לתת סיכוי שווה
לתת סיכוי שווה לאנשים עם מוגבלות, פלטפורמה עסקית שיווקית קהילתית מבורכת המיועדת למנהלים מנהלות ,יזמים פרטיים ומוסדות ציבוריים, מטרתה שילוב אנשים עם מוגבלויות שונות בעבודה ובחברה.
שילובם בחברה ייתן לשני הצדדים יתרון חברתי כלכלי ואישי.
יזם הפרויקט הוא אורן הלמן סמנכ"ל שיווק ורגולציה של חברת חשמל, בעברו היה מנהל לשכת העיתונות הממשלתית וכן עבד לצדו של בנימין נתניהו בהיותו שר האוצר.
המטרה בפרויקט החשוב והמבורך הוא להגיע לכך שבכל חברה ממשלתית ,ציבורית כגון עיריות,קופות חולים מוסדות חינוך יגיעו ליעד של 5% בכל חברה שבה מועסקים מעל 100 עובדים.
יעד נוסף 3% יהיו מועסקים במקומות פרטיים עסקים קטנים וציבוריים. ארגון סיכוי שווה פועל בהתנדבות למען תיקון שוויון חברתי ולמען חברה פעילה בריאה יותר.
אורן הלמן
איך עושים זאת?
באמצעות הפניות מרוכזות ותכופות לכל המעסיקים בישראל במגזר הפרטי והציבורי. במדינת ישראל ישנם 235,000 ילדים ונוער הלומדים במסגרת החינוך המיוחד. 15%מאוכ' אזרחי ישראל בני עשרים ומעלה בעלי מוגבלויות שונות יכולים לתפקד בכוח משמעותי.
כיום יותר מתמיד ישנה מודעות גבוהה לשילוב האחר בחברה הישראלית, בכל המגזרים השונים ללא הבדלי גזע דת מין ולאום.
הבעיה כיצד אוכפים את החוק ?
הצד המחוקק פתר את הבעיה וכעת אותה אוכ מועסקת ת בגופי ממשלה שונים. אחד מצעדיה היה החלפת המילים מאפליה מתקנת להעדפה מתקנת שווה שוויון הזדמנויות.
מילים יפות אך לא בהכרח מיושם השינוי בפועל, הדרך עוד ארוכה וזקוקה לתמיכה רחבה בגיבוי לאכיפת החוק ולביצוע מלא של יישומו. אורן הלמן שבזכותו הוקם מיזם חשוב זה. אשר נוגע ללב כל בן אנוש אנושי העסקת אנשים בעלי מוגבלויות בחברה הישראלית.
ראוי לשבח וחשיפה ארצית לאומית, הנעשית בשיתוף פעולה עם הילית שי מנכלית מועדון, צרכנות והטבות ABT, פרסום ושיווק קידום והעצמת נשים בעסקים קטנים ובינוניים.
קהילה וירטואלית התנדבותית
״סיכוי שווה" הוא דף פייסבוק וגם לינקדין שעוסק בשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה.
הקמנו את הדף לפני כ- 5 שנים. סיכוי שווה הוא קהילה וירטואלית, לא עמותה, ופועל בהתנדבות מלאה ללא תקציב, מנגנון או משכורות. המטרה היא יצירת סדר יום לאומי חדש, אפילו תיקון עולם, שדורש שילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה ועל ידי כך גם בחברה.
הרציונאל להקמת הדף היא העובדה שלפי נתונים רשמיים, בישראל יש 880,000 אנשים עם מוגבלות בגילאי עבודה, ועוד 330,000 ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים. יותר מ- מיליון אנשים שחיים בישראל הם עם מוגבלות חמורה.
לפי מחקר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדצמבר 2019, ל- 15% מאזרחי ישראל בני 20 ומעלה (בערך 815 אלף איש) יש מוגבלות תפקודית חמורה. כלומר, מדובר בכח משמעותי ובהרבה מאוד אנשים.יש עוד 235,000 ילדים בחינוך המיוחד.
