUCN, ושוכללו בפרויקט זה, על ידי פיתוח בסיסי נתונים וכלים מחשוביים מתקדמים, המאפשרים ניתוח מדויק של שינויים בגודל אוכלוסיית המינים השונים בזמן וכן על השינויים בתפוצתם המרחבית בישראל. 

ברשות הטבע והגנים ובחברה להגנת הטבע, מסבירים כי פיתוח כלים אלו, יאפשר הערכה מדויקת יותר בעתיד, יכולת עדכון מתקדמת, והכוונה מדויקת יותר של גופי שמירת הטבע בישראל, לפעולות והממשקים הנדרשים, לשם מניעת הכחדת מיני עופות אלו.

כמו כן, הנגשת המידע דרך אתר אינטרנט ייעודי ודינאמי, תאפשר להציגו לבעלי עניין, בקרב גורמי ממשלה, מוסדות התכנון, מערכת החינוך והציבור הרחב ולסייע בכך לשימור ערכים לאומיים חשובים אלו, גם לדורות הבאים. 

מעדכון 'הספר האדום של העופות בישראל' עולה, כי מתוך 213 מינים המקננים בישראל, 65 נמצאים ברמות שונות של סכנת הכחדה, כאשר ההבדל הוא ברמת ההסתברות להכחדה בעשורים הקרובים: 1. בסכנת הכחדה חמורה 2. בסכנת הכחדה 3. פגיע.

בספר האדום הקודם שפורסם בשנת 2002, היו 38 מינים בשלוש קטגוריות הסיכון החמורות, וכעת, כאמור, מספרם עלה ב-71 אחוז, וכיום 65 מינים כאלה.
מינים שהיו בסכנת הכחדה חמורה (CR) בשנת 2002 – 15 לעומת 21 כיום
מינים שהיו בסכנת הכחדה (EN) בשנת 2002 – 8 לעומת 13 כיום
מינים שהיו במצב פגיע (VU) בשנת 2002 – 15 לעומת 31 כיום.

מתוך 80 מינים שהוגדרו כלא בסיכון (LC) בשנת 2002, 16 מינים נוספו לספר האדום (20%), 7 מתוכם נוספו לאחת משלוש קטגוריות הסיכון החמורות. כלומר, מינים רבים אשר היו נפוצים בישראל לפני שני עשורים, נמצאים כיום בסכנת הכחדה.

בבחינה של מצבם העדכני של 38 המינים שנכללו בשלוש קטגוריות הסיכון החמורות בספר האדום הקודם (2002), הוחמר מצבם של 12 מינים ובהתאם עלתה קטגוריית הסיכון להכחדתם. 3 מינים אף נכחדו כמקננים בישראל - חרגולן זמירי, עפרוני פסגות, סייפן.

בין המינים שנמצאים כיום בסכנת הכחדה חמורה הם הנשר המקראי, רחם מדברי, עיט זהוב, עיט ניצי, בז צוקים, ינשוף שדות, פפיון צהוב, קטה הודית, תחמס מצרי והשליו הנודד. האיומים הבולטים על מינים אלו, הם אבדן בתי גידול טבעיים לצרכי פיתוח, פגיעה ישירה מתשתיות (התנגשויות והתחשמלויות מקווי מתח ובעתיד תיתכן פגיעה משמעותית מטורבינות רוח המוקמות בישראל), הרעלות וצייד לא חוקי. 

עוד עולה מהעדכון, כי מצבם של 15 מינים השתפר, ובהתאם, ירדה קטגוריית הסיכון להכחדתם. 6 מינים סווגו בעדכון זה, מחוץ לשלוש קטגוריות הסיכון החמורות, ושני מינים מתוכם, אף הוגדרו כשאינם בסיכון - פרנקולין שחור וקורמורן גמדי. 4 מינים שבו לקנן בישראל, לאחר שנכחדו כמקננים בעבר. שובם של מינים כמו העיטם לבן הזנב, הטבלן המצויץ והצחראש הלבן (מין המוגדר בסכנת הכחדה עולמית, ש - 10% מאוכלוסייתו העולמית, חורפת בישראל. בקיץ האחרון גם נצפה קינון בארץ, לאחר כ - 100 שנים של היעדרות), הוא, בין היתר, בזכות פעולות שימור טבע מגוונות, כמו אישוש פרטים בעזרת גרעיני רבייה לעופות דורסים ואכיפת האיסור על ציד ברווזים חורפים במאגרים. עבור 11 מינים, לא שונתה הקטגוריה, לעומת הספר האדום הקודם. 

ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים: "עדכון הספר האדום לעופות בישראל, הוא השלב הראשון בתכנית אסטרטגית הנדרשת לשימור המגוון הביולוגי העשיר של ישראל. הספר האדום הוא כלי המכוון לפעולות שמירת טבע הנדרשות למניעת הכחדתם של המינים שבספר. מצבם של חלק ממיני העופות הורע באופן משמעותי בהשוואה לעבר, ולכן נדרשת חשיבה מערכתית מחודשת ופיתוח כלי שימור חדשים. זהו אתגר גדול ומחויבות עצומה. עלינו לשאוב כוח דווקא מהדוגמאות המוצלחות, כמו במקרה של העיטם לבן הזנב והצחראש הלבן, אשר חזרו לקנן בישראל לאחר שנים שבהם נכחדו מאזורנו, בין היתר בזכות פעולות מאומצות של רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וגופים נוספים". 

דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע: "מאז שיצא לאור הספר האדום של העופות בישראל, הוא משמש כלי חשוב לתכנון ולתיעדוף של מאמצי שמירת טבע, כמו גם כלי חוקתי, להגנה על מינים. ממצאי הספר האדום, תוך הצגת המידע בצורה פתוחה ושקופה לציבור, תורמים להערכה טובה ומעודכנת יותר של הסיכון למינים השונים ולחיזוק הבסיס המדעי של שמירת הטבע בישראל". 

ממצאי עדכון הספר האדום של העופות בישראל, יוצגו לראשונה, ביום העיון ה-38 לצפרות, של החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב, שיתקיים ב-18 בדצמבר, באוניברסיטה, ויועלו לאתר אינטרנט חדשני, אשר יהיה פתוח לציבור.