רחפנים חדרו לכל מתקן כליאה בישראל

ברשות התעופה האזרחית הצביעו על רפורמה נרחבת הצפויה בתחום הרישוי אך מנגד עלה כי לא קיימת כיום אכיפה אקטיבית כלפי מפרי חוק. במשרד המשפטים סיפרו על תקנה המתגבשת להגנה על הפרטיות בתחום ובמשרד התקשורת ציינו כי נבדקת פתיחת תדר מתקדם שמעכב את התפתחות התעשייה, אך סייגו כי הדבר תלוי תקציב

בעקבות האתגרים הרבים הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב על הקמת ועדת משנה שתתמקד בתחום: "יש בעיות של רגולציית יתר שפוגעת בשוק המסחר, הייצוא והפיתוח ומנגד יש מחסור באכיפה ממוקדת נגד שימוש עברייני ושימוש הפוגע בפרטיות. יש צורך בהסדרה וברגולטור מתכלל ונדחוף לשם"

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה  דיון בנושא 'הסדרת השימוש ברחפנים לצרכים אזרחיים ולצרכי אכיפה'.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "לפני פחות משנה קיימנו דיון בנושא שרק הולך ומתרחב ועם כך גם המורכבות שבו. תחום הרחפנים שזור כמעט בכל תחומי החיים, אם זה זה בטחון כמובן, חקלאות, הצלה, רפואה, תחום התעשייה והמסחר והפיתוח, התחבורה והפנאי והספורט והוא עוד צפוי להתעצם. בתחומים רבים אנחנו מבכים רגולציה שנעשתה לאחר מעשה, בתחום הרחפנים זה הזמן להדביק את הפער בטרם יהיה מאוחר מידי. ישנו צורך להתיר ולהקל איפה שאפשר כדי לא לפגוע בכלל השימושים ומנגד ליצור אכיפה ופיקוח בלי שתהייה סתירה בין הצדדים, כאשר ישנו גם את תחום צנעת הפרט ורשות היחיד".

ח״כ חיים ילין: ״זה לא סוד שבעתיד יפעלו רחפנים באופן תוקפני מצד גורמי טרור שיאיימו על ישראל. זהו הנשק העתידי שעלול להגיע מעזה אחרי המנהרות. צריך להסתכל על הנושא בצורה כלכלית ובטחונית שתאפשר הסדרה למען שלומם של תושבי המדינה. יש מתח בין משרד הביטחון למשרד התקשורת שניתן לפתור באמצעות רגולציה. החוזקה שלנו זה להיות צעד אחד קדימה מהאויב ולא מן הנמנע שנפתח בעתיד מעין כיפת ברזל נגד רחפנים. יש לקיים ישיבות משותפות עם הוועדה לביקורת המדינה וועדת החוץ והביטחון שגם הן דנות בנושא".

ח"כ מקלב: "יש לעשות הפרדה בין הנושאים, הנושא הביטחוני נידון בנפרד והתחום האזרחי מרוכז כאן בוועדה".

בני דוידור, ראש אגף כשירות אווירית, רת"א: "תהייה הקלה משמעותית בהליכי הרישוי - לכלים ששוקלים מתחת ל-4 קילו ומהווים כ-80 אחוז מהשוק, תהייה הקלה בתהליכי קבלת הרישיון. בנושא התקינה – יש הרבה הליכים, הם ארוכים, אנחנו עוסקים בביטול הדרישה לרישוי מסחרי לכלים מתחת ל-25 קילו. בנוגע לאגרות, אנחנו בתהליך סיום גיבוש אגרות חדשות, להוריד את האגרות של הכלים הקטנים מאלפי שקלים למאות. בנוגע לתקנות ההפעלה – אנחנו בוחנים לאמץ את התקנות האמריקניות - מי שמחזיק כלי של מעל 300 גרם ומתחת ל-25 קילו יחויב לרשום אותו און ליין ויהיה חייב לעבור מבחן של כללי ההטסה, זה בבחינה ויצור לנו תמונה אלקטרונית של מרבית הכלים. לעניין האכיפה אנחנו בוחנים שינוי בחוק – לקחת חלק מהעבירות ולהפוך אותן למנהליות, כיום האכיפה פלילית בלבד, דבר המגביל אותנו, כשתשונה למנהלית גופים נוספים מלבד המשטרה יוכלו לבצע אכיפה".

עו"ד ניר גרסון, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים: "אנחנו מתכננים לפרסם הנחיה ספציפית שתעסוק בנושא ותדרוש להפעיל פרוצדורות לפני הפעלת רחפנים מבחינות משפטיות וגם מבחינות טכנולוגיות. בעולם בו כל אחד יכול לצלם ממבט על, צריך לנסח מחדש מהי רשות היחיד בה אסור לי לצלם".

