להתאים את האקדמיה לדור ה-Z

 

ממצאי המחקר מעידים כי החל מאמצע העשור השני של שנות האלפיים ניכרת ירידה במספר הלומדים לתואר ראשון. כמו כן, נמצא גידול בולט במספר הלומדים במקצועות הנחשבים ליישומיים יותר מבחינת תעסוקה כמו מקצועות הפרא- רפואיים, המדעים, המתמטיקה, ההנדסה והאדריכלות לעומת ירידה במספר הנרשמים לימודי מדעיה חברה והרוח, מנהל עסקים ומשפטים.

 

המחקר מסתמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ופרסומי המועצה להשכלה גבוהה. מנתוני הלמ"ס בין השנים 2010-2020 עולה כי מגמת הגידול במספר הסטודנטים שהחלה בראשית שנות התשעים נבלמה באמצע העשור השני של שנות האלפיים ומספר הסטודנטים לתואר ראשון החל לרדת בהדרגה. בשנת 2010 נרשמו 185 אלף סטודנטים לתואר ראשון עד 2016 שבא היו רשומים 197 אלף סטודנטים לתואר ראשון במוסדות הלימודים.

 

באותה שנה נבלמה העלייה ואף החלה ירידה קטנה בנרשמים עד לשנת 2020 שבה נרשמה עלייה מחודשת. יחד עם זאת, סביר להניח כי העלייה המחודשת במספר הנרשמים ללימודים אקדמים בשנת 2020 אינה מעידה על תחילת של מגמה אלא זו תוצאה של מגפת הקורונה שפרצה באותה השנה וגרמה לשיתוק המשק ועוצר הטיסות לחו"ל. מציאות זו לא אפשרה לצעירים לצאת לטיול המסורתי עם סיום השירות הצבאי או לחלופין להשתלב מיד בשוק התעסוקה ולכן נטו להירשם ללימודים אקדמיים.

 

כאמור, הנרשמים ללימודי התואר הראשון בישראל הנם בדרך כלל צעירים בני 20-25 שנים ולפיכך חייב כי נולדו בשנים 1995-2000, המהווים את ראשיתה של תקופת בני דור ה- Z.  לא מן הנמנע כי התפיסה המעשית והפרגמטית של אותם הצעירים עוררה אצלם ספקנות לגבי כוחה של ההשכלה האקדמית לספק עבורם תעסוקה.

 

בשונה ממגמת עצירת העלייה בהרשמה ללימודי תואר ראשון, ההרשמה ללימודי תואר שני לא נפגעה בתקופה זו. הנתונים מעידים על יציבות ואפילו על עלייה מינורית במספר הלומדים לתואר שני. בכוחו של ממצא זה לבסס את הסברה כי הלומדים לתואר השני הנם צעירים מעל גיל 25 ומשכך אינם משתייכים לבני דור ה-Z  ואינם שותפים לתפיסות הפרגמטיות של דור זה וכן רואים בהשכלה הגבוהה תנאי הכרחי להשתלבותם או לקידומם בשוק התעסוקה.

 

ממצאי המחקר מצביעים גם על שינויים במגמות הרישום ללימודי התואר הראשון במוסדות להשכלה הגבוהה בישראל בשנים שנבחנו (2015-2020). מחד, בשנים הללו החלה ירידה עקבית ברישום ללימודי מדעי הרוח ומדעי החברה. תחומים הנתפסים כפחות רלוונטיים לשוק העבודה בכלל ולמקצוע הנלמד בפרט. נתון מעניין נוסף הוא שלאחר שנים של עלייה בתחומי מנהל עסקים ומשפטים שנחשבו ליוקרתיים בחברה הישראלית, ניכרת ירידה במספר הלומדים גם במקצועות אלו.

 

סביר כי היצע הבוגרים באותם מקצעות הוביל לירידה בביקוש בשוק העבודה ובתנאי השכר וההעסקה. מאידך, ניכר גידול בולט במקצעות הרפואיים והפרא רפואיים, המדעים, המתמטיקה, ההנדסה והאדריכלות. ממצאים אלו מעידים על נטייתם של דור ה- ללימודים מעשיים וטכנולוגיים כי הם ערים לביקוש הגובר בשוק התעסוקה למקצועות האלה ולשכר והתנאים הנלווים. 

 

מסקנות המחקר קוראת למערכת ההשכלה הגבוהה להתאים עצמה למאפייניהם ולצרכיהם של דור ה-Z. לדוגמה הרחבת תכניות הכשרה מקצועית במחלקות הלימודים הפחות יישומיות, קיצור משך שנות הלימוד במחלקות המקצועיות והטכנולוגיות והגברת השימוש בהוראה מקוונת  ועוד.