אנשים עם מוגבלות לא מצליחים להשתלב בשוק העבודה בגלל סטיגמות ודעות קדומות שיש כלפיהם ובעיקר בגלל חסמים שחוקי המדינה מטילים עליהם. מדובר בעיקר בחוק לרון, עליו ארחיב בהמשך.
סיכוי שווה - בפייסבוק ובלינקדין
בסיכוי שווה התפרסמו מאות סיפורים של מחפשי עבודה עם מוגבלות במטרה לשלבם בשוק העבודה. ובמקביל – מאות הצעות עבודה שמיועדות רק לאנשים עם מוגבלות בחברות מהגדולות במשק. וזה עובד!
בערך 400 אנשים עם מוגבלות התחילו לעבוד בזכות "סיכוי שווה" מאז שהוא נוסד.
לינקדין היא הרשת החברתית – מקצועית הגדולה בעולם, המתמחה ביצירת הזדמנויות עסקיות חדשות, יצירת קשרים מקצועיים עם אנשים מחברות שונות בעל עיסוק דומה ובכך מסייע לבנות רשת מקצועית ענפה ורחבה המסייעת המון באיתור וגיוס עובדים פוטנציאליים.
אנו מאמינים שחשיפתנו בלינקדין במקביל לפעילותינו בפייסבוק תביא לחשיפה גדולה יותר של אנשים עם מוגבלות בקרב חברות קטנות, בינוניות וגדולות במשק בכל התחומים כמו בנקאות, ביטוח, נדל"ן, עריכת דין, הייטק וכו'.
אין ספק שהצטרפותנו ללינקדין נשאה פירות והביאה לשיתופי פעולה חדשים הן במשרות חדשות שנפתחו עבור אנשים עם מוגבלות והן בגיוסם.
את דפי הפייסבוק והלינקדין מפעילים כ- 30 מתנדבים, מתוכם 20 אנשים עם מוגבלות והשאר הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ואנשים שאכפת להם ושרוצים שהחברה הישראלית תהיה טובה יותר ומכילה. יש בדף הפייסבוק כ- 75,000 חברים ובדף הלינקדין כ- 15,000 חברים.
הילית שי
בסך הכל כ- 90,000 חברים בסיכוי שווה בלינקדין ובפייסבוק. האסטרטגיה: השינוי יבוא מהמרחב הציבורי
האסטרטגיה שלנו היא התמקדות במרחב הציבורי - תקשורת, תקשורת, תקשורת וכך משפיעים על סדר היום הציבורי, על הכנסת והממשלה וגופים פרטיים ולוחצים עליהם לטפל בסוגייה הכואבת הזו.
אחרי שהבנו שהדרך לשינוי חייבת לעבור דרך המרחב הציבורי, שיטת הפעולה שלנו היא ב- 360 מעלות: התמקדות בזירה התקשורתית, אבל גם בזירה הפרלמנטרית, הזירה הפוליטית, הרשתות החברתיות השונות, נטוורקינג חזק ועבודת שטח.
אספנו נתונים על המצב בארץ; מחקרים השוואתיים על הנעשה בעולם; בדיקות כלכליות על המצב בארץ וההפסד המשקי כתוצאה מאי-שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה; לימוד החוקים הרלבנטיים בישראל; קיימנו מפגשים עם גורמי ממשל ורגולציה האחראיים על הנושא; מאות מפגשים רבים עם אנשים עם מוגבלות; עשרות מפגשים עם מעסיקים וכמובן מפגשים עם עובדים עם מוגבלות.
עיקר החשיפה שלנו והשיווק שלנו למעסיקים ולאנשים עם מוגבלות מגיעה מהזירה התקשורתית, פרסמנו עשרות מאמרי דעה בכלי התקשורת השונים בנושאים הרלבנטיים: שילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה, העוולות שגורם חוק לרון והדיסריגארד הנמוך, אי-הגיוס של אנשים עם מוגבלות לצה"ל, אפלייה בקבלה לעבודה, נגישות ועוד.
