גידול של 437% בגיוסים של חברות בתחום הדזרטק בישראל

הייטק במדבר, דו"ח שסוקר את הטכנולוגיות פורצות הדרך להתמודדות עם אתגרי המדבר והמדבור הגלובליים, ומנתח את הסקטור המתפתח בישראל בתחומי המים, התשתיות, האנרגיה המתחדשת והחקלאות.

24.07.2022 מאת: פורטל הכרמל והצפון
גידול של 437% בגיוסים של חברות בתחום הדזרטק בישראל

צילום דבורין תקשורת, דוברות קרן מיראז ישראל

 

הייטק במדבר קהילת DeserTech, ו-Start-Up Nation Central מפרסמות את דוח הדזרטק הראשון בישראל: סך כל ההשקעות בחברות בתחום הגיעו ל-374 מיליון דולר, גידול של 437% בגיוסים של חברות בתחום הדזרטק בישראל בחמש השנים האחרונות, כאשר 76% מהן בתחום חקלאות ותשתיות, 60% מהחברות נמצאות בשלבים מוקדמים.

 

קהילת DeserTech פועלת מייסודם של קרן מיראז' ישראל, המכון הישראלי לחדשנות, המשרד להגנת הסביבה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, 

 

 

דוח ה- DeserTech הראשון שנערך בישראל הכולל את מפת הסטארט-אפים בתחום. הדו"ח בדק את פעילות התחום בישראל בעשור האחרון, ונערך על ידי קהילת DeserTech בשיתוף עם Start-Up Nation Central. הדו"ח, המבוסס על מידע מה- Finder – מאגר המידע של Start-Up Nation Central, סוקר את הטכנולוגיות פורצות הדרך להתמודדות עם אתגרי המדבר והמדבור הגלובליים, ומנתח את הסקטור המתפתח בישראל בתחומי המים, התשתיות, האנרגיה המתחדשת והחקלאות.

 

 

הדו"ח מציע לשחקנים השונים באקוסיסטם הצומח להכיר את המגמות הבולטות בו, ולזהות את הצירים בהם ניתן לשלב טכנולוגיות קיימות או לפתח פתרונות חדשניים. הדו"ח הוא כלי שפותח על ידי קהילת DeserTech, הפועלת מייסודם של קרן מיראז' ישראל, המכון הישראלי לחדשנות, המשרד להגנת הסביבה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב.

 

 

בחמש השנים האחרונות, 22 סטארט-אפים מתוך 66 חברות שבליבת התחום, גייסו סכום של 374 מיליון דולר, כאשר במהלך השנים 2017-2021 גדל המימון שגויס ב-437%. 76% מהחברות שגייסו הן בתחומי החקלאות והתשתיות, ומרביתן נמצאות בשלבי פיתוח מוקדמים. עוד מצא הדוח כי 50% מהחברות בתחומי המים והאנרגיה נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים. מרבית הסטארטאפים עוסקים במציאת פתרונות להשקייה חכמה ובנייה חכמה בסביבה מדברית ובאזורי אקלים צחיח.

 

 

נוסף לכך, הדו"ח מבקש להדגיש את חשיבותו של הנגב לפיתוח התחום, ומצא שביחס למספר הסטארט-אפים הכללי שיושבים בנגב ששיעורם 2-3%, כ- 17% מהסטארטאפים בתחום ה- DeserTech פועלים מהנגב. זאת, בין היתר מכיוון שהנגב מהווה כר פורה לפיתוח, ניסוי, התאמת והטמעת טכנולוגיות מהתחום.

 

 

כמו כן, הדו"ח מציע פתרונות למדינות בהן תופעת המדבור עלולה להפוך על פיהן כלכלות שלמות המתבססות על חקלאות. מנגד, הדו"ח מציע הזדמנויות להתבונן על המדבר הישראלי כמשאב ייחודי בו ניתן לייצר אנרגיה מתחדשת.

 

 

מהדו"ח ניתן ללמוד כי קצב הצמיחה המהיר של הסקטור צפוי ליצור עלייה משמעותית בפיתוח תחומים חדשים הנקשרים ל-DeserTech. כמו כן, נראה שהתחומים בהם נדרשת גדילה בפיתוח פתרונות, לאור תופעת המדבור הגלובלית ההולכת ומתרחבת גם למדינות נוספות בעולם, הם התאמת גידולים לאקלים צחיח, ייצור וטיהור מים שיהיו ראויים לשתייה ולחקלאות וניהול מערכות הולכת מים לאיזורים צחיחים ומרוחקים מתשתיות.

