גן אלוורוד שמנהלת ניבאל באשא זוכה פרס החינוך

בין בתי הספר והגנים שזכו בפרס החינוך המוסדי לשנת תשע"ח גן אלוורוד בדאלית אל כרמל של ניבאל באשא, מאפיין את הגן סביבה חינוכית מעוררת השראה, שר החינוך בנט בירך את המוסדות, מנכ"ל המשרד שוחח עם ניבאל.

12.04.2018 מאת: פורטל הכרמל
גן אלוורוד שמנהלת ניבאל באשא זוכה פרס החינוך

את פרס החינוך המוסדי לשנת תשע"ח, יקבלו שניים עשר גנים ובתי ספר, בין היתר על: חיים משותפים, פיתוח של סביבות חינוכיות מעוררות השראה, תכניות לפתרון סכסוכים והפחתת אלימות ומודלים לפתרון משברים.

גני הילדים: גן שתולה (מעלה יוסף), גן אלוורוד ( דליית אלכרמל)

בתי ספר יסודיים: כפיר (תל-אביב), לוי אשכול (בית שמש)), יהל"ם (מעלות תרשיחא), גלילות (נשר).

בתי ספר על יסודיים: ישיבת בני עקיבא לפיד (מודיעין-מכבים-רעות), כפר הנוער ויצ"ו הדסים (אבן יהודה), בן גוריון פיינברג (פתח תקוה), אמי"ת המר (רחובות), שחף (חנ"מ), כי"ח (חנ"מ).

שר החינוך, נפתלי בנט בירך את מוסדות החינוך שזכו ואמר: "החינוך הוא אחת המשימות החשובות ביותר של מדינת ישראל, ומוסדות החינוך שלנו עומדים בה בהצלחה. אנו מחנכים לשילוב של ערכים ומצוינות, העצמה אישית ומעורבות חברתית, ידע מעמיק וחדשנות יוצרת. המוסדות הזוכים, והצוותים החינוכיים, משמשים דוגמה ומופת לחינוך בדרך של "ממני תראו וכן תעשו", תוך דגש על הדאגה לכל תלמיד ותלמידה, בהכנה אל אתגרי המאה ה-21. אני מברך את המוסדות הזוכים ומאחל הרבה הצלחה בהמשך הדרך".

שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך: "מערכת החינוך הציבה בין יעדיה המרכזיים את החינוך לערכים, למעורבות בחיי הקהילה והחברה, למניעת נשירה ולהעמקת הלמידה. מוסדות החינוך שזכו בפרס קידמו באופן ראוי לציון ערכים אלה, לצד פיתוח מודלים לעידוד התפתחות אישית ולעידוד למידה, ואנו גאים בהן ומברכים אותם על זכייתם".

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב, הודיע היום (ד') על מוסדות החינוך הזוכים בפרס החינוך המוסדי לשנת תשע"ח. פרס זה מוענק למוסדות החינוך (גני ילדים ובתי-ספר) על תרומה ייחודית לחינוך. 
לזוכים יוענקו תעודות הערכה ופרסים כספיים בסך 20,000 ₪ (בתי ספר) ו-7500 ₪ (גני ילדים).

מוסדות החינוך זכו בפרסים על פעילות חינוכית יוצאת דופן. גני הילדים פיתחו מודלים  של קבלת האחר ודו-קיום בין כל אוכלוסיית הגן. וכן מודלים לשותפות ומעורבות הורים. יצירת אקלים בטוח, חינוך לאי אלימות , תכניות לפתרון סכסוכים והשכנת שלום. מרחבי למידה מגוונים המזמנים תהליכי חקר איכותיים ונגישים לילדים באופן המעודד את סקרנותם ומטפח שיתופי פעולה ביניהם.

בבתי הספר נפתחו סביבות חינוכיות מעוררות השראה, מסגרות למידה מגוונות ופורצות דרך החל מחדרי הכיתות, במסדרונות של ביה"ס ומחוץ לביה"ס ובקהילה. בסביבות השונות מתרחשת למידה רלוונטית ובעלת ערך רב ללומדים ולקהילה. עיצוב סביבה פיזית אסטית ונעימה. פיתוח מודלים שונים המעודדים התפתחות אישית של התלמידים כמו גם מעורבות חברתית-קהילתית. ניהול משברים והיציאה מהם.

