רחפנים להגדלת היבול החקלאי

המחקר מתפרסם לרגל שבוע המדע הישראלי שייחל ב-12 במרץ בהובלת משרד המדע והטכנולוגיה.  

הנברן, ממשפחת המכרסמים, ידוע כמזיק חמור לשדות חקלאיים ובעל יכולת התרבות מהירה. הערכות הן כי עד שנת 2050 אחוזי הפגיעה ביבולים כתוצאה ממכרסמים יאמירו בכ-70%, דבר שיפגע בתוצרת לצרכן ובכלכלה. בישראל נוהגים כיום להדביר נברנים באמצעות הדברה ביולוגית של תנשמות כדי להימנע מהדברה כימית מזיקה לבריאות. ואולם, שיטה זו הוכחה כלא מספיק יעילה. "שיפור יעילות המלחמה בנברנים תביא לשיפור ביבולים וצמצום השימוש ברעלים" מסביר עורך המחקר ד"ר מוטי צ'רטר ממכון שמיר למחקר בגולן שבתמיכת משרד המדע. 

ד"ר צ'רטר ושותפיו למחקר ד"ר דן מלקינסון ופרופ' עדו יצחקי מאוניברסיטת חיפה פיתחו שיטה חדשנית במימון מו"פ צפון ופיתוח הגליל, המיועדת לשימוש ברחפנים לצורכי ניטור וויסות של אוכלוסיית הנברנים בשדות החקלאיים בעמק החולה. החוקרים מפתחים לראשונה יכולות איכון של נברנים בשדות החקלאיים באמצעות טכנולוגית מיפוי בעלת סף רגישות ודיוק גבוה ברחפן, המסייעת להבחין בשינויים בצמחיה.

השיטה שמפתחים החוקרים מייעלת את שיטת ההדברה הביולוגית הקיימת נגד מכרסמים בעזרת תנשמות ואויבים טבעיים אחרים. "התנשמת היא מכונת צייד שקטה של מכרסמים וידידה טובה של החקלאים", מסביר ד"ר צ'רטר. בשיטה שפיתחו החוקרים, הרחפנים מנטרים את השטח החקלאי, מזהים את האיזור הנגוע במכרסמים ומסייעים בכך לחקלאים להחליט היכן למקם תיבות קינון של תנשמות. 

החוקרים מצאו גם כי יעיל יותר למגר את האוכלוסייה המזיקה כבר בחורף, טרם החלה עונת הרבייה.  כיום מבצעים החקלאים פעולות מנע בעיקר בעונת הרבייה של הנברנים - אביב או בקיץ. בתקופה זו מבחינים החקלאים במכרסמים רק לאחר שהתרבו משמעותית והנזקים כבר החלו להיראות בשטח במחילות או בקרחות בשדה. השיטה החדשה מאפשרת לזהות את מיקום הנברנים בשדות בחורף עוד כשאוכלוסייתם קטנה, הנזק טרם פשט ויכולת המיגור גבוהה יותר. 

בנוסף לניתוח הצילומים שמגיעים מהרחפנים, עתידים החוקרים גם לפתח אפליקציות מחשב וטלפון חכם למידע מהרחפן שמיועדות לזיהוי "האזורים החמים" שבהם נמצאים הנברנים. במקביל, באמצעות מצלמות מיוחדות המוצבות בתיבות הקינון עוקב ד"ר צ'רטר אחר התנשמות, דרך האכלת הגוזלים ואכילת המכרסמים. ממצאיו מתזונת התנשמות, מועברים לבתי ספר כדי לעודד פרויקטי חקר בקרב התלמידים (מיזם הנערך בשיתוף עם שגרירות האמריקאית בישראל). 

יום המדע הישראלי מצוין מדי שנה בסמיכות ליום הולדתו של אלברט איינשטיין, בסימן "70 שנה לתגליות ופיתוחים ישראליים" עם אירועים ב-15 מוקדים ברחבי הארץ.