יזמנו עשרות כתבות בעיתונות הכתובה והמשודרת. קיימנו עשרות ראיונות, שהראשון שבהם – זה שהניע את המהלך כולו – היה ראיון שלי במוסף "ממון" של העיתון "ידיעות אחרונות" באפריל 2014, שבו הוא חשף את סיפורו האישי. סיפרתי על כך שבחטיבה שבניהולי בחברת החשמל יש 6 עובדים עם מוגבלות, מתוך כ- 50 עובדים (בחברת החשמל עובדים בסה"כ 350 עובדים עם מוגבלות והיא המעסיק הגדול ביותר של עובדים עם מוגבלות בישראל).
ידיעות רבות על סיכוי שווה ועל פעילותנו פורסמו בכל כלי התקשורת.
יזמנו שיתופים של "סיכוי שווה" בדפי פייסבוק של כלי תקשורת מובילים, בעיקר פוסטים של מחפשי עבודה. את הפוסטים כותבים ועורכים המתנדבים והמתנדבות שלנו, שפעילים בקבוצת "ווטסאפ", שמשמשת עבורנו כמו מערכת של עיתון.
אנחנו מעלים לדף הפייסבוק והלינקדין לפחות פוסט אחד בכל יום: משרה ייעודית או פוסט של מחפש עבודה. בכל שבוע 3-5 משרות של ארגונים שמציעים עבודה לאנשים עם מוגבלות בלבד. אנחנו מפרסמים משרות ייעודיות לאנשים עם מוגבלות בלבד.
רוב הפניות מגיעות דרך תיבת הדואר הנכנס של דף הפייסבוק ודף הלינקדין. חלק מהפניות מגיעות ישירות אלי, באמצעות אנשים שמפנים אלי אנשים אחרים.
פרסמנו עד עכשיו יותר מ- 2,000 פוסטים: סיפורי הצלחה של עובדים עם מוגבלות שמצליחים בעבודתם, סיפורים אישיים של מחפשי עבודה והכל ממקום של כבוד וגאווה.
פרסמנו גם עשרות סיפורי הצלחה של מעסיקים מהגדולים במשק שלקחו על עצמם לקדם העסקת אנשים עם מוגבלות אצלם בארגון.
קיימנו עשרות פגישות עם שרים, חברי כנסת, גורמים בעולם הרגולציה ממשרדי הממשלה השונים, ובראשם הנשיא ויו"ר הכנסת.
המתנדבים שלנו נפגשו עד כה עם מעסיקים רבים, בעיקר אנשי משאבי אנוש בחברות גדולות – פרטיות וציבוריות וכן בגופים ממשלתיים ויצרו שיתופי פעולה איתם, שבאים לידי ביטוי בפרסום משרות דרושים אצלנו.
אנחנו משתתפים בכנסים מקצועיים רבים, כדוברים ומקפידים להרצות לקהלים שונים מספר פעמים בחודש על סוגיית השילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה (מתלמידי בתי ספר ועד להשתתפות פאנלים בכנסים מקצועיים מובילים) – הכל כמובן בהתנדבות מלאה וללא תשלום.
ביוני 2017 הוזמנתי להשתתף בתכנית Imagine Israel של הפדרציה היהודית בוושינגטון, שמארחת אנשים שהם מובילי שינוי בישראל. העברתי 7 מפגשים שונים בוושינגטון במטרה לגייס תמיכה אצל המנהיגות של יהודי וושינגטון במהלכים שלנו לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה בישראל- ומצאנו פרטנרים נלהבים. ביקשנו את העזרה שלהם בקידום הנושא של השילוב מול מקבלי ההחלטות בישראל. האירוע המרכזי היה מאוד מוצלח והשתתפו בו למעלה מ- 100 אנשים.
יזמנו ביחד עם השירות הבולאי את "בול השילוב" שהונפק בדצמבר 2017 ומוקדש לשילוב של אנשים עם מוגבלות.
