משבר האמון מול המשטרה

יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר "הדיון אינו פוליטי אלא מקצועי ועוסק באחת הסוגיות המורכבות ביותר שעומדות בפני משטרת ישראל כיצד גוף ממלכתי האמון על שמירת החוק והסדר פועל בתוך חברה מגוונת, המורכבת מקהילות שונות, תרבויות שונות ונרטיבים שונים. לצד החובה לאכוף את החוק, המשטרה נדרשת גם לבנות אמון, להבין מאפיינים קהילתיים, להכיר שפות, תרבויות ורגישויות, ולפעול באופן מותאם לאוכלוסיות שונות. האתגר הוא למצוא את האיזון הנכון בין הפעלת סמכות לבין בניית שותפות עם הציבור. בסופו של דבר, שמירת הסדר הציבורי ושמירת האמון הציבורי אינן מטרות סותרות, הן משלימות זו את זו."

ח"כ גלעד קריב ביקש לקבל נתונים מפורטים על כוח האדם והפריסה בשטח, לרבות מספר מש"קי הקהילה, קיומם בתחנות האחראיות על יישובים ערביים וערים מעורבות, והאם הם דוברי ערבית. בנוסף ביקש לדעת כמה תחנות משטרה נפתחו ביישובים ערביים בארבע השנים האחרונות, מה מצב התקנים והאיוש בתחנות אלה ומהן המגמות האחרונות בתחום. עוד ביקש לקבל בכתב פירוט על השינויים הארגוניים שנעשו במשטרה בנושא הטיפול בפשיעה בחברה הערבית, ובמיוחד המעבר מאגף לחטיבה, שלדבריו עשוי להצביע על הורדה במדרג הפיקודי. כמו כן מתח ביקורת על כך שפניות מרכז המחקר והמידע של הכנסת וחברי הכנסת למשרד לביטחון לאומי אינן מקבלות מענה מספק, וביקש שהמשטרה תעביר מידע מלא על בינוי, תקנים, איוש והשינויים הפיקודיים שבוצעו בארבע השנים האחרונות.

ח"כ יצחק גולדקנופף אמר כי "הציבור החרדי חווה בשבועות האחרונים משבר אמון חריף מול משטרת ישראל. התחושה ברחוב החרדי היא שהמשטרה מעורבת בסוגיות שאינן בליבת תפקידה, באופן שיוצר ריחוק וחשש מפנייה אליה. מצב שבו אזרחים חוששים ליצור קשר עם המשטרה בעת מצוקה הוא מצב שאינו יכול להתקיים במדינה דמוקרטית, ויש לפעול לשיקום האמון בין הציבור החרדי לבין גורמי אכיפת החוק."

ח"כ פנינה תמנו-שטה: "לאורך שנים התמודדה קהילת יוצאי אתיופיה עם תופעות של פרופיילינג, אכיפת יתר ופתיחת תיקים בהיקפים חריגים. לצד צעדים שנעשו בשנים האחרונות, עדיין קיימת חובה לבחון לעומק את הנתונים, לזהות מוקדי כשל ולוודא שכל צעיר וצעירה במדינת ישראל זוכים ליחס שוויוני מצד מערכות האכיפה. חיזוק האמון מחייב גם נכונות של המערכת לבחון את עצמה ולהפיק לקחים."

ח"כ מיקי לוי: "משטרת ישראל מחויבת לאכוף את החוק ופועלת בהתאם לסמכויותיה. כאשר צה"ל מעביר למשטרה פרטים של מלש"בים שלא התייצבו לשירות, חובתה של המשטרה לעכבם, לעוצרם ולהביאם בפני הגורמים המוסמכים. המשטרה אינה קובעת את מדיניות הגיוס ואינה צד לוויכוח הציבורי בנושא, אלא מבצעת את הוראות החוק כפי שנקבעו על ידי הרשויות המוסמכות."

יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה, אמר כי "בניית אמון בין המשטרה לבין קבוצות שונות בחברה אינה משימה המוטלת על המשטרה בלבד. מדובר במשימה לאומית רחבה שמחייבת גם מעורבות של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים נוספים. בדוחות הביקורת מצאנו פערים בכוח אדם, קשיים במתן שירות מותאם לאוכלוסיות שונות, ליקויים בטיפול בתלונות על אפליה ופערים במנגנוני הבקרה. כל אלה משפיעים באופן ישיר על האמון הציבורי במערכת האכיפה."

אריה ארליך, עורך עיתון "משפחה", אמר כי "משבר האמון בין הציבור החרדי למשטרה אינו סוגיה של יחסי ציבור אלא סוגיה בעלת השלכות מעשיות על חיי היום־יום ועל ביטחון האזרחים. כאשר צעירים חרדים חוששים לפנות למשטרה גם במקרים שבהם הם נפגעי עבירה, או כאשר אזרחים מהססים להזעיק את המשטרה בעת אירוע חירום, נוצר מצב שמחייב בחינה מחודשת. השאלה איננה רק כיצד המשטרה נתפסת בעיני הציבור החרדי, אלא כיצד ניתן למנוע מצב שבו חלקים מהציבור ירגישו שהמשטרה אינה כתובת עבורם. שיקום האמון הוא אינטרס של הציבור החרדי, של המשטרה ושל המדינה כולה."

סנ"צ אלי סנבטו, ראש מדור קהילת יוצאי אתיופיה במשטרת ישראל, אמר כי "בשנים האחרונות הוקמו מנגנונים ייעודיים לחיזוק הקשר עם קהילת יוצאי אתיופיה, בהם מדור ייעודי, מערך מש"קים קהילתיים, פורומים קבועים של שיתוף ציבור ותוכניות עבודה ממוקדות. אני לא מתעלם מכך שנותרו אתגרים וקשיים, אך ניתן לראות שינוי משמעותי במודעות הארגונית ובאופן שבו המשטרה פועלת מול הקהילה. יש ירידה משמעותית בהיקפי אכיפת היתר לעומת העבר, לצד השקעה רבה בהידברות, בחינוך ובבניית אמון. הדרך עדיין לא הושלמה, אבל יש התקדמות ממשית."

רפ"ק יונס אבו ליל, משטרת ישראל, אמר כי "מאז שנת 2016 נעשו צעדים משמעותיים לחיזוק השיטור בחברה הערבית, ובהם הקמת תחנות משטרה חדשות, הקמת המנהלת לשיפור שירותי המשטרה בחברה הערבית ובהמשך הקמת אגף קהילות ומתנדבים. לצד הפעילות המבצעית למאבק בפשיעה ובאלימות, המשטרה משקיעה משאבים רבים בעבודה קהילתית, בקשר עם ראשי רשויות, אנשי דת ומנהיגי קהילה, ובהפעלת תוכניות הסברה וחינוך לצעירים ולבני נוער. הניסיון מלמד כי לא ניתן להתמודד עם האתגרים בחברה הערבית באמצעות אכיפה בלבד. נדרשים גם הידברות, שותפות ובניית אמון מתמשכת, ואלה מהווים חלק מרכזי מתפיסת הפעולה שלנו."

סנ"צ בני מלכה, ראש מדור יס"מ במשטרת ישראל, אמר כי "אותם שוטרים ואותן יחידות פועלים מול כלל האוכלוסיות בישראל ולעיתים אף מול מספר מגזרים שונים במהלך אותו יום. המשטרה אינה פועלת מול מגזר כזה או אחר באופן שונה, אלא בהתאם לחוק, לנהלים ולנסיבות של כל אירוע. בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים בהכשרות בתחום הרב־תרבותיות, בשילוב בני קהילות שונות בשורות המשטרה ובהעמקת ההיכרות עם מאפייני החברה הישראלית. מטרתנו היא להבטיח אכיפה מקצועית, שוויונית ורגישה לכלל אזרחי המדינה."