שם גן הילדים: גן אלוורוד  שם המנהל/ת:  ניבאל באשא

גן הוורדים פועל על פי עקרונות הלמידה המשמעותית, סדר היום כולל פעילויות חווייתיות המתקיימות במקביל בתוך הגן ובחצר, במסגרות למידה מגוונות תוך מתן מענה דיפרנציאלי לצרכיהם השונים של הילדים והילדות.

הסביבה החינוכית מעוררת השראה, ומשקפת תהליכי למידה משמעותיים. מרחבי הלמידה המגוונים מזמנים תהליכי חקר איכותיים ונגישים לילדים באופן המעודד את סקרנותם ומטפח שיתופי פעולה ביניהם.

צוות הגן שותף פעיל בכלל העשייה החינוכית, ומנהל אינטראקציות איכותיות עם הילדים ומקדם כאלה גם בין הילדים לבין עצמם.

ניכר כי כל העשייה החינוכית בגן מבוססת על תפיסה חינוכית מגובשת תוך תכלול כל תחומי הליבה, תחומי ההתפתחות ומרחבי הגן. הגן מטפח ומעודד את הזיקה לארץ בפעילויות שונות בהן שותפה כל קהילת הגן בטיפוח הסביבה הקרובה ובקבלה של כל אדם, קבוצה ועדה.

הגננת – ניבאל – בולטת מאוד באהבתה למקצוע  ובקשר העמוק עם ילדי הגן.

צוות הגן: רים זידאן, מנאר עיסמי, אמאל חליל, סחר חלבי, גמילה אבו עיסא.

 

מס'

מחוז

שם המוסד

רשות

 

1.

 

 

 

צפון

 

 

 

 

גן שתולה

מעלה יוסף

2.

יהל"ם

מעלות-תרשיחא

3.

שחף

מ.א. עמק הירדן

4.

      

 

חיפה

 

גן אלוורוד

דליית אלכרמל

5.

גלילות

נשר

6.

 

 

תל אביב

 

כפיר

תל אביב יפו

7.

בן גוריון פיינברג

פתח תקווה

8.

מרכז

אמי"ת המר

רחובות

9.

 

 

ירושלים

 

לוי אשכול

בית שמש

10.

ישיבת בני עקיבא לפיד

מודיעין-מכבים-רעות

11.

מנח"י

כי"ח

ירושלים

12.

חינוך התיישבותי

כפר הנוער ויצ"ו הדסים

אבן יהודה

 

הנימוקים למתן הפרס

חינוך קדם יסודי

שם גן הילדים:  גן שתולה שם המנהל/ת:  שלוה שלמה 

גן שתולה הינו גן תלת גילאי, אליו מגיעים ילדים ממשפחות בעלות אפיון שונה (דתיים, מסורתיים וחילונים). הגן מאופיין בקהילתיות והכלת כלל אוכלוסיית המושב המגוונת ומחנך לסובלנות ולדו- קיום בין כל באי הגן.

הגן מתאפיין בעשייה חינוכית ענפה תוך גמישות פדגוגית למתן מענה הוליסטי בדגש על תחום האומנות. צוות הגן עובד בשיתוף פעולה ובתכנון התהליך החינוכי, ומאמין בשיתוף ומעורבות הורים כתורמים ושותפים מלאים בחינוך ילדי הגן. 

בגן שורר אקלים מיטבי המאופיין בערכים של "דרך ארץ" וכבוד הדדי. בגן מלמדים וניתנים כלים יישומים לפתרון סכסוכים והשכנת שלום, קבלת האחר, אהבת האדם ודו- קיום. 

גננת הגן – שלווה – כשמה כן היא משרה שלווה ונחת ומאמינה ומסורה לעבודה, מגלה יצירתיות ומקדמת פדגוגיה חדשנית תוך כבוד ואהבת האדם.

