ציון המעבר בבחינות לשכת עורכי הדין יעמוד על 50

עפ"י הצעת החוק, ציון המעבר בבחינות לשכת עורכי הדין בשלושת מועדי המבחן האחרונים, (ממועד יוני 2016) יעמוד על 50.

יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר אמר בפתיחת הדיון כי בלשכת עורכי הדין יש הבנה שיש מקום לבחון את מתכונת הבחינה החדשה. לדעתי, לגיטימי להקשות את המבחן אולם הדבר צריך להיעשות בהדרגה ובטווח זמן שהסטודנטים והאקדמיה יוכלו להיערך לשינוי ולא בבת אחת. ומכיוון שהדבר נעשה באופן לא ראוי, נגרם כישלון גדול ולכן יש מקום לחקיקת החוק ולידתן סעד למתמחים. לא נהיה תחליף ללשכת עורכי הדין במתן הרישיון, אולם כן נטפל במה שנראה לנו עוולה. אחוזי המעבר ישמשו אותנו כבסיס נתונים לתיקון העוולה ולכן לא נוכל לחוקק חוק שחורג מהנורמה. אני לא ייתן שהחוק ייפול בבג"ץ.

ח"כ אחמד טיבי שאל את יו"ר הוועדה אם יש לו אימון בבג"ץ, וזה השיב כי הוא שומר על זכות השתיקה.

היועץ המשפטי של הוועדה עו"ד גור בליי דחה את טענות נציגי הלשכה כי אחוז הנכשלים הגבוה נובע מאחוז נבחנים חוזר. לדבריו הטענה לא מסתדרת עם הנתונים שהלשכה העבירה לוועדה. בליי פילח את הנתונים מהם עולה כי ממוצע הציונים בעשור האחרון עומד על 73.4% לעומת 41.5% שעברו את בחינת מועד קיץ 2018. ע"כ, אם החוק שיאושר בסופו של דבר יקבע כי ציון עובר יעמוד על 50%, ציון העובר הכללי יהיה גבוה מהממוצע הציונים בעשור האחרון שיעמוד על 84.74%.  בליי טען כנגד החקיקה ואמר כי יש פה משהו חריג, בכך שהכנסת מתערבת בעבודתה של ועדה מקצועית בלתי תלויה בראשות שלושה שופטים. בנוסף טען בליי, כי חקיקה צריכה  להיות צופה פני עתיד ולא רטרואקטיבית. זה מקרה חריג.

עו"ד בליי הוסיף וטען כי מדובר בחקיקה פרסונאלית מכיוון שניתן לדעת מראש מי ייהנה ממנה. בפסיקה נקבע שחקיקה פרסונלית היא חקיקה שניתן לזהות מראש על מי היא תחול. אם המחוקק היה מתערב רק על תקופת המעבר, זה יותר מובן. בליי הביע חשש כי עקרון השוויון יפגע כתוצאה מהחוק מפני שנבחנים במועדים אחרים יטענו מדוע הם לא ייהנו מהחוק. הרע במיעוטו יהיה אם החוק יחול רק על מי שנבחן במתכונת הבחינה החדשה.

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר "כולם מכירים בעובדה שיש פה עוול. מישהו התכוון להכשיל והוא הצליח. אנו פה לא בשביל ליטול סמכות, אלא לתקן עוול. בעבר ניתן פקטור במועצת רו"ח ולכן מה שנעשה פה אינו חריג. לדבריו, החוק חייב לחול על כל מי שנבחן בשלושת המבחנים האחרונים."

