עלייה דרמטית בהסתבכויות בשוק האפור

הרבה תושבים נקלעים למצוקות כלכליות, והם זקוקים לעיתים לסכום כסף שיוציא אותם מהמצוקה הכספית שאליה נקלעו והם מתפתים ליטול הלוואה בשוק האפור, במטרה לצאת מהמצב אליו נקלעו, בהמשך מסתבר להם שהריבית המטורפת שהתחייבו לה בהלוואה שלקחו בשוק האפור מסבכת אותם כלכלית עוד יותר והם לא מצליחים לצאת מהמעגל הזה של ההסתבכות.

זה לא סוד שהמלווים בשוק האפור, מנצלים את מצוקת הפונים אליהם כדי לגבות ריביות גבוהות, אפילו פי עשרה מזו שקבעה התקרה, שהופכת הלוואה קטנה לסכומי עתק שיש להחזיר, רבים הלווים שמתקשים לעמוד בתנאי המלווים וזה גורר סחיטה, איומים והפחדה ולעיתים פוגעים פיזית בלווים, בבני משפחתם, בעסקיהם וברכושם.

לא פעם אנחנו נחשפים לסיפורים עצובים של אנשים שלקחו הלוואה בשוק האפור והסתבכו, אותם אנשים חיים בפחד מתמיד ומאוימים ע"י אותם מלווים, יורים על הבית שלהם על הרכבים, משליכים מטענים לעבר עסקיהם, ועוד.

במקרים רבים אחרי מסע ההפחדה והאיומים, אותם מלווים מופיעים עם פנים חדשות, שהם באים להציל את אותו אדם או אותו עסק ולשמור עליו וכך משתלטים עליו ושולטים בו ובבני משפחתו, מצד יורים ומשליכים רימונים ומצד שני שומרים עליו.

חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (תיקון מס' 5), התשעז 2017 , מתייחס לסוגיית גובה הריבית וקובע תקרת ריבית להלוואות, כמו גם שורה של עיצומים שיוטלו על מפר אשר גבה ריבית גבוהה יותר מן המותר בחוק או כאשר מופרת חובת הגילוי הנאות כלפי הלווה על מאפייני ההתחייבות שהוא נוטל על עצמו.

החוק הוא בעל אופי צרכני במהותו ומתמקד בהגנה על הלווים. החוק דורש שקיפות ובהירות בתנאי ההלוואה ומחייב את המלווה לוודא שהלווה הבין את תנאיה. בשלב זה החוק חל על הלוואה ליחידים בלבד, אך יצוין, כי התיקון מסמיך את שר המשפטים להרחיב את הגדרת המונח "לווה", המתייחסת נכון להיום ליחידים בלבד, גם לתאגידים מסוימים וזאת מתוך כוונה לסייע לעסקים הקטנים ומתוך הבנה, כי לא כל התאגידים הם בעלי כוח מיקוח מול הגופים הפיננסיים.

במסגרת התיקון לחוק הוטלה הגבלה המהווה את תקרת ה"ריבית האזרחית", בהלוואות ליחידים-  הריבית המקסימלית בהלוואה, שתורכב משיעור ריבית בנק ישראל (העומדת כיום על 0.1%) בתוספת 15% בהלוואות רגילות, או עד 20% לאשראי קצר מועד (הניתן לתקופה הקצרה מ 90 יום).

כמו כן נקבעה "ריבית פלילית"- שהיא שיעור ריבית בנק ישראל בתוספת 30%. גוף שילווה בריבית מעל לריבית האזרחית יהיה חשוף לעיצומים כספיים בסכומים גבוהים, והלוואה עם ריבית העולה על סכום הריבית הפלילית תיחשב לעבירה פלילית שהעונש בצידה הוא עד שלוש שנות מאסר.

שלוש עבירות פליליות הקבועות בחוק הוספו כ"עבירות מקור" לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000: א. כריתת חוזה הלוואה ללא מסמך בכתב או ללא הפרטים המהותיים במטרה להתחמק ממילוי אחר הוראות החוק; ב. כריתת חוזה שהריבית הקבועה בו עולה על ה"ריבית הפלילית" ; ג. קבלת תשלום החורג מהתקרה שנקבעה.

התיקון לחוק מסדיר גם את ריבית הפיגורים-  במקרה של אי עמידה במועדי החזר ההלוואה, הגופים המלווים קבעו ריבית פיגורים גבוהה. כעת הריבית הזו הוגדרה בחוק והיא תהיה בטווח של עד 3% (שיעור העלות המרבית של האשראי כשהוא מוכפל ב-1.2, בחישוב שנתי). כלומר, בהתחשב בריבית בנק ישראל כיום, הריבית המרבית  האפשרית  היא בשיעור ריבית בנק ישראל בתוספת 15%, בתוספת 3% ריבית פיגורים, היינו ריבית בנק ישראל בתוספת 18%.

התיקון לחוק מגביר השקיפות. לגוף המלווה חובה, כי חוזה הלוואה חייב להיות מסמך בכתב וכן ישנה חובה על המלווה לתת ללווה עותק מהסכם ההלוואה לפני החתימה ולאפשר לו זמן סביר לעיין בו, ולאחר חתימת ההסכם, עליו להמציא עותק ללווה. מעבר לכך, התיקון לחוק יחייב להוסיף גם את שם הערב להלוואה (במידה ויש כזה), והן את מספרי הזהות של כל המעורבים. בנוסף, יש לציין את שיעור העלות המרבית של האשראי  והן את שיעור ריבית הפיגורים המרבית, וכן פרוט על הזכות לפירעון מוקדם של ההלוואה ומהם התנאים במקרה כזה.