תגלית ארכיאולוגיות בתוך מאגר מים מקורה

כבר עתה, עם השלמת החפירות, יכולים המבקרים להתרשם מיופיים ועוצמתם של מאגרי המים העתיקים, לרבות הגת העתיקה שהתגלתה 

מדובר בתגלית נדירה ויוצאת דופן מבחינה ארכיאולוגית, מאחר ועד כה לא נמצא או תועד בשום מקום בארץ מקום בו השתמשו בגת ליין, שהותקנה בשימוש משני בתוך מאגר המים עתיק מקורה בקשתות, שיצא מכלל שימוש. 

ממצא זה התגלה במסגרת חפירות לצורכי פיתוח תיירותי בגן הלאומי ציפורי ומחקר מדעי של רשות הטבע והגנים בהובלת ד"ר צביקה צוק, מנהל אגף ארכיאולוגיה ברשות הטבע והגנים, יחד עם ד"ר יוסי בורדוביץ וד"ר דרור בן יוסף, שניהם ארכיאולוגים ברשות, בשיתוף ובמימון חלקי של פרופ' ג'ים פרקר, סגן נשיא הסמינר התיאולוגי בפטיסטי ובחסות רשות העתיקות. 

לפי החוקרים, לאחר שמאגר המים העתיק יצא מכלל שימוש, כנראה במאה ה-4 לספירה, הכשירו אותו בשלב מאוחר יותר לגת באמצעות תוספות בנייה וחציבה.

מידות משטח הדריכה של הגת החצובה בסלע הן 3.2x4.2 מ', ובמרכזו שקע שנועד לבורג לסחיטה המשנית. רוב החציבה נעשתה כבר בעת התקנת המאגר. לגת, בור ההיקוות בגודל 1.5X1.7 מ', ובעומק של 2.15 מ' ואליו מובילות ארבע מדרגות גבוהות המאפשרות ירידה לקרקעיתו. 

בצמוד אליה, נמצאה גת קטנה, או תא לאכסון זמני של הענבים, בגודל של 1.7X1.9 מ' ובור היקוות קטן ואליפטי במידות של 0.7-0.6 מ' בעומק של כ-0.5 מ'. 

ייצור היין בארץ ישראל פרח מאוד בתקופה הביזנטית בשל השימוש הרב בו לשתייה על-ידי היהודים, הנוצרים והשומרונים. אוכלוסיית ארץ ישראל בתקופה זו הגיעה לשיא וחלק מהיין אף נועד ליצוא. 

מנהל אגף ארכיאולוגיה ברשות הטבע והגנים, ד"ר צביקה צוק: "גת זו נמצאה בתוך מאגר המים הגדול מבין שני מאגרי הקשתות בגן לאומי ציפורי, שהינם חלק ממערכת המים המרשימה באתר, הכוללת גם אמות מים ארוכות שסיפקו מים לעיר העתיקה ציפורי. שטח המאגר הגדול בו נמצאה הגת הוא 45 מ''ר, עומקו 3.5 מטר ותקרתו נשענה על גבי חמש קשתות".

צוק מוסיף כי הטיח שמצפה את הקירות ואבני הקשתות של שני המאגרים הוא טיח לבן על גבי טיט אפור, המעיד כי הם נחצבו ונבנו במאה הראשונה או ראשית המאה השנייה לספירה. על פי ההערכות הם שימשו כ'בריכת המים' של ציפורי העתיקה". 

"כבר עתה עם השלמת החפירות, יכולים המבקרים בגן הלאומי ציפורי להתרשם מיופיים ועוצמתם של מאגרי המים העתיקים לרבות הגת העתיקה שהתגלתה. מאגרים אלו נמצאים בצמוד וממזרח למבנה המבואה של הגן הלאומי'' אומר צוק.

במהלך החפירות הצליחו צוות החפירה ואנשי רשות הטבע והגנים להעתיק ממקומו עץ חרוב עתיק שגדל בתוך המאגר, וגילו על פי ההערכות הוא כ-100 שנים. במבצע מורכב של ענף היער ברשות הטבע והגנים, עובדי גן לאומי ציפורי ובסיוע מחפרון ומנוף - הועתק העץ בהצלחה לצדה השני של מבואת הכניסה לגן הלאומי, בסמוך לעצי זית. 

חפירת מאגרי הקשתות החלה בשנת 2002 עם הקמת בניין המבואה. בחפירה השתתפו תלמידים מבי"ס הריאלי בחיפה ומבית הספר עודד שבאזור יודפת. כן השתתפו מתנדבים רבים, ביניהם מעמותת 'עמיתים לטיולים' ומהסמינר התיאולוגי הבפטיסטי של ניו אורלינס. חלק מהחפירה נעשה גם על ידי פועלים מחברת מ.מ.ס. אנשי הגן הלאומי ציפורי ומנהליו יגאל יונש ומיטל אהרון העניקו סיוע רב לכל צורכי החפירה. 

עם השלמת החפירה, בכוונת רשות הטבע והגנים לשחזר חלק מהקשתות והגג ולהציג את המקום למבקרים בצורה המיטבית.