חינוך יסודי

בית ספר לוי אשכול –מחוז ירושלים – ממלכתי – 111179

ממוקם בבית שמש. 303 תלמידים מתוכם 35% בני עולים מרוסיה ו- 12% בני הקהילה האתיופית ( 13 כיתות + כיתת חנ"מ ). מדד הטיפוח -  7.3. קלט תלמידים משני בתיס שנסגרו  אליקים ועדיהו

מנהיגות מנהל:

משה הראל, מנהל ותיק, 16 שנים, 25 שנים קצין בחיל האוויר, הגיע לניהול בעקבות סיפור אישי – משפחתי שעורר מוטיבציה לשנות. הביא איתו גישה ניהולית סמכותית, היררכית. עם השנים שינה את הגישה לביזורית והעצמת צוות המורים, כיום כמעט לכל מורה בצוות יש תפקידי ריכוז והובלה.

משבר:

לפני כעשור נקלע בית הספר למשבר ועמד בפני סגירה. המשבר בא לידי ביטוי במוטיבציה נמוכה בקרב המורים, ברישום נמוך לביה"ס – דימוי נמוך והתמעטות באוכלוסייה חילונית, בהישגים לימודיים והישגי אקלים נמוכים, בחוסר שביעות רצון של הקהילה ובתחושת חוסר מסוגלות אצל המורים והתלמידים.

ראוי לפרס חינוך על יציאה ממשבר באמצעות פיתוח ויישום מודל של העצמת תלמידים והפיכתם למורים צעירים. פיתוח מנהיגות ותחושת מסוגלות. בוגרים לומדים בכיתות המובילות בתיכונים  מופת.

היציאה מהמשבר:

שני דגשים מרכזיים - מצוינות לימודית לצד מצוינות ערכית חברתית – יצרו מודל: של תלמידים מלמדים ילדים שהפך לאורח חיים. יישום המודל החל בקרב ילדי אמירים וכיום מונה 50 וממשיך להכשיר ילדים שמשמשים כמורים צעירים. ייחוד בתהליך ההכשרה – שיחות תלמידים עם מורים, הכנה משותפת של מערכי שיעור, חשיבה איך לקדם יצירתיות ועניין  בשיעור ומשלבים משוב.

משברים ביישום המודל  מורה לא מאמינים ביכולת התלמידים ללמד, חשש, תלמידים העבירו שיעורים לא מעניינים ולא השתלטו על התלמידים. החליטו למקד את ההכשרה איך בונים שיעור? כתיבה יחד של מחוון לשיח מיטבי

המודל השפיע על שינוי בכל פרקטיקות ההוראה – מודל השיעור המיטבי שמבוסס על מעורבות פעילה של הלומדים ומשוב

תיעול משאבי שעות – פרטניות, פיצול כיתות וגמישות פדגוגית בפיתוח המקצועי, פיתחו מרכזי למידה חוץ כיתתיים.

כל זה מתרחש בפינת חקר, בגן הבוטני וכו

הוקרה – זכו בפרס מנהל מחוז על הישגים לימודיים ובתחום הערכי

בי"ס ממשיך להוות בית עבור בוגריו שמגיעים לקבל חיזוק לימודי, להתנדב בצהרון וכו'

מיצ"ב (בסוגריים – נתון ארצי)

אגגלית – 589 (524 בארצי)/ מתמטיקה – 588 (545)/ עברית – 532 (537)/ ניהול פיתוח הצוות החינוכי 78% (66)/ יחסים חיוביים בין התלמידים – 72 (72)/ יחסי אכפתיות – עלו מ54 ל62

מאמצי ביס לעידוד תחושת מוגנות – 93 (80)

בית ספר "גלילות" – מחוז חיפה – ממלכתי – 311225

ממוקם בנשר, שכונה ותיקה, אוכלוסייה מבוגרת. 147 תלמידים (בשמונה כיתות אם + שתי כיתות חנ"מ). מדד הטיפוח  7.02

מנהיגות מנהלת:

מירב אפלויג, מנהלת 4 שנים, התמודדה עם הצורך בחדשנות ובחיזוק מקומו של בית הספר, כמותג בקהילה. לאור האוכלוסייה המתבגרת, מספר התלמידים הולך וקטן.

