הקשר בין זיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה וסרטן

 

המחקר בחן את השנים שטרם התוכנית הלאומית למפרץ חיפה שהוביל המשרד להגנת הסביבה. יישום התוכנית הביא להפחתה של ממש בפליטות המזהמים במפרץ חיפה. המשרד להגנת הסביבה ממשיך לפעול לקידום החלטת הממשלה לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה.

 

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "המחקר מצביע על הצורך הדחוף לפנות את התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה ולספק לתושבי העיר והמטרופולין הצפוני אוויר נקי, בריאות ואיכות חיים. החלטת הממשלה לפינוי המפעלים שקיבלנו השנה היא צעד בכיוון הנכון, ויש להאיץ את ביצועה ולקדם את ישראל לעידן של כלכלה מאופסת דלקים פוסיליים".

 

תוצאות המחקר מתפרסמות במסגרת קול קורא של לשכת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. את המחקר עשה הפרופ' רענן רז מבית הספר לבריאות הציבור ומרכז הקיימות באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם פרופ' דוד ברודאי מהטכניון, פרופ' גלעד טוויג מחיל הרפואה ומכון גרטנר, פרופ' ליטל קינן-בוקר מאוניברסיטת חיפה ומהמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות וחוקרים נוספים. מחקר זה הוא בהתאם לסעיף 10 בהחלטת הממשלה לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה משנת 2015.

 

המחקר מספק ראיות שלפיהן מגורים באזורים חשופים לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה קשורים להיארעות סרטן בשנים 1967 עד 2012. המחקר מצא כי בשנים האלה נקשרה חשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן בין 7% ל-16% (לאחר תקנון למין, שנת לידה, סוג יישוב, ארץ מוצא, חשיפה לתחמוצות חנקן וציון קוגניטיבי) בתלות בהיקף החשיפה לזיהום אוויר תעשייתי, במקרים של סרטן השד בנשים, סרטן מערכת העצבים המרכזית, סרטן ראש וצוואר, לוקמיה, מלנומה וסרטן בלוטת התריס.

 

לצד בחינת מחלת הסרטן, מצא המחקר כי בשנים שנבחנו הייתה במפרץ חיפה תחלואה עודפת של מחלות אסטמה לצד מחלות אטופיות (אלרגיות) אחרות יחסית לקבוצת הייחוס של הנבדקים מחוץ למפרץ. עם זאת, שלא כסרטן, המחקר לא מצא שתחלואה עודפת זו נקשרה לחשיפה לזיהום אוויר תעשייתי, כיוון שבאזורים החשופים ביותר לזיהום התעשייתי לא נצפתה הימצאות יתר של המחלה. 

 

המחקר אינו שולל השפעות אפשריות של זיהום האוויר התעשייתי בחיפה על התקפי אסתמה (בילדים חולי אסתמה) או השפעה של זיהום זה על תוצאי בריאות אחרים.

מחקר זה מראה שהשיעור המתוקנן לגיל של מחלות סרטן המדווח על ידי משרד הבריאות בדוחות תקופתיים ביותר מעשור עלול להיות קשור לחשיפה לזיהום אוויר ממקור תעשייתי.

 
מחקר זה מספק חיזוק מדעי נוסף לצורך בפינוי של התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה ובהרחקתה מריכוזי אוכלוסייה. במארס 2022 אישרה ממשלת ישראל החלטה להפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה בתוך עשור וקידום תוכנית לפיתוח תשתיות ומנועי צמיחה כלכליים במפרץ. החלטה זו התקבלה על בסיס הדו"ח המסכם של ועדת המנכ"לים שקודמה על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד ראש הממשלה ובחנה את הנושא.

 

בעשור האחרון המשרד להגנת הסביבה פועל רבות להפחתה של ממש בפליטות חומרים מזהמים במפרץ חיפה. בין השאר הוביל המשרד את התוכנית להפחתת זיהום אוויר במפרץ חיפה בין השנים 2015 ו-2020 – כלומר, אחרי השנים שנבדקו במחקר.

 

במרוצת השנים חל שיפור ניכר באיכות האוויר במפרץ חיפה: בשנות התוכנית נרשמה הפחתה של 56% מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים במפרץ חיפה הכוללים חומרים מסרטנים. התוכנית שמה דגש על פליטות מזהמים אלה, ואף הצליחה מעבר ליעד שהוצב (שהיה 48% ביחס לפליטות בשנת 2014). נוסף על כך, לאחר השנים שנבדקו במחקר התרחש מעבר לגז מחצבים שהוריד משמעותית את תחמוצות החנקן אשר זיהמו ופגעו בבריאות הציבור

 

לאורך השנים המשרד מבצע פיקוח ואכיפה כנגד המפעלים, שימועים, התראות, צווים ועיצומים כספיים על הפרות. על פי דוח המפל"ס של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2020, אירעו במפרץ חיפה הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 44% עד 95% משנת 2012 ועד 2020, תלוי במזהם.

