טראומה קולקטיבית בקרב ילדי החברה הערבית

מצוקת הילדים בחברה הערבית בעקבות המלחמה

הוועדה לזכויות הילד התכנסה לדיון שעסק במענים רגשיים ונפשיים לילדים מהחברה הערבית. על פי סקר של עמותת גושן שנתוניו הוזכרו בוועדה, 88% מההורים בחברה הערבית דיווחו על מצוקה רגשית בקרב ילדיהם (בגילאים 2-12) בעקבות המלחמה. מסקרים שערכה המועצה עולה כי 37% מההורים בחברה הערבית דיווחו שהמצב הרגשי של ילדיהם הורע מאוד בעקבות המלחמה. 28% מההורים בחברה הערבית דיווחו שילדיהם חווים מצבים של לחץ או פחד יום-יומי בעקבות המלחמה. 

ח"כ קטי שטרית פתחה את הדיון באזהרה חריפה: "כלל המערכות אינן מספקות את המענים הנדרשים לקטינים בחברה הערבית. קיים מחסור חמור באנשי מקצוע והיעדר מוחלט של תוכנית כוללת לטיפול במצוקה הרגשית. נדמה ששום דבר לא מתקדם".

נור איברהים, רכזת תחום החברה הערבית במועצה לשלום הילד: "מאז תחילת 2025 נרשמו 213 קורבנות אלימות ופשיעה בחברה הערבית, מתוכם תשעה ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18.

12% ממסיימי ההתמחות בפסיכולוגיה חינוכית הם ערבים; 4% מהפסיכיאטרים לילדים ונוער מגיעים מהחברה הערבית, ורק 11% מהעובדים הסוציאליים הם ערבים".

איברהים אלטענה, מנהל חוסן החברה הבדואית אמר בדיון: "זו טראומה קולקטיבית שלנו ואני רוצה להאמין שילד שמפתח טראומה יקבל את המענה. הדאגה המרכזית שלי היא של הקהילה והסביבה שנחשפים לאירועים טראומתיים שכאילו התרגלנו אליהם".

נציגי משרד החינוך הציגו בוועדה נתונים המלמדים כי בעוד שהממוצע הארצי של תלמידים החווים אלימות עומד על 18%, בקרב התלמידים דוברי הערבית הנתון נמוך מעט ועומד על 12%. עם זאת, במשרד הודו כי יש צורך בהמשך תגבור המענים הרגשיים.

יושבת-ראש הוועדה חה"כ קטי שטרית סיכמה: "אין ספק שנדרשת הקמה של תוכנית בין-משרדית שתאגד את משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הרווחה, להגדלת מספר התקנים לפסיכולוגים חינוכיים ויועצים דוברי ערבית. מדובר בהמלצות שכבר עלו, בנוגע לשילוב תכנים של חוסן נפשי ומודעות רגשית בתוך מערכת החינוך הערבית עצמה. הגיע הזמן לוודא את היישום של אותן המלצות ולא להסתפק רק בהצהרות ריקות".