ראוי לפרס חינוך על חדשנות, יזמות. יצירת חווית למידה משמעותית, רלוונטית ואותנטית עבור התלמידים והמורים. לשם כך, שינו סדירויות ושגרות ודרכי למידה כדי לאפשר לתלמידים להתנסות בחקר וביזמות.

המודל הייחודי ומוקד הביקור הצגת מיזמים של תלמידים ע"י התלמידים שנוצרו בתהליך של:

שלושה שבועות של למידה "ללא ילקוטים". בשבוע הראשון  מומחים והרצאות במגוון תחומים. בשבוע השני  מסיירים במפעלים ובמוסדות שונים במטרה ללמוד על תעשייה, כלכלה ומיזמים  מתחילים לזהות צרכים ולגבש רעיונות למיזמים. בשבוע השלישי בוחרים תחום עניין וחוקרים בקבוצות. בשבוע הזה תחילת העבודה על המיזם שיפיקו. את הקבוצות מלווים מומחי תוכן והורים כמנטורים, מרצים בתחומי השיווק, הכלכלה, התעשייה, הפרסום.

בשלושת החודשים הבאים מוקדשות שעתיים שבועיות להמשך הפיתוח של המיזם.

כיום בית הספר הוא שם דבר ביישוב בזכות היזמות והחדשנות, בזכות יכולת התלמידים לפתח מיזמים, ולהציג את התהליך החקרני. התהליך מעורר גאווה וזוכה להערכה בקרב קהילת ביה"ס, בקהילה הרחבה וגם ברשות.

המשך הפיתוח – ביה"ס ממשיך לפתח סביבות למידה שיאפשרו למידה חקרנית:

ליווי מקצועי של היזם ארז ליבנה (בוגר אוניברסיטת נאס"א בארה"ב)  בהפעלת "המודל הסינגולרי", שמבוסס על תכנית להכשרת מדענים ויזמים בסוכנות החלל נאס"א שבקליפורניה.

מיצ"ב – תשעה (בסוגריים – נתון ארצי)

אגגלית – 564 (524 בארצי)/ מתמטיקה – 607 (545)/ עברית – 564 (537)/ יחסים חיוביים בין התלמידים – 72 (72)/ יחסי אכפתיות – 80 (66)/ מאמצי בי"ס לעידוד תחושת מוגנות – 93 (80)

בית ספר כפיר- מחוז תל-אביב ממלכתי 513408

ממוקם בתל אביב (שכונת כפר שלם). 380 תלמידים מדד טיפוח 5.7 (כיתת ח"מ)

מנהלת, ציפי בוטרו 6 שנים, הייתה לפני כן יועצת ביה"ס. קיבלה תפקיד באמצע השנה (מנהלת קודמת חלתה).

קיבלה בי"ס במשבר מערכתי- חברתי, לימודי, קשרים עם הקהילה.

יצרה תהליך יחד עם הצוות באמצעותו נבנה חזון בי"ס, נבנתה תכנית ליישום החזון. המנהלת השכילה להצמיח צוות והצוות הצמיח תלמידים וקהילה. מורים ותיקים נשארו, התפתחו ומובילים עשייה בביה"ס.

דלתות הכיתות כולן נפתחו בפני הועדה, כולל כיתות שלא היו "במסלול" הביקור. בכולן שררה אווירת למידה, תלמידים ידעו לתאר, להסביר ולפרט את תהליכי הלמידה.

תוצאות מהלכים אלה  ניכרות בהישגים, באקלים, בתחושת המסוגלות של המורים והצוות ובקשר עם הקהילה.

בית הספר השכיל לייצר מסגרות למידה מגוונות ופורצות דרך החל מחדרי הכיתות, במסדרונות של ביה"ס ומחוץ לביה"ס ובקהילה. בסביבות השונות מתרחשת למידה רלוונטית ובעלת ערך רב ללומדים ולקהילה.

המשמעות והרלוונטיות ניכרות גם בסביבה הפיזית ובאופן עיצובה האסתטי והנעים.

