כחצי מהנשים מרוויחות שכר מינימום ומטה

נתונים מדאיגים בכל הנוגע לשכר נשים בישראל, רוב הנשים לומדות חינוך, הוראה ומקצועות פרה רפואה, מספר ילדים ממוצע לאישה בישראל הוא 3.1, כמעט 40% מהנשים בשוק העבודה מרוויחות שכר מינימום ומטה לעומת 26.6% מהגברים. בחברה הערבית רק 29.8% מהנשים עובדות.

14.01.2022 מאת: פורטל הכרמל והצפון
כחצי מהנשים מרוויחות שכר מינימום ומטה

 

הוועדה לקידום מעמד האישה הציגה את מדד המגדר לשנת 2021 של שוות – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר. יו"ר הוועדה ח"כ תומא סלימאן: "נסיגה בזכויות האדם - נסיגה בזכויות נשים", מנהלת מרכז ידע לנשים ולמגדר: "בשנת הקורונה, 60% מהנשים מטפלות בילדים ובבית", מנכ"לית "קולך": "יש פערים בשכר בין בוגרות החינוך הממלכתי-דתי לממלכתי"
 

 

הוועדה קיימה דיון בנושא מה חדש במדד המגדר לשנת 2021 של שוות – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר. יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן אמרה בפתח הדיון: "המדד מסייע לנו להבין את השינויים שקורים בתוך הציבור בישראל. השנה הוא ייתן לנו להסתכל בצל מגפת הקורונה, שההשלכות שלה היו קשות".
 

 

ד"ר הגר צמרת, ממכון ון ליר, הציגה את עומק אי השיוון בישראל: "רוב הנתונים שלנו הם על שנת 2019, מה שעצוב הוא שהנתונים של אותה השנה עדיין לא מעודכנים. ככל הנראה רק עוד 3 שנים נראה את ההשפעה של הקורונה. העמדנו ב-2004 את אי השיוון המגדרי כולו על 100 וביחס אליו אנו מודדות. אחרי 15 שנה זה הגיע ל-0.88. יש ירידה באי השיוון ובשנים האחרונות היחס לא השתנה. אי השיוון הגדול ביותר נמצא בעוצמה פוליטית וכלכלית - 68%, בתרבות ותקשורת - 56%, בשוק העבודה - 42% ובהשכלה 11%.

 

בחברה החרדית אי השיוון הוא 63%, בחברה הערבית 60%, בגילאי 65+ הוא 43% ובפריפריה 25%. בשנת 2011 שיעור המנכ"ליות של משרדי הממשלה היה 10.3%, לעומת זאת ב-2021 הוא עומד על 30%. שיעור המנכ"לים והמנכ"ליות במשק עומד על 40,900 גברים ו-9,300 נשים. אין ממש שיפור. עקבנו גם אחרי ההשמעות של זמרים לעומת זמרות בתחנות הרדיו, 66% מההשמעות הם של גברים ורק 19% של נשים.".
 

 

ד"ר צמרת הוסיפה: "כמעט 40% מהנשים בשוק העבודה מרוויחות שכר מינימום ומטה לעומת 26.6% מהגברים. ישנן יותר נשים בהשכלה, אך קיימת הסללה. משנת 2003-2019 נשים עוסקות יותר במקצועות ההוראה ובטיפול סיעודי, לעומת הנדסה, פיתוח תוכנה, רפואה ומשפט. בהשכלה, רוב הנשים לומדות חינוך והוראה ופרה רפואה. מספר ילדים ממוצע לאישה בישראל הוא 3.1 וב-OECD 1.6. ב-2019 86% מהנשים עומדות בראש משפחות חד הוריות לעומת 14% מהגברים ו-32.5% מהן נמצאות במשרה חלקית עקב טיפול במשפחה ובבית, לעומת 2.6% מהגברים. מספר הפניות החדשות מדי שנה למרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית עלה: בשנת 1999 היו 7.073 פניות לעומת 13,994 בשנת 2019 וגם מספר תיקי העבירות בין בני זוג". היא התייחסה גם לממד גיל 65+: "30.5% מהגברים משתתפים בכוח העבודה אחרי גיל 65, לעומת 15.4% מהנשים וכמות הנשים שמקבלות פנסיה ביחס לגברים הוא נמוך ויש פערים בשכר. בנוסף, נשים חיות יותר שנים בסך הכל, אך בבריאות פחות טובה".
 

 

ד"ר צמרת התייחסה גם למדד החברה הערבית והחרדית לפי שנת 2019: "60.1% מהגברים משתתפים בכוח העבודה בחברה הערבית בישראל, לעומת 29.8% מהנשים. בחברה החרדית, 83% מהנשים בגילאי 25-64 משתתפות בכוח העבודה, הגברים – 58% בלבד. 12% מהגברים למדו לתואר אקדמי בחברה החרדית לעומת 32% מהנשים".
 

 

הדס בן אליהו, מנהלת מרכז ידע לנשים ולמגדר במכון ון ליר: "בשנת הקורונה ניכרת תנודתיות גבוהה יותר מאשר בקרב גברים ביציאה מהעבודה ובחזרה אליה. הפגיעה התעסוקתית בנשים צעירות ובנשים מבוגרות קשה במיוחד, בהשוואה לגברים בקבוצות גיל אלה. בישראל, שיעור הנשים המבצעות עבודות שקופות במשקי הבית גדול יותר משיעור הגברים. לפי אוקטובר 2021, 61% מהנשים מבצעות טיפול בילדים ובבני המשפחה ו-60% מעבודות הבית. בינואר 2020 נפתחו 1,703 תיקים של אלימות במשפחה בהם הקורבן היא אישה ובאוקטובר 2021 נפתחו 2,130 תיקים. בדצמבר 2020 מספר הפניות של נשים למוקד 118 הגיע לשיא עם 511 פניות. נדרשת מדיניות ממשלתית מודעת-מגדר ברורה ונחרצת על מנת למנוע העמקה של פערים מגדריים וגידול באי השוויון בין נשים לגברים".
 

 

פרופ' נעמי חזן: "בתקופת הקורונה הבנו שנשים הופכות להיות סממן של בעיות חברתיות עמוקות. ההבדל בין בית למישור הציבורי מטושטש מאוד. יש תהליכים חברתיים חדשים והנפגעות העיקריות הן נשים. מדד המגדר השנה במיוחד הוא כל כך חשוב כי הוא מסמן ששינוי חברתי מציב אתגרים לחברה כולה. מדד חשיבה מגדרית זה לא סיסמה - זה כלי לשינוי חברתי, לחברה יותר שיווניות. מזל שיש לנו את הועדה לקידום מעמד האישה ופעם בשנה מישהו מפקח בצורה רצינית על מצב מדד המגדר ואי שייוון מגדרי".
 

 

דר' אורית רישפי,  כ"ן – עמותה לקידום נשים בישראל: "התהליכים המנומסים שלנו שנמשכים בערך 100 שנה לא הובילו אותנו להישגים של שיוון מגדרי. מבחינתו חקיקה היא מחייבת ככלי עבודה והיא חייבת להיות רוחבית". דר' מזל שאול הוסיפה: "אנחנו קוראות לחברות הכנסת הגיע הזמן לצאת בתכנית לאומית שמדברת על שיוון מגדרי".

 

 

תגובות

מומלצים

\