מרוואן ובעיות הבניה בעוספיה

 

שמי מרוואן, אני בן 30 וגר בעוספיא עם אשתי.

 

זה אומר שנאלצתי למתוח כבלים בעצמי לאורך מאות מטרים עד לשכן שהסכים שאתחבר דרכו לחשמל זה מאד לא בטיחותי, כשיהיו לי ילדים זה סכנה גדולה. כבר קרו תאונות ביישוב משפחה שלמה מתה בלילה אחד, כי השתמשו בגנרטור והוא לא עבד כמו שצריך ופלט גזים לבית כל הלילה.

 

לפעמים עובר איזה טרקטור או משאית, מעיף עמוד או כבל, ואז אנחנו שבוע בלי חשמל. בגלל שאנחנו חולקים כמה משפחות יחד חיבור אחד לחשמל, אז צריך להיזהר לא להעמיס אני למשל לא יכול להפעיל מגהץ וקומקום חשמלי יחד, מכונת כביסה ומזגן - כל הזמן עושה חישובים כאלה. 

 

בקורונה זה יצר סיטואציות הזויות: אני עובד באקטואריה (חישובים סטטיסטיים) בחברת ביטוח, כל המשרד עבד מהבית, אבל לי לא היה חיבור אינטרנט בבית, כי אין רשת חשמל. במשך שנה וחצי הובלתי מהלך מול חברת בזק, עד שהצליחו לחבר לנו תשתיות אינטרנט זה עצוב לספר, אבל כשסוף סוף חיברו את האינטרנט, היתה חגיגה בשכונה. מה שעבור כל אזרח מובן מאליו, בשבילנו היתה סיבה לחגיגה.

 

מאז שנות השבעים, לא הגדילו משמעותית את תחום השיפוט של היישוב, למרות שבינתיים האוכלוסיה הכפילה את עצמה. אני בניתי על קרקע שלי, בבעלותי למה אני צריך לחיות ככה? אין אופציות אחרות אין ממש שוק של שכירויות ביישוב, ואני  רוצה לגור ביישוב בו נולדתי. למה לא מאפשרים לפתח? זה חסם מרכזי שתוקע את העתיד שלי ושל כל החברים שלי, מכריחים אותך להיות עבריין בנייה.

 

 
אם יכולתי להגיד משהו לשרים האחראיים, הייתי מציע לכל אחד מהם לגור שבוע אחד בבית כמו שלי, ואני יכול לחתום שהוא ישר היה מסדר את כל הבעיות האלה. רק שבוע והוא לבד יבין שצריך פה שינוי, צריך לבוא לקראת האזרחים של המדינה."

 

מרוואן אינו לבד כ-130,000 אלף איש חיים בבתים שאינם מוסדררים, וסובלים מההשלכות קנסות, הריסות בתים, חוסר חיבור לחשמל ועוד.

 

תנו לבנות עתיד: חייבים לאפשר לאזרחים הערבים לבנות כחוק, לספק פתרונות תכנוניים לגידול באוכלוסיה. לכן יצרנו בסיכוי אופוק יחד עם שותפינו במרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי את המיפוי המלא של נושא ההסדרה והתכנון ביישובים הערבים. 

 

הדברים פורסמו בעמותת סיכוי-אופוק לשוויון ושותפות