בית ספר "יהל"ם" – מחוז צפון – ממלכתי דתי 211383

ממוקם במעלות

הוקם ב 1950

מונה 268 תלמידים (בנים)

בי"ס על-אזורי (16 ישובים), תלמידים עולים בני המנשה.

בשנות ה90 המאוחרות הוחלט לייעד את ביה"ס לבנים בלבד (70 תלמידים) ובשטחו פעלה גם ישיבה תיכונית. באותה תקופה עמד ביה"ס בפני סגירה לאור נתוני האקלים וההישגים הנמוכים.

בחמש השנים האחרונות עבר בית הספר תהליך שיפור שתחילתו, בשיפור האקלים באמצעות עידוד התלמידים למעורבות וחיזוק המוטיבציה, והמשכו בקידום התחום הפדגוגי. תהליך השיפור ניכר בעלייה בנתוני המיצ"ב הן בהיבט האקלימי והן בהישגים הלימודיים.

המנהל הציג מנהיגות מכילה, המאפשרת והדומיננטית של הרב עמי אביבי. המנהל מוביל את העשייה החינוכית במאור פנים, בענווה ובמסירות רבה תוך שהוא קשוב לצרכים של התלמידים, ההורים והצוות החינוכי.

בית הספר השכיל להיחלץ מסכנת הסגירה כשבחר למקד את מאמציו בשיפור האקלים ובעידוד המעורבות החברתית בבית הספר ובקהילה.

לצד זאת פעל להכשרת הצוות החינוכי ליישום העיקרון הפדגוגי: "אקטיביות וחווייתיות כמנוף לקידום מעורבות ומוטיבציה".

תוצאות השינוי ניכרות בנתוני המיצ"ב ומעידות על האפקטיביות של העשייה החינוכית, הפדגוגית והקהילתית

חינוך על יסודי

ישיבת בני עקיבא לפיד "תורת נחום" מודיעין

מנהל בית הספר: הרב שמואל רוזנבלום

לפיד של מצויינות – העקרונות המובילים בבית הספר: אמון, בחירה, אחריות ושיתופיות. בישיבה מאמינים שהשילוב בין מצויינות תורנית ומצויינות לימודית עם קשר אישי ועולם חווייתי בונים את דור המנהיגים העתידי. בתכנית "אקדמיה בתיכון", בשיתוף עם האוניברסיטה הפתוחה, יכול כל תלמיד לסיים תואר ראשון בשנת הלימודים לאחר י"ב. זוהי ישיבה אינטגרטיבית בה מתמקדים בתפירת חליפה אישית לכל תלמיד ולכן, קיים ריבוי הקבצות במקצועות הליבה. תכניות ייחודיות: לימוד גמרא עצמאי - בית מדרש למתאימים מכיתה ז', "סיירת התנ"ך" – לימוד תלת שנתי של כל התנ"ך וסיורי נושא נילווים, תכנית חלל ושעשועי תורה, ארבעה גיבושונים, טיולים של התנדבויות, ישיבה קהילתית וייחודית.

כפר הילדים והנוער ויצ"ו הדסים – אבן יהודה

מנהל בית הספר: אלי בצלאל, מנהל הכפר: זאב טויטו, מפקחת: עליזה שרייר

ויצ"ו הדסים הינו קהילה חינוכית רב תרבותית של פואמה פדגוגית נרחבת ומגוונת. במרוצת השנים ניתן מענה חינוכי וערכי לתלמידים עולים ממדינות שונות, לנערים מכל רחבי הארץ ומיישובי הסביבה. בית הספר נבחר למצטיין בחינוך ערכי ובהישגים לימודיים תוך שיפור מתמיד באיכות של תעודת הבגרות. אחוז הנשירה נמוך, ושיעור ההכלה גבוה. אחוזי הגיוס גבוהים ביותר ובשירות משמעותי כמו קצונה, ועוד. בית הספר נותן מענה לאוכלוסיות מיוחדות, וזאת, באמצעות קיום מערך של עזרה פרטנית במרכז של"פ (שעות לימוד פרטניות). ביה"ס פועל לקידום ערכי הסובלנות והדו קיום, על ידי מפגשים עם בני נוער ערבי במסגרת מודל הדיבייט. בית הספר נמצא בשנה האחרונה להגדרתו כבי"ס ייחודי, בהיותו פועל בדרך הער"ך (ערכים, רלוונטיות, כלים). הפן הערכי עובר כחוט השני בכל תחומי הדעת. בית הספר מקיים פעילות נרחבת של תרומה ומעורבות תלמידים המתנדבים בקהילה: בפרוייקטים ארציים - בחפירות ארכיאולוגיות, ב"לקט ישראל", שותפות עם ארגון וארייטי ועוד. קהילת ויצ"ו הדסים שואפת שכל חבריה יחושו שייכות ויפעלו בסובלנות מתוך אחריות אישית וחברתית לפיתוח עתידה של הקהילה ושל המדינה.