במרץ 2016, קיבלנו עיטור כבוד מטעם יו"ר הנהלת אומ"ץ על הפעילות של סיכוי שווה.
בספטמבר 2016, זכה הדף בתואר קמפיין יחסי הציבור לשנת 2016, במסגרת תחרות "האריה השואג" של איגוד יחסי הציבור הישראלי.
אבטלה גבוהה בקרב אנשים עם מוגבלות והפסד משקי גבוה בשל כך
המצב של אנשים עם מוגבלות בישראל מכך הוא עגום. לפי הסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (דצמבר 2017), 52% מהאנשים עם מוגבלות חמורה בגיל 64-25 אינם בכוח העבודה, לעומת 17% בשאר האוכלוסייה. אלה שכבר מצליחים להשתלב בעבודה מרוויחים מעט מאוד: 33% מהאנשים עם מוגבלות חמורה משתכרים עד 5,000 ₪ בחודש, לעומת 20% בקרב השאר.
מבקר המדינה קבע שהמשק מפסיד כתוצאה מאבטלה של אנשים עם מוגבלות 5 מיליארד שקלים כל שנה. מחקר של משרד הכלכלה קבע שהמשק מפסיד כל שנה 7.5 מיליארד שקלים כתוצאה מכך שמשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים נפלטות משוק העבודה.
שימו לב: מדובר בכסף רב, אובדן משקי עצום ועדיין – האסימון לא נופל! הרי אם ויהפכו הנתונים, ניתן לייצר לכלכלה הישראלית צמיחה גדולה באמצעות שילוב של האנשים עם מוגבלות בעבודה.
הבעייה העיקרית היא ייצוג עלוב של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, שהוא האינטגרטור מספר אחד בחברה. ולכן, השינוי יבוא רק ממקום אחד: שילוב אמיתי ומלא של אנשים עם מוגבלות. לשילוב יש היבטים רבים, אבל הכל מתחיל ונגמר בעבודה. מהיום הראשון לחיינו מכשירים אותנו להצליח בחיים ולעבוד: מערכת החינוך; הצבא; האקדמיה ותחנות חיים נוספות.
עובדים עם מוגבלות - סוכני שינוי
רוב ההחלטות שמשפיעות על חייהם ומעמדם של אנשים עם מוגבלות מתקבלות בגופים ממשלתיים: משרדי ממשלה; עיריות; רשויות ממשלתיות ועוד. ושם – כמעט ולא עובדים אנשים עם מוגבלות (רק 2.2% מעובדי שירות המדינה הם עם מוגבלות). הם לא חלק מתהליך קבלת ההחלטות לגביהם. הכל נקבע לגביהם – בלעדיהם!
עובדים עם מוגבלות משפיעים על הארגונים שהם עובדים בהם והופכים להיות סוכני שינוי בתוך הארגון (כלפי העובדים והמנהלים) וגם בהתנהלות של הארגון מול ציבור האנשים עם מוגבלות בישראל. השילוב שלהם בארגונים ציבוריים וממשלתיים משפיע משמעותית על תהליך קבלת ההחלטות וגם על ההחלטות שמתקבלות לגביהם בכל תחום.
השילוב בעבודה הוא הבסיס להשתלבות בחברה. ושימו לב: התרגום לאנגלית של המילה "שילוב" בישראל הוא integration. בעולם המילה הנכונה היא inclusion. ההבדל הוא לא רק סמנטי. זהו הבדל מהותי שבא לידי ביטוי באחריות לשילוב: בישראל האחריות מוטלת על אנשים עם מוגבלות (integration) ובעולם- האחריות היא של החברה, שאמורה לשלב ולהכיל את אלה שיש להם מוגבלות (inclusion).
זו הסיבה לכך שיש בעולם המערבי שורה של חוקים שמחייבים שילוב של 5% לפחות עובדים עם מוגבלות במקומות עבודה. ישראל, לצערי, רחוקה מהבנצ'מארק הזה.
