תוצאות מבחני פיזה הבינלאומיים ישראל מדורגת נמוך

בכל המקצועות ישראל נמצאת מתחת לממוצע המדינות שהשתתפו במבחן ומתחת לממוצע מדינות הOECD.נרשמו פערים ניכרים בהישגיהם של תלמידים דוברי ערבית בהשוואה לתלמידים דוברי עברית ופערים בהישגיהם של תלמידים על רקע חברתי-כלכלי

03.12.2013 מאת: פורטל הכרמל והצפון
תוצאות מבחני פיזה הבינלאומיים ישראל מדורגת נמוך

ארגון המדינות לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, OECD, פרסם היום  (שלישי) את תוצאות מבחני פיזה (PISA) הבינלאומיים, המודדים את המיומנות של תלמידי בתי הספר בגיל 15 במתמטיקה, מדעים וקריאה.

תלמידי ישראל הציגו את השיפור הגדול ביותר במבחני המתמטיקה מבין 65 המדינות המשתתפות ביחס למבחנים הקודמים, שנערכו ב-2009. בנוסף, חל שיפור גם בביצועי התלמידים בקריאה ובמדעים.

עם זאת, ישראל עדיין מדורגת במקומות נמוכים, הן ביחס לכלל המדינות שהשתתפו במבחנים והן ביחס למדינות החברות ב-OECD.

מיקומה של ישראל במדרג המדינות המשתתפות השתפר בתחום הקריאה, אך נותר פחות או יותר זהה בתחומים מדעים ובמתמטיקה.

פיזה 2012 : תוצאות מהמחקר הבין-לאומי

מגמות לאורך שנים - בסיכום עשור של השתתפות במחקר פיזה, הישגי ישראל משתפרים לאורך השנים. מגמה זו באה לידי ביטוי בכל תחומי האוריינות: מתמטיקה, קריאה ומדעים, ומציבה את ישראל בין המדינות בעלות השיפור הגדול ביותר.

ההישגים בהשוואה ל-OECD - בכל תחומי האוריינות, הן במבחנים המודפסים והן במבחנים הממוחשבים, הציון הממוצע של ישראל נמוך מהציון הממוצע של מדינות ה-OECD.

הישגי ישראל באוריינות קריאה טובים יחסית וקרובים לממוצע ה-OECD, ואילו בתחומים האחרים הפער גדול יותר.

שונות ופערים בהישגים - בכל תחומי האוריינות פיזור הציונים בישראל הוא מן הגדולים בעולם. נרשמו פערים ניכרים בהישגיהם של תלמידים דוברי ערבית בהשוואה לתלמידים דוברי עברית; וכן פערים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי: ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר.

פיזה הוא המחקר המקיף, החשוב והחדשני ביותר הנערך כיום בתחום החינוך. מחקר זה נערך על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה-OECD), במחזוריות של אחת ל-3 שנים.

מטרת המחקר היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים" - רכשו כלי חשיבה כלליים והבנה באופן המאפשר התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם. המחקר בישראל נערך בחודש מרץ 2012 בקרב מדגם מייצג של 5,055 תלמידים הלומדים ב-172 בתי ספר, רובם בכיתה י'.

המחקר בודק את רמת האוריינות בשלושה תחומים - מתמטיקה, קריאה ומדעים (להלן, "המבחנים המודפסים", שבהם השתתפו 64 מדינות ). במחקר פיזה 2012 הושם דגש על אוריינות מתמטיקה. בנוסף, ישראל נבחנה לראשונה באוריינות מתמטיקה במחשב וכן באוריינות קריאה דיגיטלית (להלן, "המבחנים הממוחשבים", שבהם השתתפו 31 מדינות רובן מדינות OECD1). שני תחומים נוספים שנבחנו - פתרון בעיות ואוריינות כלכלית, ידווחו על ידי הארגון הבין-לאומי במועד מאוחר יותר.

הדוח המלא וחומרים נוספים נמצאים באתר האינטרנט של ראמ"ה בקישור:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchanimBenLeumiyim/PISA+2012.htm


א. מגמות בהישגי ישראל לאורך שנים

• הישגי ישראל משתפרים לאורך השנים בכל שלושת תחומי האוריינות: מתמטיקה, קריאה ומדעים. מגמת שיפור זו  מציבה את ישראל בין המדינות בעלות השיפור הגדול ביותר

• ככלל, השיפור לאורך השנים נרשם הן בקרב דוברי העברית והן בקרב דוברי הערבית.