בית חינוך שש-שנתי בו גוריון-פיינברג - פתח תקווה

מנהלת השש שנתי: מיכל אפרת, מנהלת חט"ב: סמדר נחמיאס, מפקחת: רחל חסון

בית החינוך שואף לטפח מנהיגות ומצויינות, מעורבות חברתית ויזמות לצד טיפוח הישגים אקדמיים גבוהים במטרה להשיג תעודת בגרות איכותית. בית הספר מכיר בשונות ומטפח חוזקות בכל באי המוסד, מקדם יכולת אוריינית ומעודד חשיבה ביקורתית לצד הכוונה עצמית ויצירתיות. בית ספר עבר בשנת 2013 תהליך איחוד חט"ב עם חט"ע. בבית הספר תהליכים פדגוגיים חדשניים ומערכתיים כמו בתכניות ההערכה החלופית: תכנית ממירת בגרות בתנ"ך, עבודות חקר בלימודי איראן, PBL בתלמוד, למידה רב תחומית במוזיקה ובמדעי הרוח, תכנית ייחודית נוספת "שפה על המפה" – פיתוח מיומנויות לקידום השפה הדבורה והכתובה, שיחת היום – שיח מטפח חשיבה בנושאים אקטואליים בזיקה למקצוע הנלמד, שירת היום – במסגרתה חוקרים התלמידים היבטים תרבותיים בשירה בהתבוננות רב תחומית, חלוצי שפה, לימודי איראן מודיעין ובטחון, לימוד השפה הפרסית ועוד תכניות לימודיות ייחודיות לבן גוריון-פיינברג. ביה"ס מטפח אקטיביזם חברתי: מ"תייר על העולם" ל "אני ואתה נשנה את העולם". יוצרים שינוי דרך חינוך אישי, תכניות מוגנות, כישורי חיים ומודל "ארגז החול" לקידום יחסי קרבה בין כל באי בית הספר.

אמי"ת המר רחובות

המנהל: הרב רפי מימון, המפקחת: אורלי בטיטו

קריית החינוך אמי"ת ע"ש שר החינוך זבולון המר היא מסגרת חינוכית שמונה-שנתית לבנים ברחובות. בשנת 2014  הקימה קריית החינוך מכינה קדם צבאית טכנולוגית "באמונה הם עושים"  לתלמידים בכיתות י"ג - י"ד. בית הספר מאמין ב"קהילה חינוכית לומדת" כחלק מצמיחתם של הפרט ושל הכלל. חזון קריית החינוך אמ"ית המר רחובות  הינו "יחד שבטי ישראל" לאור משנתו של הרב קוק זצ"ל: "צדקה עשה הקב"ה עם עולמו, מה שלא נתן כל הכישרונות במקום אחד,  לא באיש אחד ולא בעם אחד ולא בארץ אחת, לא בדור אחד ולא בעולם אחד,  כי אם מפוזרים הם הכישרונות , והכרת השלמות, שהוא כוח המושך היותר אידיאלי, הוא הגורם להמשך אחרי החדות המרוממת, המוכרחת לבוא לעולם.