 
הרחבה על המחקר:

 אזור מפרץ חיפה הוא אחד המטרופולינים הגדולים בישראל שבו אזור תעשייה גדול ומגוון הכולל בין השאר בית זיקוק ומתחם פטרוכימי, תחנת כוח ומפעלים רבים. מפרץ חיפה אינו חריג כיום בישראל מבחינת ריכוז מזהמים באוויר בהשוואה למטרופולינים אחרים בישראל. ואולם מרשם הפליטות לסביבה ונתונים אחרים מראים שמתקנים רבים במפרץ פולטים כמויות ניכרות של תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) ומתכות כבדות שקצתן מזיקות לבריאות האדם.

 

המחקר נעשה במסגרת הקול הקורא של המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה. מחקר זה בחן את הקשר בין זיהום האוויר התעשייתי לתחלואת סרטן, אסטמה ומחלות אטופיות (אלרגיות) אחרות במפרץ חיפה. המחקר עבר ליווי ואישור ביצוע של ועדה מלווה שכללה את אנשי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות המתמחים בתחום.

 

החשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה הוערכה במודל חשיפה שנבנה לצורך מחקר זה, בהתבסס על נתונים של גופרית דו חמצנית מתחנות הניטור בשנים 2004-2002, באזורים שבהם אפשר היה ליחס ריכוזים אלה במידה רבה לפליטות ממקורות תעשייתיים.

 

אוכלוסיית המחקר לבחינת הקשר למחלת הסרטן במבוגרים כללה את כל המתבגרים בני שש-עשרה עד עשרים שנולדו בישראל ומצבם הרפואי הוערך לצורך גיוס צבאי על ידי חיל הרפואה הישראלי מ-1967 עד 2012, מהם 59% גברים. בסך הכול נבחנו 2,187,317 מתבגרים. זמן המעקב החל בתאריך הבדיקה והסתיים במועד אבחון הסרטן הראשון, במוות או בסיום המעקב (31.12.2012), המוקדם בהם.

 

השנים שנבחנו הן לפני ההפחתות המסיביות שבוצעו במפרץ חיפה ולפני התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר במפרץ שהוביל המשרד. נוסף על כך, המעבר לגז מחצבים הוריד משמעותית את תחמוצות החנקן אשר זיהמו ופגעו בבריאות הציבור.

 

הקשרים שנמצאו במחקר בין זיהום האוויר התעשייתי במפרץ חיפה לתחלואת סרטן תואמים השפעה סיבתית של זיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה על הסיכון למחלות אלו כידוע בספרות המדעית. עם זאת לא נמצא קשר עם סוגי סרטן הידועים בהיותם קשורים קשר מובהק לזיהום אוויר דוגמת סרטן הריאה.

 

עוקבת הסרטן במחקר כללה מעקב של 41,696,278 שנות אדם. במשך 45 שנים, 47,129 משתתפים אובחנו חולי סרטן עם שיעור היארעות גולמי של 142.8 מקרים ל-100,000 שנות אדם בקבוצת הלא חשופים – תושבי שאר הארץ, ו-171.5, 171.7 ו- 174.8 מקרים ל-100,000 שנות אדם בקבוצות החשיפה הנמוכה, הבינונית והגבוהה במפרץ חיפה, בהתאמה. 

 

הסרטן הנפוץ ביותר באוכלוסייה כולה, כמו גם באוכלוסיית מפרץ חיפה, היה סרטן השד בנשים, ולאחריו מלנומה. בקרב גברים, הסרטן הנפוץ ביותר היה באיברי הרבייה.

 

המחקר מצא כי בשנים 1967 עד 2012 חשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה קשורה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן בטווח של 7%-16% (לאחר תקנון למשתנים הרלוונטיים) יחסית לשאר הארץ, במקרים של סרטן השד בנשים, סרטן מערכת העצבים המרכזית, סרטן ראש וצוואר, לוקמיה, מלנומה וסרטן בלוטת התריס.

 
הסיכון המוגבר לסרטן כלשהו עשוי להצביע על שחשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה מכילה כמה חומרים כימיים הפועלים במנגנונים ביולוגיים שונים כדי להגביר את הסיכון למחלות סרטן שונות. 

 

עם זאת, יש לציין כי לא הייתה לחוקרים האפשרות להביא בחשבון גורמים העשויים להיות משמעותיים גם הם בהתפתחות סרטן כגון עישון או כל חשיפה תעסוקתית רלוונטית.