ספינות המגן זרוע הים

יום העיון שהתקיים בראשות מפקד זרוע הים, אלוף אליהו שרביט, בנושא פרויקט ספינות המגן "סער 6", בשנת 2015 החל שלב תכנון הספינה, במסגרתו הוטסו כ-10 מהנדסים מזרוע הים לגרמניה וחיו שם עם משפחותיהם במשך 3 שנים.

07.11.2020 מאת: פורטל הכרמל והצפון
ספינות המגן זרוע הים

 

בתחילת העשור השני של שנות ה-2000 ,התגלו תגליות משמעותיות של גז טבעי בשטח המים הכלכליים של מדינת ישראל. תגליות אלו היוו המשך ישיר למאגרי גז נוספים שהתגלו בתחילת שנות ה-2000.

בשנת 2012 ,על רקע גילוי מאגרי גז אלה, זוהה בצמרת משרד הביטחון הצורך בהגנה על נכסים אלה וברכישת ספינות טילים חדשות. בשנת 2013 נקבעה "החלטה ב'53 "בקבינט הביטחוני, לפיה צה"ל יקבל את האחריות על הגנת מאגרי הגז הטבעי במים הכלכליים של מדינת ישראל.

באותה השנה אושרה בממשלה הצעה לרכישת ספינות טילים חדשות, אשר ייעודן יהיה הגנה על נכסיה האסטרטגיים הימיים של מדינת ישראל.

כיום, כ-%70 מהחשמל במדינת ישראל מיוצר מהגז הטבעי אשר מופק באמצעות האסדות. אחוז ייצור החשמל מהגז עתיד להמשיך ולגדול בשנים הקרובות יחד עם הקמת אסדות גז נוספות. ככל שנשתמש יותר במשאב הגז הטבעי, החשיבות האסטרטגית של האסדות הללו תתעצם.

אסדות הגז מהוות מטרה אסטרטגית לפגיעה על ידי אויבנו – מספיקה פגיעה אחת של טיל חוף ים או ירי תמ"ס כדי להוביל להשבתה של אסדת גז, וכתוצאה מכך ייצור החשמל במדינת ישראל יפגע בצורה משמעותית.

לכן ישנו צורך כה משמעותי בספינות הסער 6.

בשנת 2015 החל שלב תכנון הספינה, במסגרתו הוטסו כ-10 מהנדסים מזרוע הים לגרמניה וחיו שם עם משפחותיהם במשך 3 שנים.

תחילה, עבדו המהנדסים על תצורתה החיצונית של הספינה. תוך כדי כך נערכו ניסויי בריכה בדגם מוקטן אשר מטרתם לבדוק ולאמוד את יכולותיה, מהירותה והתנהגותה של הספינה בים. לאחר מכן, החלו בתכנון הפנימי של הספינה – חלוקה לחדרים, חדרי המנועים, חדרי האוכל וחדרי השינה של הלוחמים.

למהנדסים משימה מורכבת, שכן כלי השיט אותו הם מתכננים עתיד לשרת את זרוע הים ב-30 השנים הבאות ולהמשיך לעמוד בחזית הטכנולוגיה כל העת.

בשנת 2017 ,החלה הבנייה של הסער 6 הראשונה, אח"י מגן.

עם תחילת הבנייה, הוטסו לגרמניה מפקדה הראשון של אח"י מגן יחד עם קציני המכונה הראשונים של הספינה. בתקופה זו, הם למדו את הספינה ויחד עם צוות המהנדסים הישראלי פיקחו על העבודה במספנה הגרמנית. בניית ספינה הינה תהליך ארוך במיוחד, הנפתח בטקס יחיד במינו שנקרא "חיתוך פחים" ובמסגרתו מתחילים את העבודה על גוף הספינה.

עם התקדמות בניית הספינה, התעצמה נוכחות אנשי זרוע הים במספנות בגרמניה, כאשר בפברואר 2020 הוטסו לגרמניה צוות שכלל עשרות לוחמים ולוחמות שעתידים לשרת על ספינת הטילים אח"י מגן ולהפליג איתה ארצה.

בשבוע שעבר (20/10/29 ,(הספינה הראשונה מבין ארבע ספינות המגן החליפה את דגלה מדגל גרמניה לדגל ישראל. הפיקוד על הספינה והש ליטה עליה הועברו באופן רשמי לזרוע הים. בשבועות הראשונים לאחר מסירת הספינה לידיים ישראליות, הספינה תערוך הפלגות "היבנות" הפלגות שנועדו להכשיר את הלוחמים להפלגה בספינה ולגבש אותם כצוות אורגני.