בבית הספר קיימים נתיבי מצויינות בתחומי המדעים נתיב מופ"ת: 6 מסלול השם דגש על מצוינות לימודית בתחום המתמטיקה והפיזיקה  ,מסייע לתלמידים בהוצאת בגרות איכותית ובקבלה למוסדות נבחרים להשכלה גבוהה. נתיב כיתות שח"ר: מסלול לתלמידים מוחלשים-בינוניים לימודית המבקשים להוציא תעודת בגרות מלאה איכותית ככל האפשר. בנוסף, נתיב ישיבתי "סנהדרין", מסלול לתלמידים המבקשים להעמיק בלימוד תורני. כמו כן, נתיב יה"ב  )יוצרים הרמוניה ביחד)  מסלול לתלמידים המבקשים ללמוד בצורה חווייתית וקבוצתית – כ – 50 תלמידים בקבוצה זו. נתיב חנ"מ מסלול לתלמידים עם לקויות למידה. מכינה קד"צ ומכללה י"ג-יד": "באמונה הם עושים". במסלול תעודת הנדסאי חשמל/אלקטרוניקה בשילוב תכנית לימודית של תורה ואמונה.

חינוך מיוחד

בית ספר "שחף "לחינוך מיוחד  

בית ספר "שחף" קולט תלמידים לקויי למידה רב בעייתיים עם משכל תקין בגילאי א'-ח'. זהו בית ספר על אזורי בדומה לכל בתיה"ס לחינוך מיוחד, ומגיעים אליו תלמידים מיישובים בפיזור גיאוגרפי רחב.

חלק מהתלמידים מגיע ממוסדות חינוך רגיל לאחר קושי או כישלון בהשתלבות בו, וחלקם לומד בביה"ס החל מכתה א'. רוב התלמידים משתלבים אחרי סיום כתה ח' בבתי"ס ביישובי מגוריהם, חלקם הגדול בכיתות חינוך מיוחד בביה"ס הרגיל .

ערך מוביל בעשייה החינוכית בבית ספר "שחף" בדגניה הינו השתלבות התלמידים עם בני גילם בחינוך הרגיל. 

תלמידי "שחף" הם בעלי משכל תקין ולהם פוטנציאל רב להשתלב בחברה ובקהילה בהווה ובעתיד.

כדי לקדם את ההשתלבות נוצר קמפוס משותף לשני בתי"ס הצמודים זה לזה ללא גדר הפרדה: בית החינוך המשותף עמק הירדן) יסודי חינוך רגיל( ו"שחף" )חינוך מיוחד א'-ח'(. 

בתיה"ס פועלים תוך שיתוף פעולה יזום של שתי המנהלות, אשר פיתחו ערוצים בהם לומדים ופועלים יחד תלמידים משני בתיה"ס בשיעורים ובהפסקות וצוותים משני בתיה"ס במפגשי הכרות ופיתוח מקצועי. שני בתיה"ס קולטים תלמידים מישובים רבים באזור ,אשר מקבלים הזדמנות לפעול יחד עם תלמידים מביה"ס האחר אותם הם עשויים לפגוש גם ביישובי מגוריהם .

מהמפגש עם תלמידים משני בתיה"ס בתחנות הביקור השונות ,ניתן היה ללמוד כי התלמידים והצוות של ביה"ס הרגיל נתרמים אף הם  מהחיבור ומגבשים בהדרגה תדמית חיובית של הילד עם הצרכים המיוחדים ,שניתן לחבור אליו, ליהנות מחברתו, לתרום ולהיתרם.

לדברי שתי המנהלות ואנשי צוות נוספים: "היום כבר אי אפשר אחרת".

בית ספר "שחף" פועל באופן מובנה על פי מודל  למצוינות ארגונית בכל אחד מתחומי העשייה, דבר המעוגן במבנה הארגוני של ביה"ס ובחלוקת התפקידים.

תרבות ההערכה מפותחת מאוד בביה"ס ובהתאם למודל המצוינות הארגונית נבחנים היבטים רבים בעשייה, החל מתכנית הלימודים הבית ספרית והחזון ועד תפקוד התלמידים במיומנויות היסוד ובתחומי הדעת השונים, באמצעות מגוון כלים ובנקודות זמן שונות לאורך השנה.