• השיפור בא לידי ביטוי גם בצמצום בשיעור התלמידים המצויים ברמות הבקיאות הנמוכות ובעלייה בשיעור התלמידים ברמות הבקיאות הגבוהות (בעיקר בקריאה).

• מיקומה של ישראל במדרג המדינות המשתתפות השתפר בתחום הקריאה, אך נותר פחות או יותר זהה בתחומים מדעים ובמתמטיקה.

ב. הישגי ישראל בהשוואה למדינות ה-OECD ולפי מגזר שפה

• בכל תחומי האוריינות, הן במבחנים המודפסים והן במבחנים הממוחשבים, הציון הממוצע של ישראל נמוך מהציון הממוצע של מדינות ה-OECD.

• הישגי ישראל באוריינות קריאה טובים יחסית. בתחום זה הפער בין הציון הממוצע בישראל לבין הציון הממוצע של מדינות ה-OECD  קטן (10 נקודות), ואילו בתחומים האחרים הפער גדול יותר (כ-30 נקודות ויותר).

• קיים פער גדול מאד בכל תחומי האוריינות בין תלמידים הלומדים בבתי ספר דוברי עברית לבין תלמידים הלומדים בבתי ספר דוברי ערבית. פערים אלו הם בסדר גודל של כ-100 נקודות. יוצא דופן בגודלו הוא הפער בקריאה דיגיטלית העומד על 155 נקודות.
• בכל תחומי האוריינות (למעט מתמטיקה ממוחשב), ההישגים של דוברי עברית דומים לממוצע מדינות ה-OECD, ובקריאה הם אף טובים יותר.

ג. שונות בהישגים ופערים לפי רקע חברתי-תרבותי-כלכלי

• בכל תחומי האוריינות, פיזור הציונים של התלמידים בישראל הוא מהגדולים מקרב המדינות המשתתפות. שונות דומה נמצאה גם בכל מחזורי מחקר פיזה הקודמים.

• בכל תחומי האוריינות, ישנם פערים ניכרים בהישגים בין תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-תרבותי-כלכלי (חת"כ), ככל שהרקע של התלמידים גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר.

• הפער בין תלמידים בעלי רקע חת"כ גבוה לבין תלמידים בעלי רקע חת"כ נמוך הוא כ-100 נקודות בקרב דוברי עברית וכ-50 נקודות בקרב דוברי הערבית.

תגובת גלית טולדנו האריס, מנכ"לית העמותה להתחדשות בחינוך (YRF), הפועלת בבתי ספר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית:
"התוצאות משקפות את המציאות היומיומית איתה אנו נפגשים ביום יום", אומרת גלית טולדנו האריס, מנכ"לית העמותה להתחדשות בחינוך, YRF המלווה תלמידים ומורים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית".

"אכזרי לומר, אולם המקום בו נולד התלמיד הוא המקום בו ימות! מערכת החינוך, ובית הספר, במיוחד, אמורים לספק כלים לניידות חברתית. אלא שהממצאים מראים כי בתי הספר משמרים את הפערים החברתיים, ואף מגבירים אותם. הבעיה היא שהמדינה לא מספקת פתרונות אמיתיים וברי קיימא למציאות זו. הניסיון שלנו מלמד כי, המפתח האמיתי לשינוי הוא כפול: ליווי והדרכה של המורים בבתי הספר החלשים כדי שהמורים יצליחו באמת לחנך, להנהיג ולהצית ניצוץ של עניין וסקרנות אצל התלמידים, ובמקביל ליווי, חיבוק, אוכל ותמיכה רגשית ולימודית בתלמידים המתקשים.

וכן, בפעילות שלנו בקרב מורים ותלמידים, אנו רואים שאפשר ליצור מציאות אחרת: בזכות מורים מחוזקים ומצוידים בכלים להתמודד עם מצבים לא פשוטים - לאפשר לתלמידים לממש את היכולות שלהם, ולהגשים את שאיפותיהם".

תגובות

מומלצים

\