פרשת השבוע שלח

 

בהמשך הפרשה, ניתנות לעם ישראל מספר מצוות   וביניהן מצוות ציצית: ויאמר ואמר ה' אֶל מֹשֶׁה לאמֹר. דַּבֵּר אֶלבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הכנף פתיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם...לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי ..." ( טו לז- מ)".

נקודות  התייחסותי מהפרשה,מלכתחילה  אציין, אינני מייצג את הפרשנות המסורתית, מאידך אנוכי מכבדה ומשתמש בה.

 

המרגלים. משה שלח שנים-עשר אנשים, כפי שציווה אותו ה', כולם"נשיאים"- כל אחד נכבד מחברו, למשימת ריגול שיבדקו את הארץ לפני שבני  ישראל מגיעים אליה.  מודגש שמדובר ב-"ראשי ישראל".

 

בפועל  המשימות  שמשה  הטיל על הנכבדים לא  היו  משימות  צבאיות, אלא  אידיאולוגיות. ניתן אף לציין שנשלחו חבורה שבמושגי ימינו זו חבורה של פוליטיקאים.

 

בהוראות משה ל'מרגלים' לא דובר בהוראות מודיעיניות של בעל מקצוע  בתחום המודיעין כמו לדוגמא בקשתו שיביאו איתם פירות כהוכחה לפוריותה של הארץ .אין בזאת  ערך מודיעיני אלא תדמיתי לצורך חיזוק  ביטחונם של בני ישראל שהם הולכים למקום ראוי.

 

יתרה מכך ניתן לשאול לשם מה כל  טירחת הריגול? הרי עוד לפני שליחת המרגלים, בספר ויקרא פרק  כ"ו, הודיע אלהים: " אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם, ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו , והשיג לכם דיש את  בציר ישיג את זרע  ואכלתם לחמכם לשובע".

 

בהקשר לכוח הצבאי של יושבי הארץ כבר נאמר "ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב"

 

מן האמור עולה שלכאורה לא היה צורך לשלוח מרגלים שיבדקו אם הארץ פוריה ואם תושביה חזקים. התשובות לכל השאלות היו כבר ידועות לפי הודעות ,  הקדוש ברוך הוא.

 

כאשר האנשים סיפרו כל אחד מה ראו בארץ כנען ושניים אפילו הביאו אשכול ענבים לחיזוק עדותם, בסופו של דבר זה היה  מתכון לכישלון . 12האנשים שסיפרו כל אחד מה ראה, כמצופה  בקבוצה כל כך גדולה , כשחזרה מארץ ישראל, יש ביניהם  חילוקי דעות קשים. דהיינו אסור לשלוח 12 מרגלים לכאורה לאותו יעד!.

 

הלקח נלמד על ידי יהושע בן נון כאשר רצה ל'חפור' את הארץ, שיגר שני אנשים בלבד, שדיברו עם יצאנית ובאמצעותה השיגו את כל המידע הנדרש, היות והיה ידוע שגברים יוצאי צבא מגיעים אליה מדי פעם ומתרברבים ביכולתם בביצועיהם הצבאיים.

 

למשמע דברי הנשיאים -12 המרגלים, נבהלו הקהל-יוצאי מצרים.

 

נשיאי השבטים תרו את ארץ ישראל במשך 40 יום והסיתו את השבטים שלא להיכנס לארץ, ועונשם היה להישאר 40 שנה במדבר, " יום לשנה ".

 

ולא  תתורו אחרי לבבכם בפרשתנו נאמר, בין היתר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי  עיניכם"(ט"ו, י"ט) נשאלת השאלה מדוע  מקדימה התורה  את הלב לעיניים? הרי תחילה העין רואה  ורק אחרי כן  הלב חומד?.

 

 אלא  שהעין של האדם היא משלושה שאינם ברשותו של האדם (עיניים, אוזניים ,ואף) אי לכך לא  ניתן לחייב את האדם על שראה וחמד, אלא על שליבו השיאו לצעוד למקום שבו יראה דבר תאווה .אי לכך נאמר בתורה "ולא תתורו אחרי לבבכם" ללכת למקום שבו יחטיאו אותכם העיניים שלכם.

 

מצוות הציצית, כאמור, בחלקה השני של הפרשה מסביר אלוהים למשה את טעמה של מצוות הציצית, שתזכיר לבני ישראל את חובת האדם להיזכר במצוות ולא לתור אחרי הלב והעיניים, כפי שעשוהמרגלים ('התרים' בלשון המקרא) שתרו את הארץ אחר מראה עיניהם, דבר שגרם להם לזנות מאחרי ה', ולא זכרו את מצוות ה'.