כ 50% מהשימוש באנטיביוטיקה הינו עודף ובלתי מוצדק

 

 

פרופ' שי אשכנזי , דיקן ביה"ס לרפואה ע"ש אדלסון, אוניברסיטת אריאל, הדגיש את השפעת האנטיביוטיקה על הסביבה וכתוצאה מכך גם על בריאותנו. זאת במסגרת כנס קיימות ברפואה: “Primum non nocere” – "ראשית אל תזיק" (היפוקרטס), שהתקיים בחסות אוניברסיטת אריאל ואסותא מרכזיים רפואיים, ובהשתתפות מומחים מובילים מהארץ והעולם.

 

גילוי האנטיביוטיקה ופיתוחן של תרופות אנטיביוטיות חולל מהפך בעולם הרפואה. השימוש באנטיביוטיקה אפשר לראשונה טיפול יעיל בזיהומים הנגרמים ע"י חיידקים, ואפשר לרפא חולים ולהציל את חייהם של מיליוני אנשים וכמו כן להקטין משמעותית את התחלואה, הסיבוכים, והנכויות הקשורות לזיהומים חיידקים. 

 

הזמינות של אנטיביוטיקה יעילה, הייתה ללא ספק בעלת השפעה עצומה על כל תחום ברפואה: היא איפשרה מתן מגוון רחב של תרופות מדכאות חיסון, הנדרשות לטיפול בחולים אונקולוגיים וחולים נוספים מדוכאי חיסון (כגון כימותרפיה, תרופות ביולוגיות וטיפולים חיסוניים); ביצוע פעולות מסובכות והליכים פולשניים ומורכבים, וזאת עם סיכון מינימלי לזיהומים בלתי מבוקרים; הקמת יחידות טיפול נמרץ למבוגרים ולילדים; צינותורי לב והתנהלות של השתלות מח עצם ואיברים. כל תחומי המומחיות ברפואה הסתמכו על היעילות של אנטיביוטיקה, שאיפשרה את ההתקדמות בכל אחד מהתחומים. השימוש בתכשירים אנטיביוטיים הלך והתרחב, תוך פיתוח תכשירים חדשים.

 

יחד עם זאת, חשיפת יתר ושימוש יתר לאנטיביוטיקה, יצרה לחץ סלקטיבי ויחד עם אבולוציה ביולוגית - איפשרה התרבות של זנים עמידים של חיידקים והסלמת העמידות לאנטיביוטיקה של חיידקים.

 

שימוש היתר משפיע בנוסף על כדור הארץ שלנו, כולל בעלי החיים, חיות הבר הימיות, נהרות, מי תהום, אגמים, מי ים, חקלאות מים ואדמה. העמידות לאנטיביוטיקה מאיימת על היכולת שלנו לטפל בזיהומים ביעילות בעתיד הקרוב ויחד אתה עולה השאלה המדאיגה האם אנו מתקרבים לעידן הפוסט-אנטיביוטי.

 

עידן האנטיביוטיקה, המצוי כיום בסכנה עקב התגברות עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה, החל בשנת 1941 כאשר השתמשו בפניצילין, בפעם הראשונה, לטיפול מוצלח בחולה עם זיהום שנגרם על ידי סטפילוקוק זהוב ((Staphylococcus aureus שהוא חיידק אלים הגורם לזיהומים חמורים. זמן קצר לאחר מכן, פותחו תרופות אנטיביוטיות רבות וחדשות שהשתייכו למחלקות שונות ומגוונות, אשר פעלו על מטרות חיידקיות שונות והן הוכנסו במהירות לשימוש שגרתי ורחב בזירה הקלינית.

 

יש דאגה ניכרת בשל העלייה המואצת בעמידות לאנטיביוטיקה, היות והחיידקים יצרו שפע של מנגנוני עמידות. המנגנונים העיקריים המושפעים מאנטיביוטיקה כוללים ייצור של אנזימים המפרקים או משנים חומרים אנטיביוטיים, שינויים בדופן התא המפחיתים את חדירת האנטיביוטיקה, פיתוח משאבות זרימה המוציאות את האנטיביוטיקה אל מחוץ לתא, שינוי באתר המטרה של פעילות התכשיר האנטיביוטי ויצירת מסלולים מטבוליים חלופיים לאלה הנפגעים ע"י האנטיביוטיקה. העמידות לאנטיביוטיקה מתפשטת במהירות בין חיידקים באמצעים מגוונים של העברת גנים המקודדים לעמידות.

