התכנון והבניה ביאנוח ג'ת מחקרי

 

חשוב לציין שהכפר יאנוח ג'ת אחד הכפרים המסודרים בכל המשתמע בתכנון. עד היום הובילה המועצה מספר מתחמים בהם יבנו דירות לזוגות צעירים בצורה מודרנית מפוקחת ואיכותית ועל זה מדבר ראש המועצה מודי סעד בועדת השיקוף לתקציב הדרוזי ברשות ח"כ מופיד מרעי.

 

לדברי הודעה שהתכנסה השבוע. מנהל האכיפה בוועדת השיקוף הדרוזית צ'רקסית.

 

 

 

ועדת השיקוף לתקציב הדרוזי הצ'רקסי שמוביל ח"כ מופיד מרעי דנה בתכניות מפורטות בישובים הדרוזים, החסמים הקיימים, האכיפה והפתרונות המוצעים, בהשתתפות בכירי מנהל התכנון, הדיון התמקד בכפרים מגאר, יאנוח ג'ת, ירכא ועין קנייא, חברי הועדה הסכימו שיש למנוע בנייה לא חוקית במתחמים הנמצאים בשלבי תכנון.

 

ח"כ מופיד מרעי: "התקציב לא מספיק לתכנון, היתרון של הועדה לשיקוף, זה לפקח על הנושא הזה, בדיון הזה נתמקד בעין עין קנייא, מגאר, יאנוח גת, וירכא".

 

מרכז המחקר של הכנסת הציג את הנתונים לגבי 20 הישובים הדרוזים, כולל ישובי הגולן. "בעשרים השנים האחרונות אושרו 256 תכניות מפורטות בשטח כולל של 129.5 אלף דונם ובהן תוספות של כ33 אלף דירות".

 

"כשבוחנים מספר התכניות שאושרו השיא היה ב 2017, בתכניות נוספו שטחים של דיור ותעסוקה, לא נוספו שטחים למבני ציבור, כ 71 תכניות עם תוספת של 91 אלף דירות, יש תוספת שטחים של בתי מלון ותיירות".

 

"יש בעיות וסוגיות שמשפיעות על מימוש תכניות מפורטות, מיעוט קרקעות מדינה, כאשר רוצים להפריש מקרקע פרטית לציבורית זה יוצר בעיות בהרבה מקרים, למדינה יש יכולות מוגבלות ליזום תכניות של בניה רוויה בכפרים, מאחר ואין הרבה אדמות מדינה בכפרים, מיעוט יזמות גם מגביל את מספר הדירות הנבנות, ריבוי בעלויות על הקרקע הוא גם חסם, תכניות מתאר לא עדכניות, בניה לא חוקית, ועוד".

 

ח"כ מופיד מרעי: "כל בניה בשטח ציבורי יכולה לתקוע תכנית מפורטת".

 

ח"כ עלי סלאלחה: "בעיות התכנון הפכו תושבים דרוזים לעבריינים בעל כורחם, למשל בית ג'ן, היום שטח השיפוט שלה 6008 דונם, כאשר חיים בישוב 13000 תושבים, יש בעיה וצריך לפתור מיד, אנא ובבקשה תנו לדרוזים ותטיבו איתם ותחזירו חלק מהאדמות שהפקעתם. האדמות הפרטיות לא צריכות להיות בעיה בתכנון ובניה, אני חי בצפון וכל ישוב יש לו שכונה חדשה ואנחנו הדרוזים מחפשים לזוגות הצעירים מקום לגור בו".

 

נציג יחידת הפיקוח ברשות האכיפה : "אנחנו מתואמים עם מנהל התכנון הארצי, המחקר שאנחנו עשינו, בישובים , מגאר, יאנוח ג'ת, וירכא, אנחנו מדברים על פיקוח שלנו בשטח, ניסינו לקטלג את הישובים לפי הלחץ התכנוני שיש, אם יש בניה רבה לא חוקית, ביאנוח ג'ת התכנון מתקדם, יש תכניות מתאר כוללנית מאושרת, ויש תכניות מפורטות, 5 תכניות כבר מאושרות ועוד 5 מקודמות במוסדות התכנון".