התרבות הארגונית לכידה וברורה והדבר חשוב שבעתיים בבי"ס בו לרבים מהתלמידים יש הפרעות התנהגות. השפה האחידה והכלים האחידים בהם משתמש הצוות, לצד הרגישות לצרכים של כל אחד מהתלמידים, מאפשרים הצלחה והתקדמות של הצוות התלמידים כאחד.

בית ספר "כיח" לחינוך מיוחד

בית ספר כי"ח מהווה "אי של שפיות" במציאות ירושלמית מורכבת.

אוכלוסיית בית הספר מורכבת מתלמידים עם חרשות או מוגבלות בשמיעה - יהודים וערבים, דתיים וחילוניים משני המגזרים המגיעים משכונות בכל רחבי העיר. הרכב הצוות דומה.

לאור הנטייה לשלב תלמידים חרשים וכבדי שמיעה עם משכל תקין בחינוך הרגיל, פחת מאוד מספר התלמידים מהמגזר היהודי והם מאופיינים עם מורכבות קוגניטיבית ותפקודית שהקשתה על שילובם בחינוך הרגיל. תלמידי המגזר הערבי, המהווים את רוב תלמידי ביה"ס, הם ברובם בעלי משכל תקין ויכולות תפקודיות גבוהות יותר, שכן בשל סיבות שונות הם אינם משולבים בבתי ספר של חינוך הרגיל במגזר הערבי במזרח ירושלים או במערבה.

החיבור הייחודי בין יהודים לערבים, בין דתיים לחילוניים בכל אחת מהדתות, בין מזרח העיר למערב העיר הוא בבחינת לחם חוק של התלמידים והצוות בכל יום בביה"ס. כל אחד מהתלמידים ומחברי הצוות חווה זאת מדי יום ביומו ומהווה מודל לסובלנות ולתקשורת מכבדת  בסביבתו הקרובה. בכך תורם ביה"ס את חלקו לחיים מכבדים ואיכותיים יותר בחברה הישראלית.

בת שירות לאומי שעובדת בביה"ס, מגיעה מבית דתי ובחרה לעבוד ב"כיח". היא סיפרה שהשהות במחיצת ערבים אינה טבעית לה אך הבינה שעומדת בפניה הזדמנות ייחודית לחוות קשר ותקשורת מסוג אחר. היא משתדלת ללמוד ערבית ושפת סימנים ולדבריה התלמידים והצוות עוזרים לה.

החרשות, מטבעה, מרחיקה את האדם החרש מהחברה. בשל כך ביה"ס יצר מגוון רב של דרכים ויוזמות, הפועלות כבר מגיל צעיר, כדי להוציא את התלמידים מהמעטפת החמימה והמגנה של בית הספר אל החיים עצמם.

ניכר כי בית הספר ממצה באופן מקצועי את המירב מתוך האפשרויות העומדות לרשותו, ואף יוצר אפשרויות חדשות.

התלמידים לומדים לתקשר במגוון אופנים בהתאם ליכולותיהם שפת סימנים בעברית ובערבית, דיבור, מכשירי תקשורת, כתיבה ועוד. תלמידי המגזר הערבי לומדים עברית בתכנית מובנית החל מכתה ג' ותלמידי המגזר היהודי לומדים מילים בערבית בהתאם ליכולתם.

על התהליך הייחודי שעוברים התלמידים בביה"ס ניתן ללמוד מדבריה של אחת התלמידות הבוגרות. היא מספרת שלמדה בבי"ס אחר בו חשה שזלזלו בה, היה לה קשה ולא הצליחה להשתלב. ב"כיח" מצאה חברים, הרגישה שהיא לומדת וקיבלה מוטיבציה. למדה עברית וערבית, ניגשה לבחינות בגרות במספר מקצועות והשתתפה בקורס מד"צים. במסגרת עבודתה כמד"צית עבדה בגן ילדים בשכונת מגוריה במזרח ירושלים.

תגובות

2. חבר ועד לפני 6 חודשים
כל הכבוד
1. وجدان باشا לפני 6 חודשים
دالية الكرمل

מומלצים