מעשנים? תכירו את המחלות שלא ידעתם עליהם

 

השבוע, מציינים בישראל ובעולם את היום ללא עישון. הזדמנות מעולה להפסיק לעשן וגם להסביר כי הוכח במחקרים רבים קשר מובהק בין עישון למחלות קשות או כרוניות.

 

כולנו מכירים את נזקי העישון בהקשר של סרטן הריאות, אך מעטים יודעים שעישון יכול לגרום לסוגים אחרים של סרטן, כמו סרטן שלפוחית השתן וגם למחלות ריאה כרוניות (COPD).

 

נכון שישנם גורמי סיכון נוספים להתפתחות סרטן, אך עבור מעשנים – הסיכון שלהם לפתח סרטן שלפוחית השתן הוא פי שלושה מאנשים שאינם מעשנים, יותר מ-80% מחולי סרטן ריאה הם מעשנים כבדים בהווה או בעבר וגם מרבית החולים במחלת נשימה כרונית דוגמת COPD הינם מעשנים. רופאים מומחים בכירים מסבירים על הנזקים הבריאותיים הקשים של עישון:

 

פרופ' יאיר בר, סגן מנהל המכון האונקולוגי, מומחה לגידולי בית חזה מסביר על "האקדח המעשן" – הקשר בין עישון סיגריות לבין סרטן ריאות: "הקשר בין עישון לסרטן ריאות הוכח בוודאות גדולה במחקרים אפידמיולוגיים ובניסויי מעבדה רבים. שאיפת עשן טבק באופן עצמי או עישון פסיבי מגבירים את הסיכון לחלות בסרטן ריאות.

 

בעשן הסיגריות יש כ-7,000 כימיקלים מתוכם לפחות 70 חומרים הידועים כמסרטנים. נזקי העישון ניכרים בכל איברי הגוף ובמיוחד בריאות עקב החשיפה המסיבית של רקמת הריאה לחומרים המסרטנים.

 

מחלת סרטן הריאות שכיחה ביותר וקטלנית - מדי שנה מתים ממנה בישראל 2000 אנשים, וברחבי העולם 1.8 מיליון איש. שכיחות סרטן הריאות תלויה במספר גורמים סביבתיים ומעט מאד גורמים גנטיים, אך הגורם המובהק הוא עישון מוצרי טבק כולל סיגריות אלקטרוניות, טבק לגלגול או נרגילה. הפחתת הכמות של העטרן עם השנים והמעבר לסיגריות עם פילטר לא סייעו בהפחתת הנזקים.

 

הסטטיסטיקה נותרה ברורה וטראגית: יותר מ-85% מבין חולי סרטן הריאות הם מעשנים בהווה או מי שעישנו בעבר. הנה מספר דוגמאות לחומרים שאתם מכניסים לגוף כשאתם מעשנים: אצטון, אמוניה, מתנול, נפטלין, מימן ציאנידי, בוטן, די.די.טי ועוד חומרים מסרטנים שמוכרים לנו יותר מעולמות התעשייה ושאינם צריכים להימצא בגוף האדם.

 

בעשן של סיגריות אלקטרוניות מוצאים פורמלדהיד, טולואן, ניטרואמינים ועוד מגוון חומרים מסרטנים. החומרים האלו גורמים לנזק (מוטציות) לחומר הגנטי בתאים ואז הם מתחלקים ללא בקרה וכך נוצר הגידול הסרטני בריאות. ההתמכרות הקשה לניקוטין והכנסה מסיבית של חומרים מסרטנים לגוף יוצרת שילוב קטלני".

 

סוג נוסף של מחלת סרטן אשר נגרם בעקבות עישון, ונמנה על אחת מעשר מחלות הסרטן השכיחות ביותר – סרטן שלפוחית השתן.