 

מודי סעד ראש מועצת יאנוח ג'ת: "נושא התכנון הוא בראש מעייני, פעם בשבוע יש לנו ישיבת תכנון, מנהל התכנון ומשרד השיכון עוזרים בזה, מבחינתי עד סוף הקדנציה נאשר 80 אחוז ממה שיש, היום אין בניה לא חוקית ביאנוח ג'ת, התושבים מקבלים מענה כדי לבנות בצורה חוקית, יש עוד הרבה סוגיות שצריך לגעת בהן והן אקוטיות".

 

מיכל מריל ממנהל התכנון: "רוצה לברך על הדיון, הייתה הזנחה תכנונית במשך שנים רבות, היום המדינה נרתמת כדי לקדם תכנון בכל ההיבטים בישובים הדרוזים, יש מאמצים וועדות בין משרדיות שפועלות לקדם לפתרון, כשבונים במהלך תכנון בקרקע פרטית זה יוצר בעיה רצינית, במסגת התכנון נעשית עבודה קשה מול בעלי הקרקעות, ובעיקר להיענות לצרכים שלהם, בנושאים שונים, ולהעביר מערכת כבישים, גני משחק, גני ילדים, מתנ"סים ועוד, ומשתדלים לעשות תכנון מיטבי בתכניות טובות עם איכות חיים, ברגע שמתקיימת בניה בשטח בזמן קידום תכנון זה טורף את כל הקלפים, נדרש שוב תכנון חוזר ומשאבים וזה פוגע בבעלי קרקע אחרים, הכסף הכפול הזה שמושקע הוא כסף ציבורי ממשלמי המיסים מהתושבים, בלי אכיפה אין אופק תכנוני, להיות ראש רשות זה לא פיקניק, ראשי הרשויות צריכים לעצור את זה, הפיקוח עושה עבודה מצויינת אחרת אי אפשר להמשיך לתכנן".

 

ח"כ מרעי: "לי ולח"כ עלי סלאלחה, יש חלום שיחידות הפיקוח יהיו מובטלות".

 

ירון אדריכל ברשות לאכיפה, התייחס לכפר ירכא ומה שקורה בישוב מבחינת התכניות, והבניה החדשה ללא היתר על שטחי ציבור וכבישים שיש במספר שכונות בכפר, עבירות בניה שגרמו לסיכול התכנון, עבירות בניה של מבנים שנבנו ללא היתר, "הצורך למגורים הוא גדול, הותמ"ל נכנסה והגדירה שטח לתכנון שכונה, בנוסף הועדה המחוזית דחתה 3 תכניות שהגישה המועצה בירכא בטענה שתכניות לא מקצועיות".

 

והיב חביש ראש מועצת ירכא: "כל הישובים סבלו מהתכנון הארצי, מאוד שמח שהיום נפל האסימון שכן צריך להרחיב תכניות, שמח לבשר ששכונת אלמדוורה בירכא אושרה להפקדה, יש לנו כמה מתחמים שנמצאים בהתקדמות, הגשנו תכניות, לא לשכוח שעקב החלטת השר לפטר אותי נעצר התכנון, כראש רשות היום אני רוצה שעד סוף 2023 אסיים את התכנון".

 

ירון אדריכל ברשות לאכיפה: "לגבי מגאר התכנית מתאר מ 2009 , כל המתחמים מתוכננים מתוכם 7 תכניות הוגשו ורק 2 אושרו. מקודמות תכניות פיתוח בהסכמה עם גורמי התכנון, יש בניה לא חוקית שמטרפדת קידום תכניות, מקודמות 11 תכניות מפורטות 7 בתחום התכנון ו5 מחוץ לתכנון".

 

ראש העיר מגאר פריד גאנם: "במגאר אפשרו הרחבות שונות בתכנית התכנון, 3000 דונם, יש מתחם אחד שהוא בעייתי שיש בעיות עם קק"ל, הבניה הבלתי חוקית במתחמים מתוכננים מטרפדת ומחבלת בישוב כולו ותוקעת תכנון, לדעתי הגיעה העת שמי שמעז לבנות ולקבוע עובדה בתוך תכנון קיים, צריך לדעתי חקיקה של מעצר עד תום ההליכים, כי הוא תוקע את כולם, אני פונה לראשי הרשויות ואומר להם תבחרו במתכננים הטובים ביותר כי זה מאוד חשוב".