 

בעבר, עמידות לאנטיביוטיקה, הייתה מוגבלת לבתי חולים, בעיקר ביחידות טיפול נמרץ ובקרב חולים עם מחלות רקע חמורות. נכון להיום, זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים עמידים נפוצים גם במסגרת הקהילה.

 

העמידות הנוכחית לאנטיביוטיקה של חיידקים קשורה לתחלואה ולתמותה משמעותיים. מחקר שנערך לאחרונה על ידי ה-Antimicrobial Resistance Collaborators ביצע ניתוח שיטתי של העמידות לאנטיביוטיקה ב-204 מדינות. הנתונים הסטטיסטים מצביעים על כך שבשנת 2019 מספר מקרי המוות שהיו קשורים לאנטיביוטיקה של חיידקים עמד על  4.95 מיליון. בין הזיהומים שנגרמו על ידי חיידקים עמידים היו זיהומים רבים בדרכי הנשימה התחתונות. בשנת 2021 הכריז ארגון הבריאות העולמי כי "עמידות לתכשירים אנטימיקרוביאליים היא אחד מ-10 האיומים המובילים לבריאות הציבור הניצבים בפני האנושות". המניע העיקרי של עמידות החיידקים המתגברת לאנטיביוטיקה הוא השימוש המופרז בה.

 

אנו משתמשים מידי שנה בכמויות עצומות של אנטיביוטיקה. בארה"ב בלבד ניתנים מידי שנה כ-200 מיליון מרשמים לכ – 28 מיליון ק"ג של אנטיביוטיקה. כמחצית מכמות זו ניתנת לבני אדם (כ-50 גרם אנטיביוטיקה לאדם לשנה), והמחצית האחרת ברפואה וטרינרית, בחקלאות (בעיקר כמעודדי גדילה) ובברכות דגים. ההערכה היא שכ-50% מהשימוש באנטיביוטיקה הינו עודף ובלתי מוצדק.

 

חשוב להדגיש את ההשפעות האקולוגיות של השימוש באנטיביוטיקה על כדור הארץ: מקורות מים, קרקע ובעה"ח ("בריאות אחת, "One Health), כאשר אנו מטפלים בתכשיר אנטיביוטי נגד חיידק מסוים הגורם לזיהום, השפעת הטיפול היא הרבה מעבר לחיידק זה. בגוף האדם המבוגר כ – 10¹⁴ תאים, ואולם רק מיעוטם תאי אדם; 90% מהם חיידקים (המיקרוביום האנושי) המושפעים מהאנטיביוטיקה. חלק מהתכשירים האנטיביוטיים מופרשים בצורה פעילה ומשפיעים על חיידקים סביבתיים בקרקע ובמים ועל בע"ח.

 

העמידות לאנטיביוטיקה באלף השלישי היא תופעה שכיחה, נמצאת במרבית המדינות, קיימת במרבית החיידקים, במגוון מנגנונים, בבני אדם, בבע"ח ובטבע – ומאיימת להביא לסיום "תקופת האנטיביוטיקה". אין ספק שהשימוש הרב באנטיביוטיקה הוא גורם מרכזי בהתפשטות העמידות בהביאו ללחץ סלקטיבי המאפשר הישרדות, התרבות והתפשטות של חיידקים עמידים.

 

נדרשות מספר פעולות משולבות: שימוש מושכל באנטיביוטיקה, יכולת אבחון מהיר של הגורם לזיהום, ניטור עמידויות, מניעת זיהומים, למשל ע"י חיסונים, ופיתוח טיפולים אנטי-מיקרוביאליים שאינם אנטיביוטיים. בעזרת פעולות משולבות אלה נקווה להחזיר את הגלגל אחורנית, כל עוד הדבר ניתן. 

 

 "ראשית אל תזיק" תרגום מלטינית (Primum non nocere), המבטא את אחד מעקרונות האתיקה הרפואית
 

 

התמונות למטה צילום דוברות אוניברסיטת אריאל