תל יקנעם היסטוריה של 5000שנה
אחד הישובים היחידים בארץ שבמשך 5000 שנה ברציפות חיו בו אנשים, בתל יש שרידים של 25 ישובים מאותה תקופה, מקום נפלא ליד הבית שניתן ללמוד מהמקום על תרבויות, זמנים, אנשים ומלחמות שהיו כאן ובמיוחד על התל החשוב, סרטון
תל יקנעם מקום שמאוד מומלץ לבקר בו, במסגרות חינוך ולמשפחות זה מסלול מיוחד וקל, עם הרבה תחנות שאפשר לשבת ולהאזין להיסטוריה, דברים שייחרטו בזיכרונכם להרבה שנים.
תֵּל יָקְנְעָם הוא תל גדול הנמצא בסמוך ליקנעם של ימינו, על גבול עמק יזרעאל ורכס הכרמל.
התל ממוקם בסמוך לאחת מהדרכים החשובות ביותר בעת העתיקה אשר עברה בואדי מילק וקישרה בין דרך הים והדרך המובילה צפונה לעיר צור. נקודה זאת הקנתה ליקנעם העתיקה ערך אסטרטגי וכלכלי רב. התל ממוקם בגובה 70 מטר מעל פני הואדי.
האזכור הראשון של יקנעם הוא "ענקנעם", ברשימת הערים אותן כבש תחותמס השלישי מלך מצרים העתיקה באזור ארץ ישראל של ימינו (סביבות 1458 לפנה"ס).
הישוב הקדום ביותר במקום מתועד לתקופת הברונזה הקדומה, אולם מספר הממצאים הארכאולוגיים מהתקופה הזאת מועט. עם זאת עיקר הממצאים מגיע דווקא מתקופת הברונזה התיכונה, שלפי דעת מרבית החוקרים היוותה את נקודת המפנה של היישוב מבחינה כלכלית ואסטרטגית כאחד: לראשונה נחשפה מערכת ביצורים בעיר.
יקנעם מוזכרת בתנ"ך פעמיים בלבד. פעם ראשונה בהקשר של כיבושי יהושע בן נון (יקנעם הייתה אחת מ-31 ערי ממלכה שכבש יהושע ממלכי הכנעני במאה ה-13 לפנה"ס) כפי שכתוב: "...מֶלֶךְ יָקְנְעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד" (ספר יהושע, י"ב,כ"ב) ובהקשר של התנחלות השבטים, שם נכללה העיר בתחומו של שבט זבולון והייתה במעמד של עיר לויים, כאמור: "...וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי מְרָרִי הֵלְוִיִּם הֵנּוֹתָרִים מֵאֵת מַטֵּה זְבוּלֻן, אֶת יָקְנְעָם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ..." (יהושע, כ"א,ל"ד).
בכתבי אוסביוס מוזכרת יקנעם כ"קמונה" ובתקופה הצלבנית נקרא המקום "קיימונט" ו"מונס-קיין". בתקופה הערבית המאוחרת היא נקראה "קיימון". במאה ה-18 בנה דאהר אל-עומר מבצר על ראש תל יקנעם, ששרידיו נראים עד היום.
החפירות באתר נערכו מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1977 - 1989, בניהולו של אמנון בן תור. ב-1993 חפרה במקום מרים אבישר מטעם רשות העתיקות.
עיקר הממצאים הארכאולוגיים מתל יקנעם שייכים לתקופת ממלכת ישראל ממנה נתגלו חומות העיר (חומה כפולה ייחודית), עם זאת נחשפו מספר ממצאים השייכים לתקופות מאוחרות יותר בתולדות היישוב כמו למשל: מערכת קברים חצובים מהתקופה הפרסית (בה היה יישוב עם מאפיינים פיניקיים), כלי חרס רבים מהתקופה הרומית והביזנטית, שרידי מגדל מהתקופה ההלניסטית וכנסייה צלבנית מהמאה ה-12.
לסרטון מהמקום
{YouTubeVideo id=l4DnmQy7jxA}


















