"אין פסול בחוק יסוד שיגן על זכויות הדרוזים בישראל"
לאחרונה חזרנו לשמוע קולות של פוליטיקאים הקוראים לעגן את זכות השוויון של הדרוזים בחקיקת יסוד, פנינו לעורך הדין כמאל זכי כמאל, העוסק בתחום המשפט הציבורי, על מנת שייתן את דעתו המקצועית בעניין זה, עו״ד כמאל: הרעיון אינו פסול מיסודו אך יש ליישמו בצורה נכונה וראויה".
עו"ד כמאל זכי כמאל:"הדרוזים בישראל הם מיעוט קטן, בעל מאפיינים ייחודיים, הזקוק והזכאי בהחלט להגנה חוקתית על זכויותיו. אין בדבר הזה כשלעצמו פגיעה בערבים בישראל, או בדמוקרטיה הישראלית, אלא דווקא ההפך מכך".
חזר לאחרונה לדיון הציבורי הנושא של חקיקת חוק יסוד ייחודי לדרוזים, שתכליתו להגן על זכויות הדרוזים בישראל ובעיקר על זכותם לשוויון. עו״ד כמאל זכי כמאל, כעורך דין העוסק במשפט ציבורי וכבן לעדה הדרוזית, מה אתה חושב על הרעיון הזה?
עו״ד כמאל זכי כמאל: "בעבר חשבתי שהדבר הנכון ביותר בהקשר זה הוא ביטול חוק יסוד הלאום ועיגון עקרונות מגילת העצמאות בחוקי היסוד וכי לא צריך להוסיף התייחסות ספציפית לדרוזים בחוקי היסוד. עם הזמן שיניתי את עמדתי במעט ואני סבור כיום שיש גם מקום לעיגון זכויות הדרוזים במסגרת חקיקת יסוד משוריינת שלא ניתן לבטל או לשנות ברוב רגיל בכנסת".
"הסיבה העיקרית לשינוי בעמדתי הוא שהמציאות השתנתה. בשנים האחרונות הוחרפו השסעים הפוליטיים, התרבותיים והחברתיים בחברה הישראלית הן בתוך החברה היהודית עצמה והן בין הערבים ליהודים. הדרוזים הם מיעוט קטן בעל ייחוד תרבותי, דתי ואף לאומי במובנים מסוימים. מכאן, עיגון הזכויות הקבוצתיות של הדרוזים בחוק יסוד משוריין יכול להעניק לדרוזים בישראל מידה לא מבוטלת של תחושת ביטחון ושייכות ושל הגנה ראויה על זכויתיהם היסודיות".
בעבר כשהועלה רעיון זה או רעיונות דומים לו, היו שהתנגדו אליו מהכיוון הליברלי ואשר טענו כי חקיקה כזאת מנציחה את הסקטוריאליות בחברה הישראלית ומפלה את הדרוזים לטובה על חשבון הערבים, מה יש לך לומר בהקשר זה?".
עו"ד כמאל זכי כמאל:"אני לא מסכים עם הגישה הזאת וחושב שהיא נובעת במידה רבה מידע והבנה חלקיים ומוטעים לגבי המציאות של הדרוזים בישראל וההיסטוריה שלהם. עיגון הזכויות הקבוצתיות של הדרוזים והגנה חוקתית עליהן אינם צריכים בשום אופן לבוא על חשבון השוויון בין כל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, גזע, לאום ומין ועל חשבון זכויות היסוד הפרטיות של כל אזרח במדינת ישראל".
עו"ד כמאל זכי כמאל: "הצידוק לעיגון חוקתי של זכויות הדרוזים נובע ממאפייניה הייחודיים של מציאות הדרוזים בישראל, ראשית, הדרוזים בישראל הם מיעוט קטן מאוד יחסית מבחינה מספרית שאינו יכול מבחינה אלקטורלית להקים מפלגה שתייצג אותו באופן בלעדי".
"שנית, מערכת היחסים ההיסטורית בין הדרוזים בישראל למדינת ישראל ולציונות שונה באופן מהותי מזו שבין הערבים באופן כללי למדינת ישראל. הדרוזים בישראל מתגייסים בגיוס חובה לצה״ל מזה שבעים שנה וגורלם נקשר בדרך זו או אחרת בגורל מדינת ישראל. הדרוזים בישראל כלל לא עזבו את הארץ במהלך מלחמת 1948, אלא נשארו בה ובחרו לבנות את המדינה הזו יחד עם היהודים מתוך תחושת שותפות ואחווה האופיינית לבני ברית".
"שלישית, הזהות התרבותית-דתית של הדרוזים הייתה ועודנה נתונה לאיומים קיומיים במרחב המזרח תיכוני, וזאת בשונה מהזהות התרבותית והדתית של הערבים המוסלמים והערבים הנוצרים אשר מעולם לא התמודדה עם איומים קיומיים דומים או אפילו קרובים לאיומים איתם מתמודדת הזהות הדתית והתרבותית הדרוזית מאז היווסדה של העדה הדרוזית לפני כאלף שנה. למרבה הצער, עדיין יש בעולם המוסלמי והערבי מי שרואה בדרוזים קבוצה שיש להשמידה ולהעלימה רק בשל דתה ותרבותה, כפי שניתן ללמוד מהאירועים האחרונים הטרגיים במחוזות הדרוזים בסוריה. מכאן, הדרוזים מעניקים ,ובצדק רב, חשיבות ייחודית להגנה חוקתית על זכויותיהם הדתיות והתרבותיות. חשוב להדגיש בהקשר זה כי הרוב הגדול של הערבים והמוסלמים אינם שותפים לתפיסה הקיצונית והפסולה הנ״ל נגד הדרוזים".
מה אתה חושב שחוק יסוד כזה צריך לכלול?
עו"ד כמאל זכי כמאל:"מובן מאליו חוק יסוד זה צריך לכלול את החקיקה הקיימת בנוגע להכרה בעדה הדרוזית כעדה דתית מוכרת ולהכרה המשפטית בדיני המעמד האישי הדרוזי ובסמכויות בית הדין הדתי הדרוזי. בנוסף לכך, חוק כזה צריך לכלול זכויות קולקטיביות בתחום החינוך והתרבות וחובות של המדינה לפתח ולתכנן את יישובי הדרוזים בצורה ראויה ושווה".
"אני גם רואה לנכון לכלל בחוק זה גם סעיף הצהרתי דקלרטיבי המתייחס באופן כללי אל הדרוזים בישראל ולקשר המיוחד בינם לבין העם היהודי ומדינת ישראל ולהיותם אזרחים שווים במדינת ישראל שהיא מדינתם, לנוכח האירועים האחרונים בסוריה ורצח העם שחוו אחינו הדרוזים שם, אני רואה לנכון גם להוסיף סעיף המקנה סמכות אוניברסלית למדינת ישראל להעמיד לדין פלילי את כל מי שמבצע נגד הדרוזים פשעים חמורים כמו פשעים נגד האנושות או רצח עם, כאשר הפעלת סמכות זו תהיה כמובן בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי של היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם ראשי העדה, סעיף כזה בכוחו להרתיע גורמים אנטי דרוזיים מסוכנים כמו דאע״ש וגם בכוחו לשפר את תדמיתה של מדינת ישראל כמדינה נאורה המגינה על מיעוטים נרדפים".
