השבת השחורה של קיבוץ יגור

 

אנו מבקרים בסליק הגדול שנבנה בשנים  1937 1939 שהכניסה לסליק הייתה דרך הצריף. בסליק הזה רוכזו כלי נשק רבים ובסליקים נוספים אוחסנה התחמושת, הבריטים תפסו את כל הסליקים כנראה היה להם מידע לגבי קיום איחסון תחמושת בקיבוץ.

 

 

שאמנון מדבר על אותם אנשים אשר עשו הרבה למען הקמת המדינה ואיך שפעלו לתת ביטחון לתושבים שלהם ע"י הקמת מסדר שמירה מסודר. הם נקראו הנוטרים. הקיבוץ סבל מהתנכלויות מצד הכנופיות הערביות והבריטים וכל מי שרצה לפגוע ביהודים. הקיבוץ התמודד עם ירי לעבר הבתים שהיו מפח, שבסופו של דבר התושבים ביגור מיגנו את בתי הילדים ושאר הבתים לא, כך גדלו ילדים ביגור בשנים של הקמת המדינה.

 

 

הסליק שוחזר ושופץ בשנת 1983, עם חגיגות ה-60 של קיבוץ יגור, פנו לראש הממשלה דאז גולדה מאיר וביקשו לשחזר וכך קם הסליק הגדול ביותר בישראל עד היום.

 

אמנון הוא אחד המפקדים של צה"ל לשעבר, מדריך תיירות ואחד האנשים שיודע לעבוד עם נשק, הספיק לירות בכל כלי הנשק הנמצאים בסליק של יגור.

 

זה לא היה קל להכניס נשק ולייצר נשק בבית המלאכה בקיבוץ שהיה חשוף לעיני כולם, אבל הם הצליחו כי תכננו את הדברים בצורה מקצועית וסודית. התכנון היה של בעלי מקצוע יהודים ואת המכונות תכנן המהנדס יוסף זריצקי מבית חרושת שמן.

 

בפתח של הסליק הוצבה המחרטה הראשונה שדרכה יצרו את הנשק עוזי , ליד עץ החרובים בן ה-800 שנה אחד העצים הותיקים בארץ, היה גם סליק שנתגלה ע"י הברטים.

 

 

אחד הנוטרים שהגיע לארץ בשנת 1936 ומיד הפך ללוחם ונוטר מרכזי שמו היה אברהם שפירא וביגור אין שפירא אז שמו עוברת לשפירקה. הוא היה מדריך תלמידים בסליק בגיל 95 עד שיום אחד הוא נשבר כששאל את התלמידים על השבת השחורה, אז התשובות היו רחוקות מאוד מהמציאות ובגלל זה הוא עזב את ההדרכה בסליק, כי הם חשבו שהשבת השחורה קשורה לבר כוכבא והחשמונאים.

 

השבת השחורה בתאריך 29 ביוני 1946, השלטון הבריטי בארץ ישראל ערך סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי והוטל עוצר על תל אביב, ירושלים, חיפה, רמת גן, נתניה.

 

ועל הקיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים מבית לבית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו. המבצע כונה על ידי הבריטים אגאתה.

 

בקיבוץ יגור נערכה סריקה יסודית לאיתור מחסני נשק ובתום שבוע נמצאו 32 סליקים ליד גני הילדים וכן הסליק הגדול והעיקרי. בסך הכל נמצאו בקיבוץ בכל מקומות המחבוא יותר מ-300 רובים, 100 מרגמות, למעלה מ-400,000 כדורים ו-78 אקדחים.

 

פעולה זו של הבריטים באה בעקבות פעולות נרחבות אחדות של תנועת המרי היהודי, שהבולטת בהן הייתה ליל הגשרים, כבר למחרת ליל הגשרים, ביצע הצבא הבריטי חיפושים נרחבים בקיבוצים מצובה שבגליל המערבי ובית הערבה שבצפון ים המלח, בחשד ששימשו כבסיסי יציאה לפעולות ליל הגשרים. למחרת צרו הבריטים על קיבוץ כפר גלעדי.