 

המומחה לאונקולוגיה, דר' דוד סריד, יו"ר החוג לאונקולוגיה אורולוגית של האיגוד האונקולוגי, ומנהל תחום אורולוגיה אונקולוגית במערך האונקולוגי בבית חולים איכילוב, מסביר על הקשר בין המחלה לעישון:

 

"בכל שנה כ-1,500 חולים חדשים מאובחנים בסרטן שלפוחית השתן, הידוע גם כ'סרטן כיס השתן', וכן בכל שנה כמעט 400 אנשים מאבדים את חייהם לאותה מחלה. לרוב הסרטן יאובחן בקרב בני 60 ומעלה, והוא נפוץ פי שלושה יותר בגברים מעשנים לעומת נשים. סימן אפשרי למחלה הוא דימום בשתן, המחייב בירור רפואי. ברוב המקרים, החולים יפנו בזמן לרופא ויאובחנו בשלב מוקדם, מה שמגביר את הסיכוי להירפא. אך ב-15% מהמקרים, הסרטן מתגלה בשלב שבו אפשרויות הטיפול הולכות ומצטמצמות והמשמעות היא שהסיכויים להחלמה מצטמצמים. 

 

ישנו קשר מאוד משמעותי בין עישון להתפתחות הסרטן. אומנם ישנם גורמי סיכון נוספים להתפתחות הסרטן, כמו זיהומים כרוניים, אבנים בכליות, מחלות גנטיות, חשיפה לחומרים כימיקלים בתעשייה וכן תרופות, אך עבור מעשנים – הסיכון שלהם לפתח סרטן שלפוחית השתן הוא פי שלושה מאנשים שאינם מעשנים. עם זאת, אין כמעט מודעות לקשר שבין שלפוחית השתן לסרטן, ובעוד שרבים מדברים על נזקי העישון בהקשר של סרטן הריאות, מעטים יודעים שעישון יכול לגרום לסרטן שלפוחית השתן. הנזק יכול להופיע גם שנים רבות לאחר הפסקת העישון ולכן אין זמן טוב יותר להפסיק לעשן מבזה הרגע".

 

עישון לא גורם רק לסוגים שונים של סרטן, אלא גם למחלות ריאות כרוניות וקשות כמו מחלת ריאות חסימתית כרונית הידועה כ-COPD, האחראית על כ-3,000 מקרי מוות בכל שנה, נגרמת בכ-85% מהמקרים אצל מעשנים ומעשנים לשעבר.

 

פרופ' דוד שטרית מנהל מערך הריאות במרכז הרפואי מאיר: "בין עישון למחלת ה-COPD שהיא מחלה כרונית הפוגעת בדרכי הנשימה והריאות, קיים קשר מובהק וברור, שכן ידוע שבין 85% ל-90% מהחולים במחלה הינם מעשנים, ולעיתים קרובות מעשנים כבדים. ככל שהגיל עולה, כך יורדת היכולת הריאתית אצל כל אחד מאיתנו, אך אצל אנשים מעשנים היכולת הריאתית נפגעת כפי  2 לעומת לא מעשן.

 

לכן, הפסקת העישון הינה התערבות  חשובה מאוד, ויפה שעה אחת קודם. מדובר במחלה שדורשת מתן טיפול קבוע לשם מניעת 'התלקחות' – החמרה של המחלה, ופגיעה ממשית בתפקוד הריאות של החולה. פה בדיוק ישנה חשיבות לטיפול במשאפים באופן קבוע, כדוגמת משאף משולש הניתן פעם ביום המכיל שלושה מרכיבים פעילים כדי להפחית את ההחמרות ואפילו תמותה. זאת לצד חשיבות של הפסקת עישון, דווקא בקרב מעשנים כבדים. 

 

כרופא המטפל יום-יום בחולי COPD, להביא את החולה להפסיק לעשן הינו אתגר לא פשוט, שכן מדובר באנשים שמעשנים כבר שנים רבות. את החולים פחות מעניינים המספרים, כאשר אנחנו מראים להם את צילומי הריאות או סיטי  ריאות במידה ויש והנזק של העישון, זה כן דבר משכנע. לבטח, כאשר החולים רואים כיצד עם הפסקת העישון והטיפול הם מצליחים לבצע פעולות שלא יכלו לבצע קודם לכן כמו לשחק עם הנכד או  להרימו על הידיים או לשחק משחקי כדור עם הילד  וכדומה".