לאחר שצוות הספינה יסיים את תהליך ההתמקצעות עליה, היא תחל את דרכה ארצה. הספינה תפליג שבועות אחדים עד להגעתה לנמל חיפה. בדרך הספינה תעגון במספר נמלים, זאת על מנת לחדש את אספקת האוכל והמים.

ברגע שהספינה תגיע לנמל הבית בשלום, יתחיל תהליך מבצוע הספינה.

מבצוע הספינה הינו תהליך קריטי ואינטנסיבי במיוחד.

למעלה מ-%90 ממערכות הלחימה של ספינות הסער 6 הן מערכות לחימה ישראליות, "כחול-לבן".

זאת אומרת שהספינה מגיעה ממספנות "קיל" שבגרמניה ללא מערכות הלחימה הייחודיות. כך בשנה וחצי שלאחר הגעת הספינה ארצה, בצה״ל יתמודדו מול אתגר מורכב, והוא מבצוע מלא של הספינה והכנתה לפעילות מבצעית. מדובר בתהליך ארוך אשר כלל תכנון דקדקני, בנייה מקצועית ומבצוע ארוך ומורכב.

תקשורת רב מימדית עם כלל רשתות צה"ל: הספינה תוכל לתקשר וליצור אינטראקציה עם יחידות וגופי הצבא.

2 .מערכת נגד טילים ויירוט ירי תלול מסלול מבוססת מכ"ם אדיר: על פי ההערכות, לארגוני הטרור באזורינו יש יכולת ירי תמ"ס בטווח האסדות.

לאור כך, ישנה חשיבות רבה לכך שלספינות הטילים של הזרוע יהיו מערכות יירוט לירי תמ"ס וירי טח"י, כגון כיפת ברזל ימית וברק 8 .

3 .יכולת ירי טילי ים-ים: בעלת יכולות תקיפה מדוייקות יותר, מסוגלות להגיע לטווחים רחוקים יותר, בעלת גמישות תקיפה משופרת ובעלת יכולת התמו דדות טובה יותר כנגד איומים מתקדמים.

4 .יכולת אחיזת שטח קרובה ורחוקה: שטח המים הכלכליים כפול משטחה של מדינת ישראל. ספינות המגן יאפשרו ללוחמי זרוע הים לחלוש על שטח רב יותר ולספק מעטפת הגנה איכותית, גם במידה ויהיו במרחק ממוקד ההתרחשות.

5 .יכולת שהייה בים לאורך זמן: משימת ההגנה על המים הכלכליים לא נפסקת לרגע. ספינות המגן יכולות לשהות בים לפרקי זמן ארוכים יותר מספינות הטילים הקיימות כיום, ועל כן הן יוכלו ליצור רציפות הגנתית לאורך זמן.

6 .לסערי ה-6 יהיו אמצעים לגילוי מטרות אוויריות ומטרות שטח: מענה על האיומים הקיימים בתווך האווירי, גילוי מטרות ובניית תמונה רחבה.

7 .יכולת נשיאת מסוק בינוני כדוגמת סי-הוק: מסוקי הסי-הוק החדשים שישמשו את ספינות המגן יהיו עוצמתיים, ויוכלו לפעול בטווחים רחוקים ולאורך זמן רב. כך הספינות יוכלו לספק מעטפת הגנה מקיפה.

ספינות הסער 6 על שלל מערכותיהן יעמדו בחזית הטכנולוגיה ויספקו מענה לאיומים השונים.

משקל הספינה הוא כ-2000 טון.
אורך הספינה הוא 90 מטר.
בספינה ישרתו כ-80 אנשי צוות.
בספינה יהיו 100 מיטות.
הספינה צפויה להפליג כ-2000 שעות ים בשנה, למשך כ-30 שנים.
אחוזי מערכות הלחימה הישראליות הוא למעלה מ-%90 ממערכות הלחימה בספינה.
בניית הספינה ארכה כ-14 חודשים (מתחילת הבנייה עד ההורדה למים).
הספינה צפויה לשרת עשרות שנים (למעלה מ-30.

 

פורטל הכרמל

פורטל הכרמל

תגובות

מומלצים