 

 

סיוון כהן שחרי, מנהלת הפעילות של קהילת DesertTech אמרה כי המגמות הבולטות בסקטור המתפתח מעידות על הפוטנציאל הטמון בהתאמת טכנולוגיות קיימות בעולמות החקלאות, מים, תשתיות ואנרגיה מתחדשת לצרכי העולם ההולך ומתחמם. קהילת DeserTech פועלת לעודד יזמים להשתלב בשוק הגלובלי ולהרחיב את שיתופי הפעולה שלהם גם למדינות ואיזורים בעולם בהם נדרשת התערבות שתביא לצמצום השפעת המדבור ויצירת מרחב חיים מאפשר ובר קיימא. אנו שמחות להוביל את המהלך האסטרטגי בו ישראל בכלל והנגב בפרט ימוצבו כמרכז בינלאומי להתאמת טכנולוגיות ומכאן תצא הבשורה של חיבור בין יזמים, משקיעים, תעשייה, חוקרים וקובעי מדיניות במטרה להתגבר על אתגרי המדבור".

 

 

גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה: "ההתמודדות עם משבר האקלים יכולה להוות הזדמנות כלכלית עצומה לישראל. זהו פוטנציאל שעדיין לא מומש, ואנו מאמינים שזהו אחד מהמקרים שבהם להתערבות הממשלה יכולה להיות השפעה חיובית משמעותית. DeserTech נועד להפגיש בין בעלי עניין באופן חוצה מגזרים, תחומים וגבולות, וליצור אקוסיסטם של חדשנות שיקדם פתרונות יעילים חיוניים וישימים ברמה המקומית והגלובלית. קהילת החדשנות DeserTech צפויה למלא תפקיד מפתח בהפיכת האקוסיסטם בתחום צומח זה למרכז עולמי של פתרונות בני-קיימה, ותתרום לעתיד מלא בהזדמנויות לכולנו".

 

 

ניקול הוד סטרו, מנכ"לית קרן מיראז' ישראל: "קרן מיראז רואה בנגב מנוע צמיחה כלכלי וחברתי משמעותי בישראל. כחלק מפעילותה לקידום האזור ברמה הלאומית והבינלאומית, הקרן החליטה להוביל ולפתח את תחום ה- DeserTech בנגב. המדבר הישראלי הוא אחד הנכסים העולמיים המרכזיים להתמודדות עם תופעת המדבור ושינויי האקלים ומהווה מקור ליזמות וחדשנות טכנולוגית להתמודדות ומציאת פתרונות גלובליים. באמצעות שיתופי הפעולה שהקהילה יצרה עם המגזר האקדמי, העסקי והציבורי, חברות DeserTech מכל העולם שמות פעמיהן לנגב ומבקשות להגיע וללמוד מהפיתוחים החדשים בתחום שנולדו במדבר הישראלי. הצמיחה הגדולה שמוצגת בדוח הינה תוצר של השקעות של כל הגופים הללו ותביא בסופו של דבר להקמת עוד חברות סטארט-אפ בנגב, פתיחת נציגויות של חברות בינלאומיות באזור וליצירת מקומות עבודה נוספים בנגב".

 

 

דורון מלר, סמנכ"ל, המכון הישראלי לחדשנות: "המדבר מציב בפנינו אתגרים ולטובת ההתמודדות איתם, אנחנו מסייעים בקידום של שפה חדשה ופעילות של  יזמים וטכנולוגיה שישנו בעתיד, את החיים במדבר. אין לנו ברירה, העולם הולך והופך למדברי יותר ויותר, גם בחלקים נרחבים באירופה, שאיננה החשודה המיידית בהקשר זה. הפוטנציאל של תחומים טכנולוגיים שונים להתאמת הפעילות שלהם עבור אתגרי המדבר הוא אדיר וזה פותח שוק בלתי נגמר של פעילות עבור היזמים הישראלים והבינ"ל".

 

 

עדו יוסובזון, מוביל תחום טכנולוגיות חקלאות ומזון ב Start-Up Nation Central: "אקוסיסטם החדשנות הישראלי מתאפיין בוורסטיליות ובמציאת פתרונות לאתגרים גלובאליים. השינויים האקלימיים להם אנו עדים פותחים הזדמנויות לניצול היתרונות היחסיים של ישראל בשילוב טכנולוגיה ומאפיינים אקלימיים לפיתוח פתרונות לאתגרי המדבר. בבחינת המצב הקיים בישראל במקביל לאתגרים שזוהו על ידי קהילת DeserTech ניתן לזהות הזדמנויות צמיחה מיידיות בעיקר בתחום החקלאות עם דגש על התאמת זנים לגידול באקלים מדברי תוך ייעול תהליכי הגידול ושיפור איכות התוצרת. הפוזיציה של ישראל כמקום המושך השקעות בינלאומיות ושוק יעד עבור חברות בינלאומיות למציאת פתרונות מתקדמים ושיתופי פעולה מהווה הזדמנות שהאקוסיסטם המקומי צריך לנצל".

 

פורטל הכרמל

תגובות

מומלצים

\