פרשת השבוע בהר סיני
הפרשה מדגישה לא לרמות במשא ומתן ולא לשקר בענייני כספים , לשים לב מבעוד מועד מתי אדם נקלע למצוקה כלכלית ולא לתת לו להדרדר, פעם בשבע שנים על כל עובדי האדמה והחקלאים להפסיק את עבודת השדה, מתוך ידיעה והכרה שהאדמה שייכת לה'.
ממה שיגדל בשדות בשנה הזאת יכולים הכל ליהנות: תושבים, וגם חיות השדה. זוהי מצוות שְמִיטַת קרקעות.
פעם בחמישים שנה (כלומר, לאחר שבע פעמים של שנת שמיטה שבע כפול שבע) מגיעה שנת היוֹבֵל. שנה זו מקודשת לה', וגם בה שומטים את הקרקעות (מפסיקים את העבודה), משחררים את כל העבדים, ומחזירים אחוזות קרקע לידיהם של בעליהן הראשונים.
יש מצבים שבהם אדם יורד מנכסיו ונזקק לעזרה. הפרשה מראה לנו מהם היחסים הכלכליים-חברתיים בין אדם לאדם.
עבד עברי (אדם שבגלל עוני מכר את עצמו לעבד) חובה על בעליו לשחררו בשנת היובל, כדי להדגיש כי האיש אינו רכוש.
נקודות התייחסותי מהפרשה מלכתחילה אציין ואבהיר, אינני מיצג את הפרשנות המסורתית, מאידך אנוכי מכבדה ומשתמש בה.
התורה בוחרת לתאר את הצורך לעזור במילים :"אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו", "כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ", "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ".
בכל המקרים האלה לא מדובר על אחים ביולוגיים, ואפשר היה לכתוב "לקוח", "שוכר", "שכן", ולא "אח". פרשני התורה מסבירים שהתורה בוחרת במילה הזו כדי להעביר מסר: החברה שצריך לייסד בישראל אמורה להיות חברה שמבוססת על ערבות הדדית ואחווה.
המילה שעליה אנו חושבים הכי הרבה ואומרים הכי הרבה היא - "אני".
לעומת זאת, תרי"ג המצוות דורשות מאיתנו עבודה עצמית, שבה האדם אמור להבין שהוא לא במרכז, שמוקד תשומת הלב צריך להיות "האח" - הזולת, בן הזוג, הילדים, ההורים, אלוקים.
הרב קוק סיכם זאת במשפט נוקב מאוד: "הרבה צריך האדם לעמול, עד שיצוייר לו כראוי שיש במציאות – עולם זולת מציאותו הפרטית של עצמו"..
צריך לעבוד קשה כדי להפנים שיש עוד דברים בעולם הזה חוץ מהמציאות הפרטית שלנו.
מצוות שמיטת הקרקע, שמיטת כספים והיובל, הן אדני הצדק החברתי, הצדק החלוקתי, והחקיקה החברתית הראשונה בהיסטוריה, לעיצוב דמותה הערכית.
ניתן לראות בתקופתנו לדוגמה כיצד מצוות היובל בפרשתנו, חרותה על פעמון החירות בפילדלפיה שבארה"ב :״ וקראתם דרור בארץ לכל יושביה״(ויקרא, כהי').
יצוין שערכי מצוות השמיטה והיובל רלוונטיים, לדיון המתנהל אודות המדיניות החברתית שיש לנקוט בה ודמותה של מדינת הרווחה בימים ללא קורונה ובוודאי בימים של קורונה.