רחל אבידר
חוק היסטורי לשילוב 5% עובדים עם מוגבלות בגופים ממשלתיים
זה בדיוק הרציונאל שעמד מאחורי החוק ההיסטורי, שיזמנו שמחייב סיכוי שווה לשילוב של לפחות 5% עובדים עם מוגבלות בכל גוף ממשלתי שיש בו יותר מ- 100 עובדים, שנכנס לתוקף ב- 1.1.2017. מדובר על עשרות אלפי משרות שייפתחו (תוך 5 שנים) לאנשים עם מוגבלות – בדיוק במקומות שבהם מתקבלות ההחלטות לגביהם.
מדובר במשרדי ממשלה, שירות המדינה, עיריות ורשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, קופות חולים ובתי חולים, מערכת החינוך ועוד.
החוק מטפל בצד ההיצע של מקומות עבודה עבור אנשים עם מוגבלות ויביא לשילוב גדול שלהם בעבודה, אבל חשוב מכך: הוא יביא לשילוב שלהם בתהליך קבלת ההחלטות לגביהם, כי הם יהיו חלק אינטגרלי מהגופים בהם מתקבלות ההחלטות האלה. לא עוד החלטות לגביהם – בלעדיהם.
את החוק הגישו חברי הכנסת איציק שמולי, יואב קיש ונורית קורן וקידמו אותו חבר הכנסת אלי אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת וגם אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות.
החוק כבר משפיע. קודם כל, הוא החליף את מכבסת המילים של "אפלייה מתקנת", "העדפה מתקנת", "שוויון הזדמנויות" - מילים יפות שלא שינו מאומה במציאות הישראלית. כעת יש מדדים וצעדים ברורים למנהלים בשירות הציבורי ובגופי הממשלה. 5% אחרת יוטלו סנקציות.
שנית, יש פניות רבות ל"סיכוי שווה" מצד גופים ממשלתיים רבים שמנסים לאתר עובדים עם מוגבלות.
החוק גם יצר מציאות חדשה עבור ציבור מחפשי העבודה עם מוגבלות: משרות ייעודיות. חלק מהמשרות בשנה האחרונה שמפרסמים גופים ממשלתיים כבר לא נותנים רק עדיפות לאנשים עם מוגבלות, אלא מיועדות אך ורק עבורם!
אבל חייבים לאכוף את הביצוע המלא של החוק. חייבים גם שקיפות בביצוע החוק והדרך עדיין ארוכה. אנחנו נפעל לאכיפה ומימוש מלא של החוק.
ההשפעה החשובה ביותר של החוק ההיסטורי הזה היא מגמה הולכת ומתחזקת של פניות רבות של מעסיקים - פרטיים וממשלתיים - לסיכוי שווה בבקשה לסייע באיתור עובדים עם מוגבלות.
מדובר בעשרות פניות מידי חודש, והמגמה הולכת ומתחזקת. אני מגדיר את התופעה כסוג של "טרנד" להעסיק עובדים עם מוגבלות.
אגב, לעובדים עם מוגבלות יש יתרונות עצומים עבור מעסיקים חכמים: הם עם מוטיבציה גבוהה, נאמנות ארגונית, הם חרוצים ונוטים להישאר במקומות עבודה לתקופות ארוכות מאוד, מאחר והם פרטים שונאי סיכון ומחפשים יציבות.
כיום הטכנולוגיה מתקדמת מאוד והיא מאפשרת להתגבר על כל סוג של מוגבלות, גם מוגבלות קשה.
אבל, יש דבר אחד שהטכנולוגיה יכולה להתגבר עליו, והוא סטיגמות ודעות קדומות של מעסיקים שלא מוכנים לתת סיכוי שווה לאנשים עם מוגבלות בעבודה בארגונים שהם מנהלים.
לכן, נדרש חוק. לכן, נדרשת גם אכיפה.