נתי שוברט, סמנכ"ל בכיר, משרד התקשורת: "מתבצעת עבודת מטה על מנת לאפשר גם בישראל שימוש ברחפנים בהם רוב העברת החוזי מהרחפן אל המשתמש נעשית בתחום תדרים של 5.8 גיגה הרץ, הדבר תלוי תקציב".

דורון עסיס, חברת הוביס: "רוב מדינות העולם משתמשים בתדר הזה של 5.8, במיוחד בטכנולוגיה המתקדמת יותר וכעת בישראל אף אחד לא יכול להשתמש בכלים המתקדמים האלה. אלה כלים המשמשים לצרכי פיתוח וקידום התעשייה של הייצוא, הם משמשים לצרכי מסחר, אפילו המשטרה מנועה מלעשות בהם שימוש. זה חסם לכל התחום הזה ולקידום הטכנולוגיה".

חזי מרקוביץ, רמ"ח אבטחה בשב"ס ציין כי למרות שבתי הסוהר הוגדרו כאזור אסור לטיסה, "מתחילת 2017 מתועדים אצלנו 40 אירועים של חדירת רחפן למרחב האווירי של בית הסוהר, כולל אירוע מפברואר השנה של כניסת רחפן אל תוך בי"ס רימונים עם חומר החשוד כסם, אמל"ח ואמצעים אסורים. אל למעלה מ-20 מתקנים שלנו הגיע רחפן בלתי מורשה - בערך כל המתקנים בארץ. מיותר לציין מה קורה אם רחפן כזה מגיע לאסירים ביטחוניים, זה איום משמעותי מבחינתנו. מבחינה חוקית איננו יכולים לנטרל רחפנים, אנחנו עוסקים בזיהוי וניטור, יש לנו אמצעי לזיהוי כזה, אך גם כשזיהינו אין לנו מה לעשות עם זה. אנחנו מתייחסים לתחום גם כהזדמנות ומשתמשים באמצעים אלה בסוגיית הברחות לתוך בתי הסוהר, באירועי בריחה".

ח"כ מקלב: "ואין שום אכיפה של הנושא באוויר, אין אף אחד שלא עוסק בזה?"

אילן מגר, רמ"ט המערך האווירי, משטרת ישראל: "הקמנו מערך של רחפנים לשימושים מבצעיים, אנחנו לא עוסקים באכיפה של עבירות בידי רחפנים, שמגיעה ידיעה על שימוש אסור המשטרה פועלת".

ח"כ מקלב: "אז אף אחד לא עוסק כרגע באכיפה בפועל. אני מבין את הצורך שלא ליצור פיקוח מאפס, אפשר להיעזר בשיטה האמריקנית, אבל מפה ועד לסמוך על זה בלבד, נראה לי שיש פער. הצרכים שלנו מן הסתם שונים, יש להשקיע בכך מחשבה נוספת".

ארז סימון, מנכ"ל גיאודרונס, בדיקת תשתיות באמצעות רחפנים: "קשה לנו בעיקר כל התחום של החאפרים, אין אכיפה, כל אחד שקונה רחפן מציע שירותים, בין פרסום ובין שירותי צילום ואחרים. יש צורך באכיפה, לתפוס כמה ולטפל בהם. יש צורך גם בפרסום והעלאת המודעות".

בתום הדיון הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ מקלב על הקמת ועדת משנה לתחום הרחפנים: "ככל שאנחנו צוללים עמוק יותר כך נוספים נדבכים, לצורך אלה נקים ועדת משנה שתדון ספציפית בנושאים הללו לעומקם, כאשר לכל נושא יוקדשו דיונים נפרדים ויזומנו רק הגופים הרלוונטיים. יש מסה גדולה של רחפנים בישראל והמספרים רק הולכים וגדלים, אנחנו מודאגים ודואגים. הקו המנחה הוא שיש צורך בהסדרה ורגולטור אחד מתכלל. יש לנו בעיות של רגולציית יתר שפוגעת בשוק הייצוא והפיתוח עם חשש לבריחת טכנולוגיה ופיתוחה בחו"ל וכן עם פגיעה בשוק המסחרי והחובבני. מנגד יש לנו מחסור באכיפה ממוקדת לגבי שימוש בלתי חוקי, עברייני ולא אחראי ועד כזה שפוגע בפרטיות ובעוסקים מורשים. יש צורך בהסדרה מא' ועד ת' של התחום הזה, מישהו צריך לקחת על עצמו את המשימה ונהייה כאן כדי לדחוף לכך".