 

ואאל מוגרבי ראש מועצת עין קנייא: "התחלנו בתכנון ובניה לתכנית כוללנית חדשה שאושרה, יש הרחבה חדשה  כ-95 מגרשי בניה, מאוד מקווים שמנהל התכנון יקדם את זה, אנחנו הולכים לקדם אזור תיירותי בישוב, יש עוד חסם שזה אדמות מנהל, מעל 70 אחוז מהיתרי הבניה שהוגשו מקבלים סירוב מהמנהל, בטענה שאלה אדמות מדינה, אנחנו המועצה היחידה שהתחילה ברישום אדמות והמנהל הוא מעכב ומקשה על התושבים שלי".

 

נציג משרד המשפטים עו"ד רוסלאן עותמאן התייחס לחסמים ולפתרונות לייעול וקיצור הליכים בתכנון: "מי שמחזיק בקרקעות פרטיות זו קבוצה קטנה, צריך לתת מענה לאנשים שאין להם אדמות פרטיות, לגבי תכנון מפורט קיימים לא מעט חסמים, אנחנו כצוות בין משרדי להסרת חסמים בדיור ובמקרקעין ביישובי החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, ניסינו למפות חסמים, פרסמנו דו"ח בעניין, הוקם צוות שמטרתו ליישם מסקנות הדו"ח".

 

"כשמדברים על חסמים, בעיניי יש לשתף את הציבור בתכנון, יש תושבים ששומעים על תכנית רק אחרי הגשת התכנית, אם אנחנו עושים שיתוף ציבור אז חוסכים זמן של התנגדויות ודיונים, לגבי הרישום שזה מהווה חסם, גילינו שבישובים קיימים פערים, ויש לעשות מיפוי בעלויות בפועל ולשתף ציבור, יש להכניס את הטאבו לתוך ההליך התכנוני ע"מ לעודד אנשים לרשום טאבו, נציגי הטאבו יגיעו לשטח ויקחו מסמכים לתושבים, זה יכול לצמצם פערים".

 

החלטות הוועדה שהתקבלו עם תום הישיבה:

1.    ועדת המשנה לענייני פיתוח היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, מודה לנציגי הרשות לאכיפה במקרקעין במשרד האוצר על השתתפותם בדיון, לחברי הכנסת, לנציגי משרדי הממשלה, לראשי הרשויות המקומיות, לחוקר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, ולכל המשתתפים בדיון על הסקירה שהביאו בפניה. 

 

2.    הוועדה קוראת לראשי הרשויות המקומיות לפעול בקרב התושבים למניעת בנייה במתחמים הנמצאים בשלבי התכנון, וגם במתחמים המיועדים להיכלל בתכנון העתידי.  זאת כדי לאפשר תכנון תקין ואישור תוכניות המתאר ללא עיכוב ובזמן סביר.

 

3.    הוועדה קוראת הן למוסדות התכנון והן לרשויות המקומיות לפעול במשותף בתכנון ופיתוח של המתחמים, בשיתוף הציבור בתהליך התכנון ולקבוע תאריכי יעד לסיום התכנון ואישור התוכניות.  

 

4.    הוועדה קוראת הן למוסדות התכנון והן לרשויות המקומיות לצאת במסע פרסום והסברה על משמעויות של הבנייה הבלתי חוקית. 

 

5.    הוועדה קוראת למשרד המשפטים- אגף רישום והסדרי מקרקעין, לצאת במבצע של הקלות בעלויות הכספיות הנדרשות לרישום בעלות על הקרקע בטאבו.

 

6.    הוועדה תקיים דיון שיעסוק בפיתוח תשתיות תברואה בהשתתפות תאגידי המים והביוב.

 

 

עוד בנושא: "בנייה בלתי חוקית המסכלת תכנון בכפר הדרוזי"