היועמ"ש של לשכת עורכי הדין עו"ד דוד יצחק שהתנגד להצעת החוק הקדים ואמר כי הוא מייצג את הלשכה וכן את הוועדה הבוחנת בכל העתירות שהוגשו לביהמ"ש. ח"כ עיסאווי פריג' קרא לעברו, "תלך לפי שיטת בית הלל ולא לפי בית שמאי" עו"ד יצחק אמר  "אני מתקשה להבין את הבהילות לחוקק חוק לאחר שהכנסת פוזרה. ראיתי פרסומים על חוקים שיאלצו להמתין לכנסת הבאה, חלקם חוקים הרבה יותר חשובים. יצחק טען כי הדיון בלוחות הזמנים שנכפו על הלשכה לא רציני. יש נתונים רבים שלא מונחים בפני הוועדה כגון השפעת הלימודים במכללות, השפעות נבחנים חוזרים. לדבריו, נתוני אחוז המעבר אינו שיקול. כל טענות הנבחנים וסבירות החלטות הוועדה הבוחנת, נבחנו בבית המשפט ואושרו כסבירות. שינוי מתכונת הבחינה נדון ונבחן בצורה מעמיקה במסגרת וועדות שונות משנת 2004. 

ח"כ זוהר הגיב לדבריו ואמר כי בידיו עדויות רבות על כך שהלשכה מעורבת באופן אקטיבי בשינוי מתכונת הבחינה מתוך מטרה להקשות אותה. זוהר אמר ליצחק "אם אתה מכחיש את האמור, צר לי לומר לך שהדברים אינם אמת. אמרתם באופן פומבי וברור שיש רצון להקשות את הבחינה."

עו"ד דוד יצחק הוסיף וטען כי במועד הבחינה האחרון בוצעו שינויים ויושמו ההמלצות שהומלצו ע"י בית המשפט, ובכל זאת ההצעה מבקשת להחיל את התיקון גם על מועד זה. אין פה חשיבה של ההשלכות ההצעה, אנו בסיטואציה הזויה. טען עו"ד יצחק.

ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד)  הגיב לדברי עו"ד יצחק ואמר "נציגי הלשכה טענו שלא היה להם זמן להביא לנו את הנתונים. זה מפני שהם היו עסוקים בהפקת קמפיין אגרסיבי מכפיש ונבזי כנגד המתמחים, קמפיין שמזכיר את הפרוטוקולים של זקני ציון. אני מבקש להביא בחשבון את הסבל ועוגמת הנפש שהמתחים עברו בשנים האחרונות. מדובר באנשים רציניים שחלקם הגיעו לפת לחם.

ח"כ אימן עודה (הרשימה המשותפת) אמר כולם יודעים שיש בעיה במספר עורכי הדין. יחד עם זאת כולם מודים שיש בעיה בדרך. התנגדנו לשינוי כללי משחק תוך כדי משחק. אנו לא מתכוונים לפגוע בלשכה, אבל אנו מגנים בתוקף את ההסתה חסרת הרסן של הלשכה כנגד המתמחים, הסתה שממומנת בכספי עורכי הדין. 

ח"כ אסנת מארק (ליכוד)  שאלה איך הלשכה תסביר את הצניחה באחוזי המעבר שהגיעו מתחת ל-50%. ידוע שללשכה יש נציגים בוועדה המקצועית. תעיד על כך העובדה שעוה"ד של הלשכה מייצג גם את הוועדה המקצועית. זו שעת רצון לתקן עוול של 15,000 משפחות. מדובר באנשים שעשויים להיות טובי עורכי הדין בארץ.

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) אמר ליועמ"ש של הלשכה, גם אם בית המשפט אישר לשנות את מתכונת הבחינה תוך כדי לימודים, זה לא הוגן. צריך לדאוג לדור הביניים.