דרישה לביטול חוק לרון והעלאת הדיסריגארד
אנחנו מנהלים בנוסף קמפיין להעלאה משמעותית של הדיסריגארד - אותו סכום שממנו מתחילים לקחת לאנשים עם מוגבלות את קיצבאות הנכות במסגרת חוק לרון.
השינוי בדיסריגארד אמור לטפל בצד השני של התופעה: הביקוש לעבודה מצד אנשים עם מוגבלות.
העמדה שלנו היא שדיסריגארד נמוך במסגרת "חוק לרון", קובע למעשה שאנשים עם מוגבלות שמתחילים לעבוד מפסידים כסף כשהם מתחילים לעבוד- החל מסכום נמוך ביותר של 3,800 שח.
דיסריגארד בסכום של 3,800 שח הוא חסם משמעותי שעומד בפני אנשים עם מוגבלות שרוצים להשתלב בחברה, לחיות חיים רגילים כמו כל אחד אחר, לתרום לכלכלה, להתפרנס, לעשות מה שכל אחד מאיתנו עושה: לעבוד.
הדיסריגארד הנמוך פוגע במוטיבציה של אנשים עם מוגבלות לצאת לעבוד. הוא מסליל אותם לעבוד בשכר נמוך מאוד, כי הם חוששים לאבד את הקיצבה. שכר נמוך משמעותו גם תפקידים זוטרים.
חוק לרון מעודד אנשים עם מוגבלות לעבוד בשחור, בלי תלושי שכר, ובלי להצהיר על השכר שלהם וכך בעל כורחם הם עוברים על החוק ונפגעים במיוחד כאשר הם מפסידים את זכויותיהם הסוציאליות.
החוק גורם לאנשים עם מוגבלות להיות כמו תגרנים בשוק ולעסוק בחישובים אינסופיים של שכר מול אחוזי נכות וקיצבה.
האבסורד של הדיסריגארד מחריף עם ההעלאה המוצדקת של קיצבאות הנכות. אם עד כה אדם עם מוגבלות שעובד היה מפסיד קיצבה של 2,300 שח משכר נמוך מאוד, הרי שכעת הוא יפסיד 4,000 שח. ההפסד גדל מאוד עם עליית הקיצבה.
צריך לזכור; החוק קובע, כי קיים קשר בין קצבת הנכות לכושר השתכרותו של מקבל הקצבה אולם אנו סבורים, כי אין זה כך. קצבאות הנכות נועדו לשמש לכיסוי ההוצאות הרפואיות והוצאות נלוות אחרות רבות הנובעות ממצבם הבריאותי של אנשים עם מוגבלות ואשר כרוכות בעלויות גבוהות. לשם כך נדרשת קצבת הנכות ותו לא!
לאדם עם מוגבלות הוצאות גדולות הרבה יותר וצריכים כמו טיפולים, אילוצי נגישות, צורך לקנות שירותים שכל אחד מאיתנו עושה לבד כמו עזרה בבית ובקניות וכדומה. כי בלי זה האדם הסביר אומר לעצמו, "אם הוא מרוויח למה שיקבל קצבה".
צריך לעודד אנשים עם מוגבלות לצאת לעבוד ולהשתלב בחברה ולהפסיק את התופעה שהם מפסידים את כל הקיצבה כשהם מתחילים לעבוד. צריך להעלות את ה"דיסריגארד" שממנו מתבטלת הקיצבה לסכום של 15,000 ₪. פי 1.5 מהשכר הממוצע במשק.
קישור לסיכוי שווה אורן הלמן מייסד דף הפייסבוק והלינקדין סיכוי שווה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה בהתנדבות מלאה, הוא .מכהן כסמנכ"ל שירות,שיווק ורגולציה בחברת החשמל.
עסקים חברות הרימו את הכפפה לתת יד ליזמות נפלאה זו של סמנכ:ל אורן הלמן יישר כח אנו איתך בכל הכח!..
לפניות עבור העסקת עובדים ניתן לפנות לרחל אבידר שדרנית רדיו טלויזיה לב העיר וכתבת בעיתון פורטל כרמל, מס' נייד:0527976220.
