1 מכל 9 בדואים המשרתים בצה"ל ממשיך לשירות בקבע
בזכות פעילות מנהל האוכלוסיות בצה"ל מתגייסים מדי שנה כ-450 בדואים. המתנדבים לשירות מלא. ראש המנהל אל"ם רמיז אחמד: "אנחנו מנסים לגשר על הפערים בחייהם"
מחבר: רותם פסו
מינהל האוכלוסיות בצה"ל, האמון על הטיפול באוכלוסיית בני המיעוטים המשרתים בצה"ל מתוקף חוק שירות הביטחון או בהתנדבות, פועל לליווי אוכלוסיות היעד בשלב טרום הגיוס, במהלך השירות ולאחר שחרורם, בעיקר בנושאי תעסוקה, השתלבות בלימודים ובמעגל העבודה ורכישת מגרשים לבנייה. בראיון לאתר צה"ל שופך ראש מינהל האוכלוסיות, אל"ם רמיז אחמד, אור ראשון על התהליכים השונים שנעשים עבור המיעוט הבדואי, המהווה כ-3.5% מכלל אזרחי מדינת ישראל.
לצד הקליטה, הטיפול והליווי של בני המיעוט הבדואי בצה"ל, מנסים במינהל האוכלוסיות לעבוד עם גורמים חוץ-צבאיים כדי להקל על בני המיעוט את השירות ואת המחייה במדינת ישראל. העבודה ברובה מתבצעת מול גורמים חיצוניים כגון מנהל מקרקעי ישראל, היחידה להכוונת חיילים משוחררים, משרד ראש הממשלה, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. "אני מתכוון לחתום את סוגיית הקניית המגרשים לחיילים המשוחררים שהם בני מיעוטים, רובם דרוזים ובדואים. הנושא הזה נותר פתוח כ-4 שנים, ועלינו לספק מגרשים עבור בנייה עצמית למשוחררים", הגדיר אל"ם אחמד את אחד מהאתגרים המרכזיים של המינהל לשנת 2012
לדברי ראש מינהל האוכלוסיות, אל"ם רמיז אחמד, בכל שנה מגייס המינהל כ-450 בדואים שבוחרים להתנדב ולשרת בצה"ל. במחזור גיוס מרץ גויסו כ-146 מהם. "הכוונה שלנו היא להרחיב ולהגדיל את מספר המשרתים הבדואים", הגדיר אל"ם אחמד. למרות זאת, ניצבים בפני מינהל האוכלוסיות קשיים לא פשוטים. "בצל מציאות של הסלמה ביטחונית שמתרחשת מפעם לפעם, או של אכיפת החוק בדרום בכל הנוגע להריסות בתים – רואים ירידה במוטיבציה לגיוס של הבדואים", הסביר אל"ם אחמד. אולם, במינהל האוכלוסיות אף פעם לא מוותרים, ומנסים אף להוות גורם תומך עבור הבדואים שמעוניינים להתגייס. "אנחנו מנסים לגשר על הפערים בחייהם", מציין אל"ם אחמד.
בפועל, במקביל להסברים הללו, מנסה מינהל האוכלוסיות לסייע בגישור בין האוכלוסייה הבדואית לבין משרדי הממשלה בנושא הריסות הבתים. "אנו עוסקים רבות בקידום וליווי המשוחררים, אשר בבוא היום ישמשו כשופר עבור צה"ל ויעודדו את הגיוס בקרב הדור הצעיר יותר", מציין אל"ם אחמד.
בימים אלה מתבצעת עבודה מול משרד ראש הממשלה ומול ראש אגף תכנון המדיניות במשרד, אודי פרוואר. "אנחנו בוחנים עבודות לקידום הטיפול בבדואים, גם בנושאי ליווי אחרי שחרור וקביעת תוכניות בנייה", טען אל"ם אחמד. יתר על כן, מתבצעת עבודה שוטפת בין מינהל האוכלוסיות למשרד לפיתוח הנגב והגליל, שבראשו עומד השר סילבן שלום. "סגן השר, חבר הכנסת איוב קרא, ביקר במינהל לפני כמה שבועות ודנו בדרכים לסיוע לבני המיעוטים", סיפר אל"ם אחמד.
בתוך כך, נבחן גם סיוע לחיילים הבדואים המשוחררים, בנושאי רכישת מקצועות והכשרות והשתלבות בחברה. "המון גורמים נרתמים לסייע לנו, גם במגזר הפרטי והציבורי", אמר אל"ם אחמד. על הגורמים האלה מונה ראש מינהל האוכלוסיות את מפעלי הטקסטיל בדרום, מפעלים ביטחוניים בצפון הארץ, שירות בתי הסוהר ושירות בתפקידים שונים בקבע ובמשמר הגבול. "משטרת ישראל מאפשרת לגייס בני מיעוטים ששירתו כלוחמים, ומקלה עליהם בנושא הבחינות לפני התפקיד. במחוז ירושלים, למשל, משרתים גם דרוזים וגם בדואים", הסביר אל"ם אחמד.
לדבריו, צה"ל מפיץ לכל המשוחררים איגרות שמטרתן להגביר את שיתוף הפעולה. "היענות האוכלוסייה הבדואית לקבלת סיוע והכוונה היא גבוהה, אבל אנו זקוקים לסיוע מצד הגורמים הציבוריים והאזרחיים", מציין אל"ם אחמד.
לצד ניהול הממשקים עם גורמים מחוץ לצה"ל, לשם סיוע בהשתלבות ובהתמקצעות של האוכלוסייה הבדואית, מציגים בצה"ל נתונים חיוביים לגבי מספר הבדואים שבוחרים לחתום קבע ולהמשיך לשרת בצה"ל. "כ-40 עד 50 אנשים מהעדה ממשיכים לשירות קבע בכל שנה. נתון זה מצביע על כך שאחד מכל תשעה בדואים בוחר להמשיך בשירות קבע", ציין אל"ם אחמד.