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) אמר ליו"ר הוועדה, "הנחישות וההתמדה שלך בקידום הצע"הח ראויה להערכה." זוהר השיב לפריג' "אל תהרוס לי את הפריימריז." ח"כ טיבי הטעים ואמר "אם אתה רוצה שנהרוס לך, גם אני אגיד את אותו דבר." ח"כ פריג' אמר לנציגי הלשכה, חשבתם שתשתיקו את הצעקנים, הימרתם לא נכון ולא פעלתם בחכמה. אתם ממשיכים ללכת ראש בראש נגד הזרם. לא קיבלתם נקודות במאבק שלכם אלא נכשלתם. בכנסת הבאה אני לא יוותר לכם אני אוסיף לטפל בבעיות של המתמחים. פריג' שאל את היועמ"ש כמה מס' אנשים צריכים להיכלל בכדי שהחוק לא יקרא חוק פרסונאלי. אם אני מחוקק למען איש או שניים, אני מבין, חקיקה למען אלפי אנשים היא חקיקה לכל תושבי מדינת ישראל. בעניין החקיקה הרטרואקטיבית טען פריג' כי לשרת המשפטים מותר להתקין תקנות רטרואקטיביות ואתם ממלאים את פיכם מים ושותקים. אבל כשאנו באים לתקן עוול, אתם מתקוממים. החברה הכלכלית של הלשכה הזהירה אתכם שלא תוכלו ליישם את המתכונת החדשה ללא הוראות מעבר, אבל לא עניין אתם, כי רציתם תוצאות. אתם משחקים על זמן מתוך כוונות רעות. פריג' הטעים (תרתי משמע) ואמר, החוק יעבור ואני יביא למתמחים בקלוואה.

ח"כ יעל כהן פארן בשם ח"כ יואל חסון אמרה אין ספק שחברי הכנסת שתמכו ברפורמה במרץ 2016 הוטענו ע"י שרת המשפטים. הכוונה הייתה לפרק את הקשר הגורדי בין הלשכה לוועדה, ומסתבר שרימו אותנו. עמודים כפולים של פרסומות בעיתונים מעורר חלחלה. החוק קובע את ציון המעבר, ולא נכון לטעון שלראשונה הכנסת דנה בנושא. כריתם את הבאר שלתוכה אתם נופלים. בכנסת הבאה נטפל בניתוק בין הלשכה-הבחינות-והוועדה.

מתמחה בשם מראוון מעוויה אמר ליועמ"ש של הלשכה, שנתיים מונעים ממני להביא ממתקים לילדים שלי, הילדים שלך לא חווים את מה שהילדים שלי חווים. בזמן שאתה משקיע מיליוני שקלים על לוביסטים ושלטי חוצות, אני חי ברעב. ישנתי בלילה ברכב בירושלים הקפואה כדי להיבחן למחרת בבוקר, אתה רוצה שעל המצבה שלי יהיה כתוב מת בגלל לשכת עורכי הדין?

נציג משרד המשפטים עו"ד אייל זנברג אף הוא טען כנגד הצעת החוק ואמר "ככל שיש בעיות בבחינה, הכלי החקיקתי אינו ההליך הנכון. במבנה הבחינות שהמחוקק יצר, נקבעו מנגנוני הגנה בכך שהוקם גוף סטטוטורי. בנוסף, הוקם גוף חיצוני עצמאי ואובייקטיבי. המחוקק הפריד בין הגופים תוך יצירת הפרדת כוחות. הרעיון של ועדה בוחנת, משמעותי וזו הדרך לטפל בבעיה. ככל שיש בעיה, זו צריכה להיבחן עפ"י נתונים ולא לפי אחוז המעבר בבחינה. הורדת ציון המבחן כדי להעלות את אחוז המעבר אינו נכון ולא מטפל בבעיה ככל שזו קיימת.

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון וקרא לוועדה הבוחנת לשנות את ציון המעבר בבחינות הבאות. אני קורא לשרה ולוועדה לקבוע ציון חדש, אם זה לא יקרה, אני שומר לעצמי את הזכות לשנות את הציון בחקיקה. זוהר קרא לוועדה לפרסם באופן מיידי את ציוני הבחינה האחרונה. יו"ר הוועדה בישר למתמחים כי הוועדה המקצועית חזרה לעבודתה. ותוצאות הבחינה האחרונה יפורסמו בקרוב.

בסיום הדיון חברי הוועדה אישרו את הצעת החוק פה אחד ללא מתנגדים או נמנעים להצבעה במליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית. מייד בתום אישור הצעת החוק, קמו כמה עשרות מתמחים שהשתתפו בדיון והריעו במחיאות כפים לחברי הכנסת.