עתירה לבגץ נגד האינפלציה ההולכת וגוברת בתשלומי ההורים

הקליניקה למשפט ומדינות חינוך של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, הגישה עתירה, בשם כ-150 עותרים לרבות האגודה לזכויות האזרח בישראל, עמותת ידיד – מרכזי זכויות בקהילה, הלה למען החינוך בשכונות ועיירות פיתוח, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, ח"כ פרופ' יוסי יונה ומר פיצי' דובינר בשם מטה המאבק למען חינוך חינם. כנגד משרד החינוך בנושא של גביית תשלומי הורים, שהגיעו לסך העולה על 4.6 מיליארד ₪ לפחות, עליה של 350% לעומת הסכום שנגבה לפני שבע שנים.

לדברי העותרים, שינוי כה מהותי בתפיסת החינוך היה צריך להיות מוכרע על ידי הכנסת ולא בחוזרי מנכ"ל עלומים. "במשך שנים וועדת החינוך של הכנסת מבקרת את העלייה בתשלומי ההורים, במשרד החינוך מבטיחים להוריד את גובה התשלום ובפועל, התשלומים רק עולים ועולים. הגדלת תשלומי הרשות מגדילה את הפערים בין תלמידים מאוכלוסיות חזקות ומוחלשות ויוצרות בפועל מערכות חינוך נפרדות של אלה שיש להם כסף לאלה שאין להם כסף. זהו כרסום הולך וגובר בערך של הזכות לחינוך חינם לכל", אמר עו"ד הרן רייכמן, ראש הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך.

רק אתמול (29.5.2018) אישרה ועדת החינוך של הכנסת את תשלומי הרשות והחובה של ההורים, על פי בקשת משרד החינוך, והם ינועו בין 269 ₪ ל-1388 ₪. כמו בכל אחת מהשנים הקודמות, חברים רבים בוועדה ביקרו את גובה הסכומים המאושרים ואת כך שמשרד החינוך הבטיח להוריד את הסכום – אך לא עשה כך בפועל – אבל אישרו לבסוף את הסכומים.

יום לפני כן (ב-28.5.2018) הגישה הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך עתירה מתוקנת. העתירה המתוקנת מאחדת בין שתי עתירות קודמות: "עתירת תשלומי הורים" בה תקפנו תכניות לימוד נוספות וגביית כספים ללימוד הליבה ולבגרות בסכומים המגיעים לאלפי שקלים ואף למעלה מ10,000 ₪ ועתירת הטאבלטים", שתקפה את ההיתר של משרד החינוך לגבות תשלומים עבור רכישת אמצעי קצה המשמשים ללימודים עצמם ועוד.

המסקנה המרכזית שעולה מהעתירה: המדינה פוגעת בעיקרון העל של הזכות לחינוך חינם לכל והיא מובילה לגיבוש מערכות חינוך נפרדות לילדים שהגיעו ממשפחות בעלות ממון ולכאלו שלא, ואחראית במידה רבה להעמקת הפערים בין תלמידים מאוכלוסיות חזקות ומוחלשות.

מהעתירה עולה כי במהלך שבע שנים (תש"ע-תשע"ז) חלה עלייה של כ-350% בגביית תשלומי הורים: מסכום של 1.3 מיליארד ₪ בשנת תש"ע ל-4.6 מיליארד ₪ בתשע"ז. העתירה עוסקת בעיקר בסעיפים של "רכישת שירותים מרצון" ו"תכנית לימודים נוספת", המהווים יחד כ-3 מיליארד ₪ מתוך הסכום.

בעתירה, מציגים העותרים נתונים המראים כי תשלומי ההורים יוצרים בפועל מערכות חינוך נפרדות: בתי הספר שקיבלו אישור מוועדת חריגים לגבות מעל 4000 ₪ בשנה הם כאלה שבהם התלמידים הם משני העשירונים העליונים במדד הטיפוח (ראו טבלה בסעיף 57-58 בעתירה).

מטבלת הגבייה של תשלומי הורים בירושלים, שהוצגה בעתירה (ראו נספח) עולה כי כל בתי הספר שגבו למעלה מ-6000 ₪ נמצאים גם הם בשני העשירונים העליונים של המדד.

עוד הראו העותרים כי כפי שנחשף באתר "תשלומים0", ישנם מקרים רבים, בעיקר ברשתות החינוך הפרטיות, שבהם הרשתות גובות תשלומי הורים עבור תוכניות לימוד נוספות (תל"ן), אולם בפועל לא כל הסכומים מגיעים לתוכניות המיוחדות אלא עוברות לתקציב הרגיל של הרשת.

"הפגיעה הקשה בזכויות החוקתיות של תלמידים ובני משפחותיהם, ובמערכת החינוך הציבורית כולה, מתבצעת ללא הסמכה בדין. על אף משמעותם המרכזית למערכת החינוך הוראות החוזרים הותקנו תוך עקיפת המחוקק והפיקוח הפרלמנטרי על מערכת החינוך, תוך פגיעה עמוקה בשוויון ונסיגה של משרד החינוך מחובתו לדאוג לחינוך הולם לכל", מציינים העותרים.